¹והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו׃

¹Ac tîx chic li rey David. Usta nequeßxqßue nabal li ris saß xbên, abanan incßaß nakßixnoß.

²ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך׃

²Joßcan nak eb li nequeßcßanjelac chiru queßxye re: —At rey, tento takasicß junak xkaßal mâjiß cuanjenak riqßuin cuînk. Li xkaßal aßan tâilok âcue ut tâcuârk châcßatk ut tatxkßixna, chanqueb.

³ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך׃

³Joßcan nak queßxsicß saß chixjunil li naßajej Israel jun li xkaßal chßinaßus toj retal queßxtau lix Abisag saß li tenamit Sunem. Ut queßxcßam riqßuin li rey David.

⁴והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה׃

⁴Li xkaßal aßan cßajoß xchßinaßusal. Aßan qui-iloc re li rey ut quicßanjelac chiru. Abanan li rey incßaß quicuan riqßuin.

⁵ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו׃

⁵Laj Adonías, li ralal li rey li quicuan riqßuin lix Haguit, quixkßetkßeti rib ut quixye: —Lâin tin-oc chokß rey, chan. Joßcan nak quixcauresiheb lix carruaje ut lix cacuây ut quixsicß ruheb lajêb roxcßâl li cuînk re teßoquênk chirix.

⁶ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום׃

⁶Lix yucuaß mâ jun sut quixye re nak incßaß us naxbânu. Laj Adonías cßajoß xchakßal ru. Aßan quiyoßla nak ac xyoßla laj Absalón.

⁷ויהיו דבריו עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה׃

⁷Laj Adonías quixcßûb ru chiribileb rib riqßuin laj Joab lix yum lix Sarvia ut riqßuin ajcuiß laj Abiatar laj tij nak eb aßan teßoquênk chirix.

⁸וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם אדניהו׃

⁸Abanan laj Sadoc laj tij ut laj Benaía li ralal laj Joiada incßaß queßoquen chirix laj Adonías. Ut li profeta Natán ut laj Simei ut laj Rei incßaß queßoquen chirix. Joßcaneb ajcuiß lix soldado laj David, li kßaxal châbileb.

⁹ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך׃

⁹Saß jun li cutan laj Adonías quixbânu jun li ninkße. Quixcamsi eb li bôyx, li carner, ut eb li cuacax li toj sâjeb li nînkeb xtibeleb. Quixcamsiheb nachß riqßuin li nimla pec Zohelet xcßabaß li cuan nachß riqßuin li haß Rogel. Quixbokeb chixjunileb li ralal li rey re teßxic saß lix ninkße. Ut quixbokeb ajcuiß li nequeßcßanjelac chiru li rey li chalenakeb Judá.

¹⁰ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו לא קרא׃

¹⁰Abanan incßaß quixbok li profeta Natán, chi moco laj Benaía. Ut incßaß quixbokeb lix soldados laj David, li kßaxal châbileb. Chi moco quixbok laj Salomón li rîtzßin.

¹¹ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע׃

¹¹Laj Natán quiâtinac riqßuin lix Betsabé lix naß laj Salomón ut quixye re: —¿Ma xacuabi nak laj Adonías lix yum lix Haguit quixxakab rib chokß rey chi incßaß naxnau li rey David?

¹²ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה׃

¹²Anakcuan bânu li cßaßru tinye âcue re nak tâcol âcuib lâat ut tâcol ajcuiß rix lix yußam lâ yum laj Salomón.

¹³לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו׃

¹³Tatxic anakcuan riqßuin li rey David ut tâye re, “At inrey, ¿ma incßaß xabânu li juramento ut xaye nak lin yum laj Salomón tâoc chokß rey chokß âcuêkaj? ¿Cßaßut nak laj Adonías x-oc chokß rey anakcuan?” chaßkat re.

¹⁴הנה עודך מדברת שם עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך׃

¹⁴Ut nak toj yôkat chi âtinac riqßuin li rey, lâin tin-oc ut tinye re nak yâl li cßaßru yôcat chixyebal, chan.

