1ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃
1Ass-nni kan, Sidna Ɛisa yeffeɣ-ed seg wexxam, iṛuḥ ad iqqim rrif n lebḥeṛ,
2ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃
2d izumal n lɣaci i s-d-izzin, dɣa yuli ɣer teflukt, yeqqim. LLɣaci ibedd ɣef rrif n lebḥeṛ,
3וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃
3nețța yebda isselmad-iten s lemtul iqqaṛ-asen : Yiwen ufellaḥ yeffeɣ ad izreɛ.
4ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃
4Mi gzerreɛ, ɣlin-as kra n iɛeqqayen rrif n webrid, usan-d igṭaṭ ( ifṛax igenni ) ččan-ten.
5ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
5Kra iɛeqqayen nniḍen ɣlin deg wakal yeččuṛen d izṛa, mɣin-d s lemɣawla axaṭer ulac aṭas n wakal.
6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃
6Mi gebda wezɣal, yezlef imɣan nni dɣa qquṛen, axaṭer ur sɛin ara izuṛan lqayen.
7ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃
7Kra iɛeqqayen nniḍen ɣlin ger isennanen. Isennanen-nni gman dɣa ɣummen-ten.
8ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
8Meɛna kra iɛeqqayen ɣlin deg wakal yelhan : fkan-d tigedrin, ta tefka-d meyya iɛeqqayen, ta sețțin, tayeḍ tlatin.
9מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
9Win yesɛan imeẓẓuɣen isel-ed !
10ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃
10Inelmaden-is qeṛṛben ɣuṛ-es, nnan-as : Acimi i sen-theddṛeḍ s lemtul ?
11ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃
11Yerra-yasen : Kunwi yețțunefk-awen-d aț țissinem lbaḍna n tgelda igenwan, ma d wiyaḍ, ur sen-d-ițțunefk ara.
12כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
12Axaṭer win yesɛan a s-d-nernu alamma yella di tawant, ma d win ur nesɛi ara, a s-nekkes ula d ayen yesɛa.
13על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃
13Daymi i sen-țmeslayeɣ s lemtul, axaṭer țmuqulen ur țwalin, țḥessisen ur sellen, ur fehhmen.
14ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃
14S wakka, yedṛa-d yid-sen wayen i d-ixebbeṛ fell-asen nnbi Iceɛya : Aț-țsellem s imeẓẓuɣen-nwen, ur tfehhmem ara, aț-țmuqulem s wallen-nwen, ur tețwalim ara,
15כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃
15Imi agdud-agi qquṛen wulawen-nsen, qeflen imeẓẓuɣen- sen, qqnen allen-nsen, iwakken ur țwalin, ur sellen ; sseɣṛen ulawen nsen, ugin ad fehmen, axaṭer lemmer tuben, uɣalen-d ɣer webrid, tili sseḥlaɣ ten.
16ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃
16Ma d kunwi amarezg-nwen ! Axaṭer allen-nwen țwalint, imeẓẓuɣen nwen sellen.
17כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃
17Aql-i nniɣ-awen tideț, aṭas si lenbiya akk-d imdanen iḥeqqiyen i gebɣan ad walin ayen tețwalim, ur t-walan, ad slen ayen tsellem, ur t-slin.
18לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃
18A wen-d-iniɣ lmeɛna n lemtel n win izerrɛen :
19כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃
19m'ara isel wemdan i wawal yeɛnan tageldit n igenwan, ur t-yefhim ara, ițemcabi ɣer yiri n webrid i ɣer tɣelli zzerriɛa ; d Cciṭan i d-ițasen ad iqleɛ ayen izerɛen deg ul-is.
20והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃
20Wayeḍ ițemcabi ɣer wakal-nni yeččuṛen d izṛa anda teɣli zzerriɛa. M'ara isel i wawal n Ṛebbi, iqebbel-it s lfeṛḥ,
21אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃
21meɛna ur t-yețțaǧǧa ara ad iger izuṛan deg-s, ur yețțaṭṭaf ara. MM'ara d-tass lmeḥna neɣ aqehheṛ ɣef ddemma n wawal n Ṛebbi, ad yeǧǧ imiren kan liman-is.
22והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
22Wayeḍ daɣen ițemcabi ɣer zzerriɛa yeɣlin ger isennanen. M'ara isel i wawal n Ṛebbi, iɣeblan n ddunit d ṭṭmeɛ n rrbeḥ țɣummun awal-nni, dɣa ur d-ițțak ara lfakya.
23והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
23Wayeḍ icuba daɣen ɣer zzerriɛa yeɣlin deg wakal yelhan, m'ara isel i wawal n Ṛebbi, ifehhem-it, daymi i d-ițțak lfakya ! YYal aɛeqqa ițțak-ed : wa tlatin, wa sețțin, wa meyya n tɛeqqayin.
24וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃
24Sidna Ɛisa yefka-yasen-d lemtel nniḍen : Tagelda n igenwan tcuba ɣer yiwen wergaz i gzerɛen irden deg iger-is.
25ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃
25Yiwen yiḍ mi ṭṭsen akk medden, yusa-d weɛdaw-is izreɛ aẓekkun ger yirden, imiren iṛuḥ.
26וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃
26Mi d-gman yirden-nni fkan-d tigedrin, aẓekkun-nni ula d nețța igma-d.
27ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃
27Iqeddacen n bab n iger-nni, usan-d ɣuṛ-es nnan-as : A Sidi, eɛni mačči d irden i tzerɛeḍ deg iger-ik ? Ansi i d-ikka ihi uẓekkun-agi ?
28ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃
28Yerra-yasen : D yiwen weɛdaw i gxedmen akka ! IIqeddacen-nni nnan-as : Ihi tebɣiḍ a nṛuḥ a neqleɛ aẓekkun-agi ?
29ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃
29Yerra-yasen : Xaṭi ! Axaṭer m'ara tekksem aẓekkun, tzemrem a d-teglum s yirden.
30הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
30Anfet-asen ad gmun di sin alamma ț-țamegra. Ass-nni, a sen iniɣ i wid imeggren : qelɛet-ed uqbel aẓekkun, cuddet-eț ț-țadliwin iwakken a tent-nesseṛɣ ma d irden jemɛet țen-id ɣer ikuffan-iw.
31וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃
31Sidna Ɛisa yefka-yasen-d lemtel nniḍen : Tagelda n igenwan tcuba ɣer yiwen uɛeqqa n uxerḍel i d-iddem yiwen wergaz iwakken a t-izreɛ deg iger-is.
32והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
32Aɛeqqa-yagi d nețța i d amecṭuḥ meṛṛa ger zzerriɛat yellan, lameɛna mi gețwazreɛ, igemmu yețțali alamma yekka-d sennig akk yemɣan n tebḥirt, yeggar-ed ifurkawen d imeqqranen, ula d ifṛax n igenni , bennun leɛcuc-nsen s ufella-s.
33וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
33Sidna Ɛisa yenna-yasen-d lemtel nniḍen : Tagelda n igenwan tețțemcabi ɣer temtunt ( yiɣes n temtunt ) ara d-teddem tmeṭṭut a t-tsexleḍ i tlata lkilat n uwren, s wakka arukti-nni meṛṛa ad yali.
34כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃
34Sidna Ɛisa ițmeslay-ed i lɣaci anagar s lemtul.
35למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
35Ițmeslay-asen-d akka iwakken ad yedṛu wayen i d-nnan lenbiya : A sen-mmeslayeɣ s lemtul, a sen-beccṛeɣ tiɣawsiwin yeffren seg wasmi i d-texleq ddunit. cc
36אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃
36Mi gekfa Sidna Ɛisa ameslay, lɣaci ṛuḥen, nețța ikcem ɣer wexxam. Inelmaden-is qeṛṛben ɣuṛ-es nnan-as : Ssefru-yaɣ-d lemtel n uẓekkun deg iger.
37ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃
37Yerra-yasen-d : Win izerrɛen irden d Mmi-s n bunadem ;
38והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃
38iger, d ddunit ; irden, d wid ițekkan di tgelda n igenwan ; ma d aẓekkun, d widak ițekkan d Cciṭan ;
39והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃
39aɛdaw i gzerrɛen aẓekkun, d Cciṭan ; tamegra , ț-țaggara nddunit ; ma d wid imeggren, d lmalayekkat.
40והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃
40Akken ara qellɛen aẓekkun ṭeggiṛen-t ɣer tmes, ara tedṛu di taggara n ddunit.
41בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃
41Mmi-s n bunadem a d-iceggeɛ lmalayekkat-is, ad ssufɣen si tgelda-s wid akk yesseɣlayen wiyaḍ di ddnub akk-d wid ixeddmen cceṛ,
42והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
42dɣa a ten-ḍeggṛen ɣer tmes anda ara yilin imeṭṭawen d nndama tameqqrant ;
43אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
43ma d wid iḍuɛen Ṛebbi ad feǧǧeǧen am yiṭij di tgelda n Baba Ṛebbi. Win yesɛan imeẓẓuɣen isel-ed !
44עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
44Tagelda n igenwan tețțemcabi ɣer ugerruj yeffren deg yiwen n yiger. Yiwen wergaz yufa-t, yuɣal iffer-it. Si lfeṛḥ-nni i gefṛeḥ, iṛuḥ izzenz ayen akk yesɛa iwakken ad yaɣ iger-nni.
45עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃
45Tagelda n igenwan tețțemcabi daɣen ɣer yiwen umetjaṛ ițqelliben tiɛeqcin ifazen.
46וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
46Mi gufa yiwet ifazen ɣef tiyaḍ, iṛuḥ izzenz ayen akk yesɛa, yuɣal-ed yuɣ-iț.
47עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃
47Tagelda n igenwan tețțemcabi daɣen ɣer ucebbak ițwadeggṛen ɣer lebḥeṛ, iwakken a d-iṭṭef iselman ( lḥut ) n mkul ṣṣenf.
48וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃
48M'ara yeččaṛ, iḥewwaten a t-id-jebden ɣer rrif n lebḥeṛ, dɣa ad qqimen iwakken ad fernen iselman, ad jemɛen wid yelhan, ad ḍeggṛen wid n diri.
49כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃
49Akka ara tedṛu di taggara n ddunit : lmalayekkat a d-asent a d ddment imcumen si ger iḥeqqiyen,
50והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
50iwakken a ten-ḍeggṛent ɣer tmes anda llan imeṭṭawen d nndama tameqqrant.
51ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃
51Dɣa Sidna Ɛisa yenna-yasen : Tfehmem ayagi meṛṛa ? RRran-as : Anɛam a Sidi, nefhem !
52ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃
52Yerna-yasen : Ihi, yal amusnaw n ccariɛa ara ifehmen tagelda n igenwan, icuba ɣer bab n wexxam i d-ițekksen seg ugerruj-is tiɣawsiwin tijdidin, akk-d ț-țɣawsiwin tiqdimin.
53ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃
53Mi d-yenna lemtul-agi, Sidna Ɛisa iṛuḥ syenna.
54ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃
54Yerra ɣer taddart i deg ițțuṛebba. Isselmad di lǧameɛ nsen, lɣaci akk iḥedṛen wehmen, qqaṛen : Ansi i s-d-tekka tmusni-yagi akk d tezmert s wayes ixeddem lbeṛhanat agi ?
55הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃
55Mačči d nețța i d mmi-s n win ineǧṛen ijegwa ? Eɛni yemma-s mačči ț-țin iwumi qqaṛen Meryem ? AAtmaten-is mačči d Yeɛqub, Yusef, Semɛun akk-d Yuda ?
56ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃
56Yessetma-s daɣen, mačči gar aneɣ i llant ? Ansi i s-d-ikka ihi wannect-agi ?
57ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃
57Ɣef wayagi akk i sen-yella d sebba n tuccḍa, ugin ad amnen yis. DDɣa Sidna Ɛisa yenna-yasen : Nnbi yețwaḥqeṛ anagar di tmurt-is akk-d wexxam-is.
58ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃
58Sidna Ɛisa ur yexdim ara aṭas n lbeṛhanat dinna, axaṭer ugin ad amnen.