¹ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃

¹Io dico dunque: Iddio ha egli reietto il suo popolo? Così non sia; perché anch’io sono Israelita, della progenie d’Abramo, della tribù di Beniamino.

²לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃

²Iddio non ha reietto il suo popolo, che ha preconosciuto. Non sapete voi quel che la Scrittura dice, nella storia d’Elia? Com’egli ricorre a Dio contro Israele, dicendo:

³יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃

³Signore, hanno ucciso i tuoi profeti, hanno demoliti i tuoi altari, e io son rimasto solo, e cercano la mia vita?

⁴אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃

⁴Ma che gli rispose la voce divina? Mi son riserbato settemila uomini, che non han piegato il ginocchio davanti a Baal.

⁵וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃

⁵E così anche nel tempo presente, v’è un residuo secondo l’elezione della grazia.

⁶ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃

⁶Ma se è per grazia, non è più per opere; altrimenti, grazia non è più grazia.

⁷ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃

⁷Che dunque? Quel che Israele cerca, non l’ha ottenuto; mentre il residuo eletto l’ha ottenuto;

⁸ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃

⁸e gli altri sono stati indurati, secondo che è scritto: Iddio ha dato loro uno spirito di stordimento, degli occhi per non vedere e degli orecchi per non udire, fino a questo giorno.

⁹ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃

⁹E Davide dice: La loro mensa sia per loro un laccio, una rete, un inciampo, e una retribuzione.

¹⁰תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃

¹⁰Siano gli occhi loro oscurati in guisa che non veggano, e piega loro del continuo la schiena.

¹¹ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃

¹¹Io dico dunque: Hanno essi così inciampato da cadere? Così non sia; ma per la loro caduta la salvezza è giunta ai Gentili per provocar loro a gelosia.

¹²ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃

¹²Or se la loro caduta è la ricchezza del mondo e la loro diminuzione la ricchezza de’ Gentili, quanto più lo sarà la loro pienezza!

¹³כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃

¹³Ma io parlo a voi, o Gentili. In quanto io sono apostolo dei Gentili, glorifico il mio ministerio,

¹⁴לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃

¹⁴per veder di provocare a gelosia quelli del mio sangue, e di salvarne alcuni.

¹⁵כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃

¹⁵Poiché, se la loro reiezione è la riconciliazione del mondo, che sarà la loro riammissione, se non una vita d’infra i morti?

¹⁶ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃

¹⁶E se la primizia è santa, anche la massa è santa; e se la radice è santa, anche i rami son santi.

¹⁷וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃

¹⁷E se pure alcuni de’ rami sono stati troncati, e tu, che sei olivastro, sei stato innestato in luogo loro e sei divenuto partecipe della radice e della grassezza dell’ulivo,

¹⁸אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃

¹⁸non t’insuperbire contro ai rami; ma, se t’insuperbisci, sappi che non sei tu che porti la radice, ma la radice che porta te.

¹⁹וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃

¹⁹Allora tu dirai: Sono stati troncati dei rami perché io fossi innestato.

²⁰כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃

²⁰Bene: sono stati troncati per la loro incredulità, e tu sussisti per la fede; non t’insuperbire, ma temi.

²¹כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃

²¹Perché se Dio non ha risparmiato i rami naturali, non risparmierà neppur te.

²²לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃

²²Vedi dunque la benignità e la severità di Dio; la severità verso quelli che son caduti; ma verso te la benignità di Dio, se pur tu perseveri nella sua benignità; altrimenti, anche tu sarai reciso.

²³וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃

²³Ed anche quelli, se non perseverano nella loro incredulità, saranno innestati; perché Dio è potente da innestarli di nuovo.

²⁴כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃

²⁴Poiché se tu sei stato tagliato dall’ulivo per sua natura selvatico, e sei stato contro natura innestato nell’ulivo domestico, quanto più essi, che son dei rami naturali, saranno innestati nel lor proprio ulivo?

²⁵כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃

²⁵Perché, fratelli, non voglio che ignoriate questo mistero, affinché non siate presuntuosi; che cioè, un induramento parziale s’è prodotto in Israele, finché sia entrata la pienezza dei Gentili;

²⁶ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃

²⁶e così tutto Israele sarà salvato, secondo che è scritto: Il liberatore verrà da Sion;

²⁷ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃

²⁷Egli allontanerà da Giacobbe l’empietà; e questo sarà il mio patto con loro, quand’io torrò via i loro peccati.

²⁸הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃

²⁸Per quanto concerne l’Evangelo, essi sono nemici per via di voi; ma per quanto concerne l’elezione, sono amati per via dei loro padri;

²⁹כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃

²⁹perché i doni e la vocazione di Dio sono senza pentimento.

³⁰כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃

³⁰Poiché, siccome voi siete stati in passato disubbidienti a Dio ma ora avete ottenuto misericordia per la loro disubbidienza,

³¹כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃

³¹così anch’essi sono stati ora disubbidienti, onde, per la misericordia a voi usata, ottengano essi pure misericordia.

³²כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃

³²Poiché Dio ha rinchiuso tutti nella disubbidienza per far misericordia a tutti.

³³מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃

³³O profondità della ricchezza e della sapienza e della conoscenza di Dio! Quanto inscrutabili sono i suoi giudizi, e incomprensibili le sue vie!

³⁴כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃

³⁴Poiché: Chi ha conosciuto il pensiero del Signore? O chi è stato il suo consigliere?

³⁵או מי הקדימו וישלם לו׃

³⁵O chi gli ha dato per primo, e gli sarà contraccambiato?

³⁶הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן׃

³⁶Poiché da lui, per mezzo di lui e per lui son tutte le cose. A lui sia la gloria in eterno. Amen.