¹אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃

¹Fratelli, il desiderio del mio cuore e la mia preghiera a Dio per loro è che siano salvati.

²כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃

²Poiché io rendo loro testimonianza che hanno zelo per le cose di Dio, ma zelo senza conoscenza.

³כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃

³Perché, ignorando la giustizia di Dio, e cercando di stabilir la loro propria, non si sono sottoposti alla giustizia di Dio;

⁴כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃

⁴poiché il termine della legge è Cristo, per esser giustizia a ognuno che crede.

⁵כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃

⁵Infatti Mosè descrive così la giustizia che vien dalla legge: L’uomo che farà quelle cose, vivrà per esse.

⁶והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃

⁶Ma la giustizia che vien dalla fede dice così: Non dire in cuor tuo: Chi salirà in cielo? (questo è un farne scendere Cristo) né:

⁷או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃

⁷Chi scenderà nell’abisso? (questo è un far risalire Cristo d’infra i morti).

⁸אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃

⁸Ma che dice ella? La parola è presso di te, nella tua bocca e nel tuo cuore; questa è la parola della fede che noi predichiamo;

⁹כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃

⁹perché, se con la bocca avrai confessato Gesù come Signore, e avrai creduto col cuore che Dio l’ha risuscitato dai morti, sarai salvato;

¹⁰כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃

¹⁰infatti col cuore si crede per ottener la giustizia e con la bocca si fa confessione per esser salvati.

¹¹כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃

¹¹Difatti la Scrittura dice: Chiunque crede in lui, non sarà svergognato.

¹²ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃

¹²Poiché non v’è distinzione fra Giudeo e Greco; perché lo stesso Signore è Signore di tutti, ricco verso tutti quelli che lo invocano;

¹³כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

¹³poiché chiunque avrà invocato il nome del Signore, sarà salvato.

¹⁴ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃

¹⁴Come dunque invocheranno colui nel quale non hanno creduto? E come crederanno in colui del quale non hanno udito parlare? E come udiranno, se non v’è chi predichi?

¹⁵ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃

¹⁵E come predicheranno se non son mandati? Siccome è scritto: Quanto son belli i piedi di quelli che annunziano buone novelle!

¹⁶אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃

¹⁶Ma tutti non hanno ubbidito alla Buona Novella; perché Isaia dice: Signore, chi ha creduto alla nostra predicazione?

¹⁷לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃

¹⁷Così la fede vien dall’udire e l’udire si ha per mezzo della parola di Cristo.

¹⁸ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃

¹⁸Ma io dico: Non hanno essi udito? Anzi, la loro voce è andata per tutta la terra, e le loro parole fino agli estremi confini del mondo.

¹⁹ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃

¹⁹Ma io dico: Israele non ha egli compreso? Mosè pel primo dice: Io vi moverò a gelosia di una nazione che non è nazione; contro una nazione senza intelletto provocherò il vostro sdegno.

²⁰וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃

²⁰E Isaia si fa ardito e dice: Sono stato trovato da quelli che non mi cercavano; sono stato chiaramente conosciuto da quelli che non chiedevan di me.

²¹ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃

²¹Ma riguardo a Israele dice: Tutto il giorno ho teso le mani verso un popolo disubbidiente e contradicente.