1דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃
1Parole del re Lemuel. Sentenze con le quali sua madre lo ammaestrò.
2מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃
2Che ti dirò, figlio mio? che ti dirò, figlio delle mie viscere? che ti dirò, o figlio dei miei voti?
3אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃
3Non dare il tuo vigore alle donne, né i tuoi costumi a quelle che perdono i re.
4אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
4Non s’addice ai re, o Lemuel, non s’addice ai re bere del vino, né ai principi, bramar la cervogia:
5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
5che a volte, avendo bevuto, non dimentichino la legge, e non disconoscano i diritti d’ogni povero afflitto.
6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
6Date della cervogia a chi sta per perire, e del vino a chi ha l’anima amareggiata;
7ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃
7affinché bevano, dimentichino la loro miseria, e non si ricordin più dei loro travagli.
8פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃
8Apri la tua bocca in favore del mutolo, per sostener la causa di tutti i derelitti;
9פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃
9apri la tua bocca, giudica con giustizia, fa’ ragione al misero ed al bisognoso.
10אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃
10Elogio della donna forte e virtuosa. Una donna forte e virtuosa chi la troverà? il suo pregio sorpassa di molto quello delle perle.
11בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃
11Il cuore del suo marito confida in lei, ed egli non mancherà mai di provviste.
12גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃
12Ella gli fa del bene, e non del male, tutti i giorni della sua vita.
13דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃
13Ella si procura della lana e del lino, e lavora con diletto con le proprie mani.
14היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃
14Ella è simile alle navi dei mercanti: fa venire il suo cibo da lontano.
15ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃
15Ella si alza quando ancora è notte, distribuisce il cibo alla famiglia e il compito alle sue donne di servizio.
16זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃
16Ella posa gli occhi sopra un campo, e l’acquista; col guadagno delle sue mani pianta una vigna.
17חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃
17Ella si ricinge di forza i fianchi, e fa robuste le sue braccia.
18טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃
18Ella s’accorge che il suo lavoro rende bene; la sua lucerna non si spegne la notte.
19ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃
19Ella mette la mano alla ròcca, e le sue dita maneggiano il fuso.
20כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃
20Ella stende le palme al misero, e porge le mani al bisognoso.
21לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃
21Ella non teme la neve per la sua famiglia, perché tutta la sua famiglia è vestita di lana scarlatta.
22מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃
22Ella si fa dei tappeti, ha delle vesti di lino finissimo e di porpora.
23נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃
23Il suo marito è rispettato alle porte, quando si siede fra gli Anziani del paese.
24סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃
24Ella fa delle tuniche e le vende, e delle cinture che dà al mercante.
25עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃
25Forza e dignità sono il suo manto, ed ella si ride dell’avvenire.
26פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃
26Ella apre la bocca con sapienza, ed ha sulla lingua insegnamenti di bontà.
27צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃
27Ella sorveglia l’andamento della sua casa, e non mangia il pane di pigrizia.
28קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃
28I suoi figliuoli sorgono e la proclaman beata, e il suo marito la loda, dicendo:
29רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃
29"Molte donne si son portate valorosamente, ma tu le superi tutte"!
30שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃
30La grazia è fallace e la bellezza è cosa vana; ma la donna che teme l’Eterno è quella che sarà lodata.
31תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃
31Datele del frutto delle sue mani, e le opere sue la lodino alle porte!