¹למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃

¹Per il Capo de’ musici. Sopra "i gigli della testimonianza". Salmo di Asaf. Porgi orecchio, o Pastore d’Israele, che guidi Giuseppe come un gregge; o tu che siedi sopra i cherubini, fa’ risplender la tua gloria!

²לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃

²Dinanzi ad Efraim, a Beniamino ed a Manasse, risveglia la tua potenza, e vieni a salvarci!

³אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃

³O Dio, ristabiliscici, fa’ risplendere il tuo volto, e saremo salvati.

⁴יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃

⁴O Eterno, Dio degli eserciti, fino a quando sarai tu irritato contro la preghiera del tuo popolo?

⁵האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃

⁵Tu li hai cibati di pan di pianto, e li hai abbeverati di lagrime in larga misura.

⁶תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃

⁶Tu fai di noi un oggetto di contesa per i nostri vicini, e i nostri nemici ridon di noi fra loro.

⁷אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃

⁷O Dio degli eserciti, ristabiliscici, fa’ risplendere il tuo volto, e saremo salvati.

⁸גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃

⁸Tu trasportasti dall’Egitto una vite; cacciasti le nazioni e la piantasti;

⁹פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃

⁹tu sgombrasti il terreno dinanzi a lei, ed essa mise radici, ed empì la terra.

¹⁰כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃

¹⁰I monti furon coperti della sua ombra, e i suoi tralci furon come cedri di Dio.

¹¹תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃

¹¹Stese i suoi rami fino al mare, e i suoi rampolli fino al fiume.

¹²למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃

¹²Perché hai tu rotto i suoi ripari, sì che tutti i passanti la spogliano?

¹³יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃

¹³Il cinghiale del bosco la devasta, e le bestie della campagna ne fanno il loro pascolo.

¹⁴אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃

¹⁴O Dio degli eserciti, deh, ritorna; riguarda dal cielo, e vedi, e visita questa vigna;

¹⁵וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃

¹⁵proteggi quel che la tua destra ha piantato, e il rampollo che hai fatto crescer forte per te.

¹⁶שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃

¹⁶Essa è arsa dal fuoco, è recisa; il popolo perisce alla minaccia del tuo volto.

¹⁷תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃

¹⁷Sia la tua mano sull’uomo della tua destra, sul figliuol dell’uomo che hai reso forte per te,

¹⁸ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃

¹⁸e noi non ci ritrarremo da te. Facci rivivere, e noi invocheremo il tuo nome.

¹⁹יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃

¹⁹O Eterno, Iddio degli eserciti, ristabiliscici, fa’ risplendere il tuo volto, e saremo salvati.