1בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃
1In quel tempo Erode, il tetrarca, udì la fama di Gesù,
2ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃
2e disse ai suoi servitori: Costui è Giovanni Battista; egli è risuscitato dai morti, e però agiscono in lui le potenze miracolose.
3כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃
3Perché Erode, fatto arrestare Giovanni, lo aveva incatenato e messo in prigione a motivo di Erodiada, moglie di Filippo suo fratello; perché Giovanni gli diceva:
4כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃
4E’ non t’è lecito d’averla.
5ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃
5E benché desiderasse farlo morire, temette il popolo che lo teneva per profeta.
6ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃
6Ora, come si celebrava il giorno natalizio di Erode, la figliuola di Erodiada ballò nel convito e piacque ad Erode;
7וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃
7ond’egli promise con giuramento di darle tutto quello che domanderebbe.
8ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
8Ed ella, spintavi da sua madre, disse: Dammi qui in un piatto la testa di Giovanni Battista.
9ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃
9E il re ne fu contristato; ma, a motivo de’ giuramenti e de’ commensali, comandò che le fosse data,
10וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃
10e mandò a far decapitare Giovanni nella prigione.
11ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃
11E la testa di lui fu portata in un piatto e data alla fanciulla, che la portò a sua madre.
12ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
12E i discepoli di Giovanni andarono a prenderne il corpo e lo seppellirono; poi vennero a darne la nuova a Gesù.
13ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃
13Udito ciò, Gesù si ritirò di là in barca verso un luogo deserto, in disparte; e le turbe, saputolo, lo seguitarono a piedi dalle città.
14ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
14E Gesù, smontato dalla barca, vide una gran moltitudine; n’ebbe compassione, e ne guarì gl’infermi.
15ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃
15Or, facendosi sera, i suoi discepoli gli si accostarono e gli dissero: Il luogo è deserto e l’ora è già passata; licenzia dunque le folle, affinché vadano pei villaggi a comprarsi da mangiare.
16ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃
16Ma Gesù disse loro: Non hanno bisogno d’andarsene; date lor voi da mangiare!
17ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃
17Ed essi gli risposero: Non abbiam qui altro che cinque pani e due pesci.
18ויאמר הביאום אלי הלם׃
18Ed egli disse: Portatemeli qua.
19ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃
19Ed avendo ordinato alle turbe di accomodarsi sull’erba, prese i cinque pani e i due pesci e, levati gli occhi al cielo, rese grazie; poi, spezzati i pani, li diede ai discepoli e i discepoli alle turbe.
20ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃
20E tutti mangiarono e furon sazi; e si portaron via, dei pezzi avanzati, dodici ceste piene.
21והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
21E quelli che avevano mangiato eran circa cinquemila uomini, oltre le donne e i fanciulli.
22ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃
22Subito dopo, Gesù obbligò i suoi discepoli a montar nella barca ed a precederlo sull’altra riva, mentr’egli licenzierebbe le turbe.
23ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃
23E licenziatele si ritirò in disparte sul monte per pregare. E fattosi sera, era quivi tutto solo.
24והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃
24Frattanto la barca, già di molti stadi lontana da terra, era sbattuta dalle onde perché il vento era contrario.
25ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃
25Ma alla quarta vigilia della notte Gesù andò verso loro, camminando sul mare.
26והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃
26E i discepoli, vedendolo camminar sul mare, si turbarono e dissero: E’ un fantasma! E dalla paura gridarono.
27וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
27Ma subito Gesù parlò loro e disse: State di buon animo, son io; non temete!
28ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃
28E Pietro gli rispose: Signore, se sei tu, comandami di venir a te sulle acque.
29ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃
29Ed egli disse: Vieni! E Pietro, smontato dalla barca, camminò sulle acque e andò verso Gesù.
30ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃
30Ma vedendo il vento, ebbe paura; e cominciando a sommergersi, gridò: Signore, salvami!
31וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃
31E Gesù, stesa subito la mano, lo afferrò e gli disse: O uomo di poca fede, perché hai dubitato?
32הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
32E quando furono montati nella barca, il vento s’acquetò.
33ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃
33Allora quelli che erano nella barca si prostrarono dinanzi a lui, dicendo: Veramente tu sei Figliuol di Dio!
34ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃
34E, passati all’altra riva, vennero nel paese di Gennezaret.
35ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃
35E la gente di quel luogo, avendolo riconosciuto, mandò per tutto il paese all’intorno, e gli presentaron tutti i malati,
36ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃
36e lo pregavano che lasciasse loro toccare non foss’altro che il lembo del suo vestito; e tutti quelli che lo toccarono furon completamente guariti.