¹לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃

¹Salmo di Davide. Benedetto sia l’Eterno, la mia ròcca, che ammaestra le mie mani alla pugna e le mie dita alla battaglia;

²חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃

²ch’è il mio benefattore e la mia fortezza, il mio alto ricetto, e il mio liberatore il mio scudo, colui nel quale mi rifugio, che mi rende soggetto il mio popolo.

³יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃

³O Eterno, che cos’è l’uomo, che tu ne prenda conoscenza? o il figliuol dell’uomo che tu ne tenga conto?

⁴אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃

⁴L’uomo è simile a un soffio, i suoi giorni son come l’ombra che passa.

⁵יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃

⁵O Eterno, abbassa i tuoi cieli e scendi; tocca i monti e fa’ che fumino.

⁶ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃

⁶Fa’ guizzare il lampo e disperdi i miei nemici. Lancia le tue saette, e mettili in rotta.

⁷שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃

⁷Stendi le tue mani dall’alto, salvami e liberami dalle grandi acque, dalla mano degli stranieri,

⁸אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

⁸la cui bocca parla menzogna, e la cui destra è destra di frode.

⁹אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃

⁹O Dio, a te canterò un nuovo cantico; sul saltèro a dieci corde a te salmeggerò,

¹⁰הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃

¹⁰che dài la vittoria ai re, che liberi Davide tuo servitore dalla spada micidiale.

¹¹פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

¹¹Salvami e liberami dalla mano degli stranieri, la cui bocca parla menzogna, e la cui destra è destra di frode.

¹²אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃

¹²I nostri figliuoli, nella loro giovinezza, sian come piante novelle che crescono, e le nostre figliuole come colonne scolpite nella struttura d’un palazzo.

¹³מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃

¹³I nostri granai siano pieni e forniscano ogni specie di beni. Le nostre gregge moltiplichino a migliaia e a diecine di migliaia nelle nostre campagne.

¹⁴אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃

¹⁴Le nostre giovenche siano feconde; e non vi sia né breccia, né fuga, né grido nelle nostre piazze.

¹⁵אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃

¹⁵Beato il popolo che è in tale stato, beato il popolo il cui Dio è l’Eterno.