¹מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים׃

¹Salmo di Davide: quand’era nel deserto di Giuda. O Dio, tu sei l’Iddio mio, io ti cerco dall’alba; l’anima mia è assetata di te, la mia carne ti brama in una terra arida, che langue, senz’acqua.

²כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך׃

²Così t’ho io mirato nel santuario per veder la tua forza e la tua gloria.

³כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך׃

³Poiché la tua benignità val meglio della vita; le mie labbra ti loderanno.

⁴כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי׃

⁴Così ti benedirò finché io viva, e alzerò le mani invocando il tuo nome.

⁵כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי׃

⁵L’anima mia sarà saziata come di midollo e di grasso, e la mia bocca ti loderà con labbra giubilanti.

⁶אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך׃

⁶Quand’io mi ricordo di te sul mio letto, medito di te nelle veglie della notte.

⁷כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן׃

⁷Poiché tu sei stato il mio aiuto, ed io giubilo all’ombra delle tue ali.

⁸דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך׃

⁸L’anima mia s’attacca a te per seguirti; la tua destra mi sostiene.

⁹והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ׃

⁹Ma costoro che cercano la rovina dell’anima mia, entreranno nelle parti più basse della terra.

¹⁰יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו׃

¹⁰Saran dati in balìa della spada, saranno la preda degli sciacalli.

¹¹והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר׃

¹¹Ma il re si rallegrerà in Dio; chiunque giura per lui si glorierà, perché la bocca di quelli che dicon menzogne sarà turata.