1ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
1Sidna Ɛisa imeslay-asen-d daɣen s lemtel, yenna-yasen : --
2דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
2Tagelda n igenwan tcuba ɣer yiwen ugellid i gxedmen tameɣṛa i mmi-s.
3וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
3Iceggeɛ iqeddacen-is ad ssiwlen i wid yețwaɛeṛden, meɛna ugin a d-asen.
4ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
4Yerna iceggeɛ-asen iqeddacen nniḍen a sen-inin : Heggaɣ imensi, zliɣ izgaren-iw d wakraren-iw, kullec ihegga, aset-ed ɣer tmeɣṛa !
5והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
5Meɛna widak-nni ițwaɛeṛḍen ur s-fkin ara azal, yal yiwen yelha d ccɣel-is, wa iṛuḥ ɣer yiger-is, wa ɣer ssuq-is.
6והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
6Wiyaḍ ṭṭfen iqeddacen-nni, regmen-ten, nɣan-ten.
7ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
7Agellid-nni ikcem-it zzɛaf d ameqqran, dɣa iceggeɛ lɛeskeṛ-is nɣan iqettalen-nni, sseṛɣen tamdint-nsen.
8אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
8Imiren yenna i iqeddacen-is : Imensi n tmeɣṛa ihegga, meɛna widak-nni ițwaɛeṛḍen ur t-uklalen ara ;
9לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
9ṛuḥet ɣer izenqan, tɛeṛḍem-d ɣer tmeɣṛa wid akk ara tafem deg iberdan.
10ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
10Iqeddacen-nni ṛuḥen ɣer izenqan jemɛen-d wid akk ufan, ama d amcum ama d win yelhan, s wakka axxam n tmeɣṛa yeččuṛ-ed d lɣaci.
11ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
11Mi d-ikcem ugellid ad iwali inebgawen, iwala yiwen wergaz ur yelsi ara llebsa n tmeɣṛa.
12ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
12yenna-yas : Ay amdakkel, amek i d-tkecmeḍ ɣer dagi mbla llebsa n tmeɣṛa yețwaheggan i yinebgawen ? AArgaz-nni yessusem, ur yufi d acu ara s-yini.
13ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
13Agellid-nni yefka lameṛ i iqeddacen-is yenna-yasen : Cuddet-as ifassen d iḍaṛṛen, tḍeggṛem-t ɣer ṭṭlam n beṛṛa, anda llan imeṭṭawen d nndama tameqqrant.
14כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
14Axaṭer aṭas i gețwaɛerḍen, meɛna drus ara yețwaqeblen.
15וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
15Imiren ṛuḥen ifariziyen ad mcawaṛen amek ara d-sseɣlin Sidna Ɛisa deg wawal.
16וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
16Ceggɛen-as kra seg inelmaden-nsen akk-d kra si terbaɛt n Hiṛudus, nnan-as : A Sidi, neẓra-k d bab n lḥeqq i telliḍ, tesselmadeḍ iberdan n Ṛebbi s tideț, ur tuggadeḍ ula d yiwen, ur txeddmeḍ ara lxilaf ger yemdanen.
17לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
17Ini-yaɣ-d ihi d acu twalaḍ : d leḥlal neɣ d leḥṛam a nxelleṣ tabzert ( leɣṛama ) i ugellid Qayṣar (yestɛemṛen tamurt-nneɣ) ?
18וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
18Meɛna Sidna Ɛisa yeẓran ayen i țxemmimen, yenna-yasen : Ay at sin wudmawen ! Acuɣeṛ tebɣam a yi-tjeṛbem ?
19הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
19Seknet-iyi-d aṣurdi s wacu țxelliṣen tabzert ! FFkan-as-d aṣurdi n lfeṭṭa.
20ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
20Dɣa isteqsa-ten : Udem akk-d tira yellan deg uṣuṛdi-agi, wi ten-ilan ?
21ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
21Rran-as : N Qayṣer ! IImiren yenna-yasen : Erret ihi i Qayṣer ayen yellan n Qayṣer, terrem i Ṛebbi ayen yellan n Ṛebbi !
22וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
22Mi slan i imeslayen-agi, wehmen, dɣa ṛuḥen ǧǧan-t.
23ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
23Ass-nni, isaduqiyen i gellan d imdanen ur nețțamen ara s ḥeggu n lmegtin, usan-d ɣer Sidna Ɛisa, steqsan-t, nnan-as :
24רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
24A Sidi, Sidna Musa yenna-d : ma yella yemmut wergaz d amengur, ilaq gma-s ad yaɣ taǧǧalt-nni iwakken a d-isɛu yid-es dderya ara iweṛten gma-s-nni yemmuten.
25ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
25Yuɣ lḥal llan ɣuṛ-nneɣ sebɛa watmaten, amezwaru izewǧen yemmut ur d-yeǧǧi dderya, dɣa gma-s yerra ( yuɣa ) tameṭṭut-nni.
26וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
26Akkenni i tedṛa d wis sin, d wis tlata, armi d wis sebɛa.
27ואחרי כלם מתה גם האשה׃
27Mi mmuten irkulli, temmut ula ț-țameṭṭut-nni ;
28ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
28ass n ḥeggu n lmegtin anwa deg-sen ara ț-yesɛun ț-țameṭṭut-is imi i ț-uɣen di sebɛa yid-sen ?
29ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
29Sidna Ɛisa yerra-yasen : Tɣelṭem ! Axaṭer ur tefhimem tira iqedsen, ur tessinem tazmert n Ṛebbi.
30כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
30Ass n ḥeggu n lmegtin, irgazen ț-țilawin ur zeggjen ara, meɛna ad uɣalen am lmalayekkat deg igenni.
31ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
31Ɣef wayen yeɛnan ḥeggu n lmegtin, ur teɣṛim ara acu i d-yenna Sidi Ṛebbi ? :
32אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
32D nekk i d Illu n Ibṛahim, n Isḥaq, n Yeɛqub. Sidi Ṛebbi mačči d Ṛebbi n lmegtin, meɛna d Ṛebbi n wid yeddren.
33וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
33Mi s-slan, lɣaci qqimen țweḥḥiden deg imeslayen-is !
34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
34Mi slan ifariziyen belli Sidna Ɛisa yeɣleb isaduqiyen deg wawal, nnejmaɛen wway gar-asen.
35ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
35Yiwen seg-sen d lɛalem n ccariɛa, isteqsa-t iwakken a t-ijeṛṛeb :
36רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
36A Sidi, anwa i d lameṛ ameqqran meṛṛa di ccariɛa ?
37ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
37Sidna Ɛisa yerra-yas : -- Aț-țḥemleḍ Illu Sidi Ṛebbi-inek seg wul-ik, s teṛwiḥt-ik, s wayen yellan di tezmert-ik.
38זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
38D wagi i d lameṛ yellan d amezwaru yerna d ameqqran akk di ccariɛa.
39והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
39Atan wayeḍ yesɛan azal annect umezwaru-agi : Aț-țḥemleḍ lɣiṛ-ik am yiman-ik.
40בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
40D sin lumuṛat-agi i d lsas n ccariɛa akk-d lenbiya.
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
41Mi llan ifariziyen nnejmaɛen, Sidna Ɛisa isteqsa-ten yenna :
42מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
42D acu ara d-tinim ɣef Lmasiḥ ? Ansi ara d-yekk, yeɛni anwi i d lejdud-is ? NNnan-as : D mmi-s n Sidna Dawed.
43ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
43Sidna Ɛisa yenna-yasen : Amek ihi i s-isemma Dawed s tezmert n Ṛṛuḥ iqedsen « Sidi » mi genna :
44נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
44Sidi Ṛebbi yenna i Ssid-iw : ṭṭef amkan ɣer tama-w tayeffust, alamma rriɣ iɛdawen-ik seddaw iḍaṛṛen-ik.
45ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
45Ma yella ihi Dawed yessawel-as « Sidi » amek ara yili ihi d mmi-s ?
46ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
46Yiwen deg-sen ur izmir a s-d yerr awal, seg wass-nni țțaggaden a t-steqsin.