¹למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃

¹Al Capo de’ musici. Sopra "i gigli". Di Davide. Salvami, o Dio, poiché le acque mi son giunte fino all’anima.

²טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃

²Io sono affondato in un profondo pantano, ove non v’è da fermare il piede; son giunto in acque profonde e la corrente mi sommerge.

³יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃

³Sono stanco di gridare, la mia gola è riarsa; gli occhi mi vengon meno, mentre aspetto il mio Dio.

⁴רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃

⁴Quelli che m’odiano senza cagione sono più numerosi de’ capelli del mio capo; sono potenti quelli che mi vorrebbero distrutto e che a torto mi sono nemici; perfino quello che non avevo preso, l’ho dovuto restituire.

⁵אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃

⁵O Dio, tu conosci la mia follia, e le mie colpe non ti sono occulte.

⁶אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃

⁶Non sian confusi, per cagion mia, quelli che sperano in te, o Signore, Eterno degli eserciti! Non siano svergognati per cagion mia, quelli che ti cercano, o Dio d’Israele!

⁷כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃

⁷Perché per amor tuo io porto il vituperio, e la vergogna mi copre la faccia.

⁸מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃

⁸Io son divenuto un estraneo ai miei fratelli, e un forestiero ai figliuoli di mia madre.

⁹כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

⁹Poiché lo zelo della tua casa mi ha roso, e i vituperi di quelli che ti vituperano son caduti su me.

¹⁰ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃

¹⁰Io ho pianto, ho afflitto l’anima mia col digiuno, ma questo è divenuto un motivo d’obbrobrio.

¹¹ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃

¹¹Ho fatto d’un cilicio il mio vestito, ma son diventato il loro ludibrio.

¹²ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃

¹²Quelli che seggono alla porta discorron di me, e sono oggetto di canzone ai bevitori di cervogia.

¹³ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃

¹³Ma, quanto a me, la mia preghiera sale a te, o Eterno, nel tempo accettevole; o Dio, nella grandezza della tua misericordia, rispondimi, secondo la verità della tua salvezza.

¹⁴הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃

¹⁴Tirami fuor del pantano, e ch’io non affondi! Fa’ ch’io sia liberato da quelli che m’odiano, e dalle acque profonde.

¹⁵אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃

¹⁵Non mi sommerga la corrente delle acque, non m’inghiottisca il gorgo, e non chiuda il pozzo la sua bocca su di me!

¹⁶ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃

¹⁶Rispondimi, o Eterno, perché la tua grazia è piena di bontà; secondo la grandezza delle tue compassioni, volgiti a me.

¹⁷ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃

¹⁷E non nascondere il tuo volto dal tuo servo, perché sono in distretta; affrettati a rispondermi.

¹⁸קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃

¹⁸Accostati all’anima mia, e redimila; riscattami per cagion de’ miei nemici.

¹⁹אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃

¹⁹Tu conosci il mio vituperio, la mia onta e la mia ignominia; i miei nemici son tutti davanti a te.

²⁰חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃

²⁰Il vituperio m’ha spezzato il cuore e son tutto dolente; ho aspettato chi si condolesse meco, non v’è stato alcuno; ho aspettato dei consolatori, ma non ne ho trovati.

²¹ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃

²¹Anzi mi han dato del fiele per cibo, e, nella mia sete, m’han dato a ber dell’aceto.

²²יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃

²²Sia la mensa, che sta loro dinanzi, un laccio per essi; e, quando si credon sicuri, sia per loro un tranello!

²³תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃

²³Gli occhi loro si oscurino, sì che non veggano più, e fa’ loro del continuo vacillare i lombi.

²⁴שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃

²⁴Spandi l’ira tua su loro, e l’ardore del tuo corruccio li colga.

²⁵תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃

²⁵La loro dimora sia desolata, nessuno abiti nelle loro tende.

²⁶כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃

²⁶Poiché perseguitano colui che tu hai percosso, e si raccontano i dolori di quelli che tu hai feriti.

²⁷תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃

²⁷Aggiungi iniquità alla loro iniquità, e non abbian parte alcuna nella tua giustizia.

²⁸ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃

²⁸Sian cancellati dal libro della vita, e non siano iscritti con i giusti.

²⁹ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃

²⁹Quanto a me, io son misero e addolorato; la tua salvezza, o Dio, mi levi in alto.

³⁰אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃

³⁰Io celebrerò il nome di Dio con un canto, e lo magnificherò con le mie lodi.

³¹ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃

³¹E ciò sarà accettevole all’Eterno più d’un bue, più d’un giovenco con corna ed unghie.

³²ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃

³²I mansueti lo vedranno e si rallegreranno; o voi che cercate Iddio, il cuor vostro riviva!

³³כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃

³³Poiché l’Eterno ascolta i bisognosi, non sprezza i suoi prigionieri.

³⁴יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃

³⁴Lo lodino i cieli e la terra, i mari e tutto ciò che si muove in essi!

³⁵כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃

³⁵Poiché Dio salverà Sion, e riedificherà le città di Giuda; il suo popolo abiterà in Sion e la possederà.

³⁶וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃

³⁶Anche la progenie de’ suoi servitori l’avrà per sua eredità, e quelli che amano il suo nome vi abiteranno.