¹⁵ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך׃

¹⁵Joßcan nak lix Betsabé qui-oc saß xcuaribâl li rey. Ac tîx chic li rey ut lix Abisag, Sunam xtenamit, aßan li yô chi iloc re.

¹⁶ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך׃

¹⁶Lix Betsabé quixcuikßib rib re xqßuebal xlokßal li rey. Ut li rey David quixye re: —¿Cßaß raj ru tâcuaj? chan re.

¹⁷ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי׃

¹⁷Lix Betsabé quixye re: —At rey, xabânu li juramento saß xcßabaß li Kâcuaß ut xaye cue nak lin yum laj Salomón tâoc chokß rey chokß âcuêkaj. Ut xaye nak aßan tâcßojlâk saß lâ cßojaribâl.

¹⁸ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת׃

¹⁸Abanan laj Adonías ac x-oc chokß rey chi incßaß nacanau, at rey.

¹⁹ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא׃

¹⁹Xcamsiheb nabaleb li bôyx ut li carner, ut li cuacax li toj sâjeb li nînkeb xtibel. Quixbokeb lâ cualal saß lix ninkße. Ut quixbokeb ajcuiß laj Abiatar laj tij ut laj Joab li nataklan saß xbêneb li soldados. Abanan incßaß quixbok lâ cualal laj Salomón.

²⁰ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם מי ישב על כסא אדני המלך אחריו׃

²⁰At rey, chixjunileb laj Israel yôqueb chiroybeninquil nak lâat tâye ani tâoc chokß rey chokß âcuêkaj.

²¹והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים׃

²¹Cui lâat incßaß tâye ani tâoc chokß rey, teßxcamsi laj Salomón ut tineßxcamsi ajcuiß lâin, chan.

²²והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא׃

²²Toj yô ajcuiß chi âtinac lix Betsabé nak quicuulac li profeta Natán riqßuin li rey.

²³ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה׃

²³Queßxye re li rey: —Li profeta Natán xchal chi âtinac âcuiqßuin, chanqueb. Nak qui-oc cuan cuiß li rey, laj Natán quixcuikßib rib chiru li rey.

²⁴ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי׃

²⁴Ut quixye re: —At rey, ¿ma lâat xatyehoc re nak tâoc laj Adonías chokß rey? ¿Ma aßan chic li tâcßojlâk saß lâ cßojaribâl?

²⁵כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו׃

²⁵Anakcuan laj Adonías xcô ut xmayeja nabaleb li bôyx, li carner ut li cuacax toj sâj, li nînkeb xtibeleb. Xbokeb lâ cualal, ut laj Joab li nataklan saß xbêneb li soldados, ut laj Abiatar laj tij. Anakcuan yôqueb chi ninkßeîc rochben ut yôqueb chixjapbal reheb chixyebal, “Chicuânk taxak xyußam laj Adonías li karey,” chanqueb.

²⁶ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא׃

²⁶Abanan laj Adonías incßaß xinixbok lâin. Ut incßaß xbok laj Sadoc laj tij, chi moco laj Benaía li ralal laj Joiada. Ut incßaß ajcuiß xbok laj Salomón lâ cualal.

²⁷אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך מי ישב על כסא אדני המלך אחריו׃

²⁷At rey, ¿ma xaye nak teßxbânu aßin ut incßaß xaye ke lâo li nococßanjelac châcuu? ¿Ma incßaß xaye ke ani tâcßojlâk saß lâ cßojaribâl chok âcuêkaj lâat? chan.

²⁸ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך׃

²⁸Ut li rey David quixye: —Bok chak cuißchic lix Betsabé, chan. Ut lix Betsabé qui-oc cuißchic riqßuin li rey ut quixakli chiru.

