¹אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

¹Allora s’accostarono a Gesù dei Farisei e degli scribi venuti da Gerusalemme, e gli dissero:

²ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

²Perché i tuoi discepoli trasgrediscono la tradizione degli antichi? poiché non si lavano le mani quando prendono cibo.

³ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

³Ma egli rispose loro: E voi, perché trasgredite il comandamento di Dio a motivo della vostra tradizione?

⁴כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

⁴Dio, infatti, ha detto: Onora tuo padre e tua madre; e: Chi maledice padre o madre sia punito di morte; voi, invece, dite:

⁵ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

⁵Se uno dice a suo padre o a sua madre: Quello con cui potrei assisterti è offerta a Dio,

⁶ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

⁶egli non è più obbligato ad onorar suo padre o sua madre. E avete annullata la parola di Dio a cagion della vostra tradizione.

⁷חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

⁷Ipocriti, ben profetò Isaia di voi quando disse:

⁸העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

⁸Questo popolo mi onora con le labbra, ma il cuor loro e lontano da me.

⁹ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

⁹Ma invano mi rendono il loro culto, insegnando dottrine che son precetti d’uomini.

¹⁰ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

¹⁰E chiamata a sé la moltitudine, disse loro: Ascoltate e intendete:

¹¹לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

¹¹Non è quel che entra nella bocca che contamina l’uomo; ma quel che esce dalla bocca, ecco quel che contamina l’uomo.

¹²ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

¹²Allora i suoi discepoli, accostatisi, gli dissero: Sai tu che i Farisei, quand’hanno udito questo discorso, ne son rimasti scandalizzati?

¹³ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

¹³Ed egli rispose loro: Ogni pianta che il Padre mio celeste non ha piantata, sarà sradicata.

¹⁴הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

¹⁴Lasciateli; sono ciechi, guide di ciechi; or se un cieco guida un altro cieco, ambedue cadranno nella fossa.

¹⁵ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

¹⁵Pietro allora prese a dirgli: Spiegaci la parabola.

¹⁶ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

¹⁶E Gesù disse: Siete anche voi tuttora privi d’intendimento?

¹⁷העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

¹⁷Non capite voi che tutto quello che entra nella bocca va nel ventre ed è gittato fuori nella latrina?

¹⁸אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

¹⁸Ma quel che esce dalla bocca viene dal cuore, ed e quello che contamina l’uomo.

¹⁹כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

¹⁹Poiché dal cuore vengono pensieri malvagi, omicidi, adulteri, fornicazioni, furti, false testimonianze, diffamazioni.

²⁰אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃

²⁰Queste son le cose che contaminano l’uomo; ma il mangiare con le mani non lavate non contamina l’uomo.

²¹ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃

²¹E partitosi di là, Gesù si ritirò nelle parti di Tiro e di Sidone.

²²והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃

²²Quand’ecco, una donna cananea di que’ luoghi venne fuori e si mise a gridare: Abbi pietà di me, Signore, figliuol di Davide; la mia figliuola è gravemente tormentata da un demonio.

²³והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

²³Ma egli non le rispose parola. E i suoi discepoli, accostatisi, lo pregavano dicendo: Licenziala, perché ci grida dietro.

²⁴ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

²⁴Ma egli rispose: Io non sono stato mandato che alle pecore perdute della casa d’Israele.

²⁵והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃

²⁵Ella però venne e gli si prostrò dinanzi, dicendo: Signore, aiutami!

²⁶ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

²⁶Ma egli rispose: Non è bene prendere il pan de’ figliuoli per buttarlo ai cagnolini.

²⁷ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃

²⁷Ma ella disse: Dici bene, Signore; eppure anche i cagnolini mangiano dei minuzzoli che cadono dalla tavola dei lor padroni.

²⁸ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃

²⁸Allora Gesù le disse: O donna, grande è la tua fede; ti sia fatto come vuoi. E da quell’ora la sua figliuola fu guarita.

²⁹ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃

²⁹Partitosi di là, Gesù venne presso al mar di Galilea; e, salito sul monte, si pose quivi a sedere.

³⁰ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃

³⁰E gli si accostarono molte turbe che avean seco degli zoppi, dei ciechi, de’ muti, degli storpi e molti altri malati; li deposero a’ suoi piedi, e Gesù li guarì;

³¹ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

³¹talché la folla restò ammirata a veder che i muti parlavano, che gli storpi eran guariti, che gli zoppi camminavano, che i ciechi vedevano, e ne dette gloria all’Iddio d’Israele.

³²ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃

³²E Gesù, chiamati a sé i suoi discepoli, disse: Io ho pietà di questa moltitudine; poiché già da tre giorni sta con me e non ha da mangiare; e non voglio rimandarli digiuni, che talora non vengano meno per via.

³³ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

³³E i discepoli gli dissero: Donde potremmo avere, in un luogo deserto, tanti pani da saziare così gran folla?

³⁴ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃

³⁴E Gesù chiese loro: Quanti pani avete? Ed essi risposero: Sette e pochi pescetti.

³⁵ויצו את המון העם לשבת לארץ׃

³⁵Allora egli ordinò alla folla di accomodarsi per terra.

³⁶ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

³⁶Poi prese i sette pani ed i pesci; e dopo aver rese grazie, li spezzò e diede ai discepoli, e i discepoli alle folle.

³⁷ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃

³⁷E tutti mangiarono e furon saziati; e de’ pezzi avanzati si levaron sette panieri pieni.

³⁸והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

³⁸Or quelli che aveano mangiato erano quattromila persone, senza contare le donne e i fanciulli.

³⁹וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃

³⁹E, licenziate le turbe, Gesù entrò nella barca e venne al paese di Magadan.