1ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃
1Mi qṛib ad kecmen ɣer temdint n Lquds, wwḍen ɣer yiɣil n uzemmur yellan tama n taddart n Bitfaji, Sidna Ɛisa iceggeɛ sin inelmaden-is,
2ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃
2yenna-yasen : Ṛuḥet ɣer taddart yellan ɣer zdat, dinna aț-țafem taɣyult akk-d mmi-s, brut-asen-d, tawim-iyi-ten-id.
3וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃
3Ma yella win i wen-d-yennan kra, init-as : d Ssid-nneɣ i ten-iḥwaǧen, imiren a sen-d-iserreḥ.
4וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃
4Ayagi yedṛa-d am akken i t-id yenna nnbi Zakarya di tira iqedsen :
5אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃
5Init i wat wedrar n Siyun : AA taya ugellid-nwen iteddu-d ɣuṛ-wen s wannuz, irkeb-ed ɣef weɣyul amecṭuḥ mmi-s n teɣyult.
6וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃
6Inelmaden-nni ṛuḥen, xedmen ayen i sen-d-yenna Sidna Ɛisa.
7ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃
7Wwin-d taɣyult-nni d mmi-s, sburren-asen llebsa-nsen, dɣa srekben Sidna Ɛisa.
8ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃
8Aṭas n lɣaci ssan iceṭṭiḍen-nsen deg ubrid, wiyaḍ țṛuẓun-d tiseḍwa si ttjuṛ, țessun-tent ula d nutni deg ubrid.
9והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃
9Lɣaci yezwaren zdat Sidna Ɛisa d wid i t-id-iḍefṛen, țɛeggiḍen s lfeṛḥ qqaṛen : Ḥusana i mmi-s n Sidna Dawed ! Ițțubarek win i d-yusan s yisem n Sidi Ṛebbi ! Ḥusana deg imukan eɛlayen.
10ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃
10Mi gekcem Sidna Ɛisa ɣer temdint n Lquds, imezdaɣ meṛṛa nhewwalen, qqaṛen : Anwa-t wagi ?
11ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃
11Lɣaci-nni țțaran-asen : D Sidna Ɛisa, nnbi-nni n taddart n Naṣaret i d-yusan si tmurt n Jlili !
12ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃
12Sidna Ɛisa yekcem ɣer lǧameɛ iqedsen, iqecceɛ meṛṛa wid yețțaɣen znuzun dinna deg ufrag n lǧameɛ. Iqleb-asen ṭṭwabel i wid yețbeddilen idrimen akk-d wid yeznuzun itbiren.
13ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃
13dɣa yenna-yasen : Yura : Axxam-iw ad ițțusemmi d axxam n tẓallit, ma d kunwi terram-t d lɣaṛ n imakaren.
14ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃
14Di lǧameɛ-nni, qeṛṛben-d ɣuṛ-es iderɣalen d iquḍaren, dɣa yesseḥla ten.
15ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃
15Lmuqedmin imeqqranen d lɛulama n ccariɛa rfan mi walan leɛǧayeb i gxeddem akk-d warrac ițɛeggiḍen di lǧameɛ : Ḥusana i mmi-s n Sidna Dawed !
16ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃
16Imiren nnan i Sidna Ɛisa : Tesliḍ d acu i d-qqaṛen ? SSidna Ɛisa yerra-yasen : Sliɣ ih ! Eɛni ur teɣṛim ara imeslayen-agi yuran di tira iqedsen : Tessufɣeḍ-ed leḥmadi seg imawen n warrac akk-d wid n llufanat iteṭṭḍen .
17ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃
17Imiren yeǧǧa-ten dinna, yeffeɣ si temdint, iṛuḥ ɣer taddart n Bitanya, dinna i gensa.
18ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃
18Azekka-nni taṣebḥit mi d-yuɣal ɣer temdint, Sidna Ɛisa yelluẓ ;
19וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃
19iwala yiwet n tneqleț rrif n webrid, iqeṛṛeb ɣuṛ-es, ur yufi deg-s acemma anagar afriwen ; dɣa yenna-yas : Seg wass-a, ur tețțuɣaleḍ ara a d-tefkeḍ lfakya ! IImiren kan, taneqleț-nni teqquṛ.
20ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃
20Inelmaden-is mi walan ayagi tɛeǧben, nnan : Amek akka teqquṛ tneqleț-agi deg yiwet n teswiɛt ?
21ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃
21Sidna Ɛisa yerra-yasen : A wen-iniɣ tideț, ma yella tesɛam liman ur tețcukkum ara, aț-țizmirem aț-țxedmem akteṛ n wayen xedmeɣ i tneqleț-agi ! AAț-ținim i wedrar-agi qleɛ iman-ik syagi tḍeggṛeḍ iman-ik ɣer lebḥeṛ, ayagi a d-yedṛu !
22וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃
22Ayen akk ara tessutrem s liman di tẓallit, a wen-d-ițunefk !
23ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃
23Sidna Ɛisa yekcem ɣer lǧameɛ ibda yesselmad. Lmuqedmin akk-d imeqqranen n wegdud qeṛṛben ɣuṛ-es nnan-as : Ansi i k-d-tekka tezmert s wayes i txeddmeḍ ayagi ? Anwa i k-d-yefkan tazmert-agi ?
24ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
24Sidna Ɛisa yerra-yasen : A wen-fkeɣ asteqsi ula d nekk, yiwen kan ; ma tǧawbem-iyi-d, ula d nekk a wen-iniɣ ansi i yi-d-tekka tezmert-agi.
25טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃
25Aɣḍas n Yeḥya, s ɣuṛ Ṛebbi i d-ikka neɣ s ɣuṛ yemdanen ? DDɣa bdan qqaṛen wway gar-asen : Ma nenna-yas seg igenwan, a ɣ-d-yini acuɣeṛ ihi ur tuminem ara yis,
26אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃
26ma nenna-yas daɣen seg imdanen, nuggad lɣaci-agi, axaṭer ḥesben akk Yeḥya d nnbi.
27ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
27Dɣa nnan-as i Sidna Ɛisa : Ur neẓri ara ! YYerra-yasen : Ihi ula d nekk ur wen-d-qqaṛeɣ ara ansi i yi-d-tekka tezmert s wayes i xeddmeɣ ayagi !
28אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃
28D acu twalam ? Yiwen wergaz yesɛa sin warraw-is, yenṭeq ɣer umezwaru, yenna-yas : A mmi, ṛuḥ aț-țxedmeḍ ass-agi di tfeṛṛant-iw.
29ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃
29Yerra-yas : Ur țṛuḥuɣ ara ! MMeɛna yuɣal yendem, iṛuḥ ad ixdem di tfeṛṛant.
30ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃
30Yenna-yas daɣen i mmi-s wi sin ad iṛuḥ ad ixdem, yerra-yas-d : Ih a baba ad ṛuḥeɣ ! MMeɛna ur iṛuḥ ara.
31מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃
31Anwa deg sen i gxedmen lebɣi n baba-s ? RRran-as-ed : D amezwaru a Sidi ! SSidna Ɛisa yenna-yasen : A wen-d-iniɣ tideț, imekkasen imakaren akk-d yir tilawin a kkun zwiren ɣer tgelda n igenwan !
32כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃
32Axaṭer Yeḥya yusa-d ɣuṛ-wen yesken-awen-d abrid n tideț, meɛna ur t-tuminem ara ; ma d imekkasen d yir tilawin umnen yis. Yerna ɣas akken twalam ayagi, ur d-tuɣalem ara ɣer webrid teggumam aț-țamnem yis.
33משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃
33A wen-d-rnuɣ daɣen lemtel nniḍen : yella yiwen umɛellem, yeẓẓa tafeṛṛant, izzi-yas-ed s zzeṛb, yeɣza amkan i tɛeṣṣart n tẓurin, yebna taɛrict i tɛessast, issekra tafeṛṛant-is i ixemmasen, imiren iṛuḥ ɣer lɣeṛba.
34ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃
34Mi d-yewweḍ lweqt n tẓurin, iceggeɛ iqeddacen-is ɣer ixemmasen nni iwakken a s-d-fken amur-is n lɣella.
35ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃
35Meɛna ixemmasen-nni ṭṭfen iqeddacen-nni, wa wten-t, wa nɣan-t, wayeḍ ṛejmen-t.
36ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃
36Iceggeɛ-asen daɣen tarbaɛt nniḍen n iqeddacen yugaren tamezwarut. Meɛna tedṛa yid-sen am imezwura-nni.
37ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃
37Taggara, iceggeɛ-asen mmi-s, yenna : Ahat imi d mmi a t-qadṛen !
38ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃
38Lameɛna mi walan mmi-s, ixemmasen-nni nnan wway gar-asen : Ataya win ara iweṛten, kkret a t-nenneɣ iwakken a nawi lweṛt-is.
39ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃
39Sṭfen-t, ḍeggṛen-t ɣer beṛṛa n tfeṛṛant, dɣa nɣan-t.
40והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃
40Sidna Ɛisa yenna i lɣaci : Ihi tura, m'ara d-yas bab n tfeṛṛant-nni, d acu ara sen-yexdem i ixemmasen-agi ?
41ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃
41Rran-as-ed : Ad ineɣ ixemmasen imcumen, ma ț-țafeṛṛant a ț-issekru i ixemmasen nniḍen ara s-d-ifken amur-is di lweqt n lɣella.
42ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
42Sidna Ɛisa yenna-yasen : Leɛmeṛ teɣṛim imeslayen-agi i d-nnant tira iqedsen : Adɣaɣ-nni i ḍeggṛen wid ibennun, d nețța i guɣalen d azṛu alemmas , WWin yeṭṭfen lebni. AA yagi yekka-d s ɣuṛ Ṛebbi, d ayen i ɣ-istɛeǧben .
43על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃
43Daymi i wen-qqaṛeɣ : Tagelda n igenwan a wen tețwakkes, aț-țețțunefk i leǧnas nniḍen ara d-ifken lɣella.
44והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃
44Win ara yeɣlin ɣef wusalas-agi ad yerreẓ, daɣen win i ɣef ara d-yeɣli usalas-agi ad yețwamḥeq.
45ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃
45Mi slan i imeslayen-agi, ifariziyen d lmuqedmin imeqqranen fehmen belli fell-asen i d-iheddeṛ Sidna Ɛisa.
46ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃
46Meɛna ɣas akken bɣan a t-ṭṭfen, ur zmiren ara axaṭer uggaden lɣaci-nni i t-iḥesben d nnbi.