²⁹וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה׃

²⁹Ut li rey David quixye re: —Saß xcßabaß li yoßyôquil Dios li quicoloc cue chiru li raylal,

³⁰כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה׃

³⁰lâin ninye âcue nak tinbânu joß xinye âcue saß xcßabaß li kaDios lâo aj Israel. Laj Salomón lâ yum tâoc chokß rey chokß cuêkaj lâin ut aßan chic tâcßojlâk saß lin cßojaribâl chi taklânc. Anakcuan ajcuiß tinbânu aßin, chan.

³¹ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם׃

³¹Ut lix Betsabé quixcuikßib rib saß chßochß ut quixye: —Chicuânk taxak âyußam chi junelic, at rey David, chan.

³²ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך׃

³²Li rey David quixye reheb: —Bokomakeb chak laj Sadoc laj tij, ut li profeta Natán joß ajcuiß laj Benaía li ralal laj Joiada, chan. Ut eb aßan queßcuulac riqßuin li rey.

³³ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון׃

³³Ut li rey David quixye reheb: —Cßamomakeb chêrix eb li nequeßcßanjelac chicuu. Ut qßuehomak laj Salomón chirix lin mûl. Texxic toj saß li naßajej cuan cuiß li yußam haß Gihón.

³⁴ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה׃

³⁴Nak ac cuânkex aran, li profeta Natán ut laj Sadoc laj tij teßxqßue li aceite saß xjolom laj Salomón ut teßxxakab chokß xreyeb laj Israel. Têyâbasi li trompeta ut têye, “¡Chicuânk taxak xyußam li karey Salomón!” chaßkex.

³⁵ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה׃

³⁵Nak acak xexakab chokß rey, texchâlk chirix laj Salomón nak tâchâlk cuißchic arin chi cßojlâc saß lin cßojaribâl ut aßan chic tâoc chokß rey xban nak aßan li sicßbil ru inban tâoc chokß xreyeb laj Israel ut eb laj Judá, chan.

³⁶ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך׃

³⁶Laj Benaía li ralal laj Joiada quixye: —¡Joßcan taxak! Ut aß taxak li Kâcuaß, li nacalokßoni lâat at rey, chixakabânk xcuanquil lâ cuâtin.

³⁷כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד׃

³⁷Joß nak quicuan âcuiqßuin, at rey, joßcan taxak nak chicuânk riqßuin laj Salomón. Ut kßaxal taxak nimak xcuanquil laj Salomón chiru lâ cuanquil lâat, chan.

³⁸וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון׃

³⁸Queßcôeb laj Sadoc laj tij rochbeneb li profeta Natán ut laj Benaía li ralal laj Joiada, joßqueb ajcuiß laj cereteo ut eb laj peleteo. Queßxqßue laj Salomón chirix li mûl li nabêc cuiß li rey David. Queßxcßam saß li naßajej cuan cuiß li yußam haß Gihón.

³⁹ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה׃

³⁹Nak queßcuulac aran laj Sadoc laj tij quixchap li xucub li cuan aceite chi saß li cuan saß li tabernáculo. Quixqßue li aceite saß xjolom laj Salomón, ut quixkßaxtesi saß rukß li Dios re tâoc chokß rey. Chirix aßan queßxyâbasi lix xucub li carner. Ut chixjunileb li tenamit queßxjap reheb chixyebal: —Chicuânk taxak xyußam li karey Salomón, chanqueb.

⁴⁰ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם׃

⁴⁰Ut chixjunileb li tenamit queßcôeb chirix. Yôqueb chixyâbasinquil lix xôlb. Ut li chßochß qui-ecßan saß xnaßaj xban nak japjôqueb re xban xsahil xchßôleb.

⁴¹וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה׃

⁴¹Nak yôqueb chi rakecß chi cuaßac laj Adonías ut eb li cuanqueb rochben queßrabi li chokînc. Laj Joab quirabi xyâb li trompeta ut quixye: —¿Cßaßut nak yôqueb chi chokînc eb li tenamit? chan.

