1בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃
1Yiwet n tikkelt, deg wass n ssebt yellan d ass n westeɛfu, Sidna Ɛisa izger igran n yirden. Inelmaden-is lluẓen, bdan țekksen-d tigedrin, tețțen-tent.
2ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃
2Ifariziyen mi ten-walan, nnan i Sidna Ɛisa : Acuɣeṛ inelmaden-ik xeddmen ayen iḥeṛmen deg wass n westeɛfu ?
3ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃
3Meɛna Sidna Ɛisa yerra-yasen : Eɛni ur teɣṛim ara wayen yexdem ugellid Dawed, mi gelluẓ nețța d wid yellan yid-es ?
4כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃
4Mi gekcem ɣer wexxam iqedsen, yečča seg weɣṛum-nni yețțunefken d lweɛda i lmuqedmin yerna yefka seg-s i imdukkal-is !
5או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃
5Eɛni ur teɣṛim ara di tektabt n ccariɛa n Musa belli lmuqedmin xeddmen ɣas akken d ass n westeɛfu yerna mačči d leḥṛam fell-asen ?
6אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃
6Ihi a wen-d-iniɣ : yella dagi win yugaren axxam iqedsen.
7ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃
7Lemmer tfehmem d acu i d lmeɛna n wawal-agi : D ulawen yesɛan ṛṛeḥma i bɣiɣ mačči d isflawen n lmal ttili ur tḥekkmem ara s lmut ɣef wid ur neḍlim ara !
8כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃
8Axaṭer Mmi-s n bunadem, d nețța i gḥekmen ɣef wass n westeɛfu.
9ויעבר משם אל בית כנסתם׃
9Syenna, yerra ɣer yiwen n lǧameɛ,
10והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃
10yella dinna yiwen wergaz iwumi yekref ufus. Ifariziyen steqsan-t nnan-as : Eɛni iḥlel useḥlu deg wass n westeɛfu ? SSteqsan-t akka, iwakken a s-d-afen sebba s wayes ara t-sḍelmen.
11ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃
11Yerra-yasen : Anwa deg-wen yesɛan yiwet n tixsi kan, ma yella teɣli ɣer tesraft deg wass n westeɛfu ur ț-id-issalay ara ?
12ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃
12Eɛni tixsi teswa akteṛ n wemdan ? Ihi, yeḥlel a nexdem lxiṛ deg wass n westeɛfu !
13ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃
13Imiren Sidna Ɛisa yenna-yas i wergaz-nni : Sleq-ed afus-ik ! YYeḍleq afus-is, dɣa yuɣal iṣeḥḥa am ufus nniḍen.
14ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃
14Ifariziyen ffɣen, ṛuḥen mcawaṛen wway gar-asen amek ara a s-d-afen sebba s wayes ara t-nɣen.
15וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃
15Mi gesla bɣan a t-nɣen, Sidna Ɛisa iṛuḥ syenna. Aṭas i geddan yid-es, yesseḥlay imuḍan meṛṛa,
16ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃
16iqqaṛ-asen : Ɣuṛ-wat aț-țessufɣem lexbaṛ !
17למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃
17Iwakken ad idṛu wayen yenna nnbi Iceɛya :
18הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃
18Ataya uqeddac-iw i xtaṛeɣ, win eɛzizen fell-i, deg-s i gella lfeṛḥ-iw. A d-yers Ṛṛuḥ-iw fell-as, ad ibecceṛ lḥeqq i leǧnas.
19לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃
19Ur iskkaray ara ccwal, ur ițɛeggiḍ ara, ur ițḥettim ara iman-is ɣef wiyaḍ.
20קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃
20Ur ițkemmil ara i uɣanim iceqqeqen, ur isnusuy ara taftilt yețmețțaten, alamma yesbedd lḥeqq.
21ולשמו גוים ייחלו׃
21Imiren leǧnas meṛṛa ad ssirmen ɣuṛ-es, fell-as ara țeklen.
22אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃
22Wwin-d i Sidna Ɛisa yiwen wergaz i gesgugem, i gesderɣel uṛuḥani. Yesseḥla-t, yuɣal wergaz-nni iheddeṛ, yețwali.
23וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃
23Lɣaci meṛṛa wehmen di Sidna Ɛisa qqaṛen : Mačči d wagi i d mmi-s n Sidna Dawed, win akken ara d-yasen ?
24והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃
24Mi sen-slan ifariziyen nnan : Argaz-agi yessufuɣ leǧnun s tezmert n Balzabul iḥekkmen ɣef leǧnun.
25וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃
25Sidna Ɛisa yeẓran ayen i țxemmimen, yenna-yasen : Yal tagelda anda țnaɣen lɣaci wway gar-asen, aț-țuɣal aț-țenger. YYal taddart neɣ yal axxam i deg țnaɣen imezdaɣ wway gar-asen, ur d-yețɣimi ara.
26והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃
26Ma yella Cciṭan issufuɣ Cciṭan, atan yebḍa d yiman-is ! Amek ihi ara d-tdum ddewla-s ?
27ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃
27Ma yella nekkini ssufuɣeɣ leǧnun s tezmert n Balzabul, i warraw nwen s wacu i ten ssufuɣen ? Daymi, d arraw-nwen ara kkun-iḥasben !
28אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃
28Meɛna ma yella nekkini s Ṛṛuḥ n Ṛebbi i ssufuɣeɣ leǧnun, ihi tagelda n Ṛebbi ațan tewweḍ-ed armi d ɣuṛ-wen.
29או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃
29Yiwen ur yezmir ad ikcem ɣer wexxam n wergaz iǧehden iwakken a s-iddem ayla-as ma yella ur t-yuriz ara uqbel, meɛna m'ara t-yarez, imiren ad yizmir ad iddem ayen akk yellan deg wexxam-is.
30כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃
30Win ur nelli ara yid-i, ixulef-iyi ; win ur d-njemmeɛ ara yid-i ițḍeggiɛ !
31על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃
31Daymi i wen-qqaṛeɣ : Mkul ddnub d mkul rregmat zemren ad țwasemmḥen i yemdanen, ma d rregmat ɣef Ṛṛuḥ iqedsen ur țwasemmaḥent ara !
32וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃
32Yal win ara iregmen di Mmi-s n bunadem, a s-ițwasameḥ, ma d win ara iregmen Ṛṛuḥ iqedsen, ur s-ițwasamaḥ ara ama di lweqt-agi, ama di lweqt i d-iteddun.
33או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃
33Ɛeqlet ttejṛa ɣer lfakya-s : ma telha ttejṛa, a d-tefk lfakya yelhan, ma yella diri-ț, a d-tefk lfakya n diri !
34ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃
34A ccetla n izerman, amek ara d-tinim ayen yelhan ma yella kunwi diri-kkun ? Axaṭer d ayen yellan deg ul i d-ițeffɣen seg imi !
35האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃
35Argaz lɛali yessufuɣ-ed ayen yelhan seg ugerruj yellan deg ul-is ma d amcum yessufuɣ-ed ayen n diri si lexzin n diri yellan deg ul-is !
36ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃
36Aql-i nniɣ-awen-t : ass n lḥisab, ad țțuḥasben yemdanen ɣef yal awal ur nesɛi lmeɛna i d-iffɣen seg yimi-nsen ;
37כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃
37axaṭer ɣef leḥsab n imeslayen-ik ara tețțuḥasbeḍ, d imeslayen-ik ara d-isbeggnen ma d aḥeqqi i telliḍ neɣ d amcum.
38ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃
38Dɣa kra n lɛulama n ccariɛa akk-d ifariziyen nnan i Sidna Ɛisa : A Sidi, nebɣa a k-nwali txedmeḍ yiwen n lbeṛhan.
39ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃
39Sidna Ɛisa yerra yasen : Lǧil am-agi ijehlen ixedɛen Ṛebbi, yessutur lbeṛhan, ur a sen d-yețțunefkay ara lbeṛhan nniḍen anagar win n nnbi Yunes.
40כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃
40Axaṭer akken yesɛedda nnbi Yunes tlata wussan d tlata wuḍan deg uɛebbuḍ n uḥewtiw ameqqran di lebḥeṛ, akken daɣen ara yesɛeddi Mmi-s n bunadem tlata wussan d tlata wuḍan zdaxel n wakal.
41אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃
41Ass n lḥisab, imezdaɣ n temdint n Ninebi a d-kkren ɣer yemdanen n lǧil-agi ad ccetkin fell-asen iwakken ad țțuḥasben, axaṭer nutni uɣalen-d ɣer webrid mi slan i ubecceṛ n nnbi Yunes. AA wen-d-iniɣ : atan yella dagi win yugaren nnbi Yunes !
42מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃
42Ass n lḥisab, tagellit n tmurt n Ḥabac a d-tekker ɣer yemdanen n lǧil-agi aț-țeccetki fell-asen iwakken ad țțuḥasben, axaṭer tusa-d seg yixef n ddunit iwakken aț-țsel i tmusni n ugellid Sliman. AAtan nniɣ-awen yella dagi win yugaren agellid Sliman !
43והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃
43M'ara yețwaqecceɛ uṛuḥani seg yiwen wemdan, ad ițezzi deg imukan yexlan, ad ițqellib anda ara yaf ṛṛaḥa ur yețțaf ara.
44אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃
44Dɣa ad yini : Ad uɣaleɣ ɣer umkan ansi i d-ffɣeɣ ! MMi guɣal ɣer wemdan-nni, ad yaf amkan d ilem, zeddig yerna iseggem.
45ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃
45Imiren ad iṛuḥ a d-yawi sebɛa iṛuḥaniyen nniḍen i gweɛṛen akteṛ-is, ad kecmen ɣer dinna, ad zedɣen. Lḥala n wergaz-nni aț-țenṭaṛ akteṛ n tikkelt tamezwarut. Akka ara tedṛu d lǧil-agi ijehlen.
46עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃
46Mazal Sidna Ɛisa yețmeslay i lɣaci, mi d-yusa yiwen wergaz yenna-yas : Yemma-k d watmaten-ik atnan di beṛṛa, bɣan a k-ẓren.
47ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃
48Sidna Ɛisa yerra-yas : Anta i d yemma, anwi i d atmaten-iw ?
48ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃
49Iwehha s ufus-is ɣer inelmaden is yenna : D wigi i d yemma d watmaten-iw !
49ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃
50Axaṭer win ixeddmen lebɣi n Baba yellan deg igenwan, d winna i d gma, i d weltma, i d yemma.
50כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