⁴²עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר׃

⁴²Toj yô ajcuiß chi âtinac nak laj Jonatán li ralal laj Abiatar laj tij quicuulac. Laj Adonías quixye re: —Ocan. Lâat châbilat. Ninnau nak châbil esilal xatchal chixyebal ke, chan.

⁴³ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה׃

⁴³Laj Jonatán quixye re laj Adonías: —Li rey David xxakab laj Salomón chokß rey chokß rêkaj.

⁴⁴וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך׃

⁴⁴Ut quixtakla laj Sadoc laj tij ut li profeta Natán chirochbeninquil joß eb ajcuiß laj Benaía li ralal laj Joiada ut eb laj cereteo ut eb laj peleteo. Ut queßxqßue laj Salomón chirix lix mûl li rey David.

⁴⁵וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם׃

⁴⁵Laj Sadoc laj tij ut li profeta Natán queßxqßue li aceite saß xjolom laj Salomón ut queßxxakab chokß rey aran cuan cuiß li yußam haß Gihón. Ut queßsukßi chi sa saß xchßôleb. Aßan aßin li chokînc li yôquex chirabinquil.

⁴⁶וגם ישב שלמה על כסא המלוכה׃

⁴⁶Ut laj Salomón ac x-oc saß xcuanquil.

⁴⁷וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב׃

⁴⁷Ut eb li nequeßtenkßan re li rey David queßcôeb riqßuin laj David chixqßuebal xsahil xchßôl ut queßxye re, “Aß taxak li Kâcuaß lâ Dios chi-osobtesînk re laj Salomón ut naßnôk taxak ru yalak bar. Kßaxal nimak taxak lix cuanquil chiru lâ cuanquil lâat,” chanqueb. Ut li rey quixxulub rib saß lix cuarib ut quixlokßoni li Kâcuaß.

⁴⁸וגם ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי ועיני ראות׃

⁴⁸Li rey David quixye, “Lokßoninbil taxak li Kâcuaß lix Dioseb laj Israel. Anakcuan lâin xcuil nak li Kâcuaß xxakab chokß rey jun reheb li cualal incßajol chokß cuêkaj,” chan laj Jonatán.

⁴⁹ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו׃

⁴⁹Nak queßrabi nak ac x-oc chokß rey laj Salomón, cßajoß nak queßxucuac li bokbileb xban laj Adonías. Nequeßsicsot xbaneb xxiu. Ut yalak bar quilajeßcôeb chixjûnkaleb.

⁵⁰ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח׃

⁵⁰Quixucuac ajcuiß laj Adonías xban laj Salomón. Joßcan nak cô saß li artal ut quixchap li xucub li cuan saß xxuc.

⁵¹ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב׃

⁵¹Queßcôeb chixyebal re li rey Salomón: —At rey, laj Adonías yô xxiu châcuu. Cô saß li artal ut quixchap li xucub li cuan saß xxuc ut quixye, “Tixbânu taxak li juramento li rey Salomón ut tixye taxak nak incßaß tinixcamsi,” chanqueb.

⁵²ויאמר שלמה אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת׃

⁵²Laj Salomón quixye reheb: —Cui châbil tixbânu laj Adonías, mâcßaß tixcßul. Abanan cui incßaß us tixbânu, tâcâmk, chan.Ut li rey Salomón quixtaklaheb li cuînk re teßxcßam laj Adonías riqßuin. Queßcôeb li cuînk cuan cuiß li artal ut queßxcßam laj Adonías riqßuin li rey. Laj Adonías quixcuikßib rib chiru li rey Salomón ut laj Salomón quixye re: —Ayu saß lâ cuochoch, chan.

⁵³וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך׃

⁵³Ut li rey Salomón quixtaklaheb li cuînk re teßxcßam laj Adonías riqßuin. Queßcôeb li cuînk cuan cuiß li artal ut queßxcßam laj Adonías riqßuin li rey. Laj Adonías quixcuikßib rib chiru li rey Salomón ut laj Salomón quixye re: —Ayu saß lâ cuochoch, chan.