¹ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר׃

¹Nak ac câmc re laj David, quixbok laj Salomón riqßuin ut quixchakßrabi riqßuin li âtin aßin:

²אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש׃

²—Lâin câmc cue joß nak nequeßcam chixjunileb li cristian saß ruchichßochß. Cauhak taxak âchßôl ut tâyal taxak âkße chixbânunquil li us.

³ושמרת את משמרת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם׃

³Chabânu lâ taklanquil li xqßue li Kâcuaß lâ Dios. Tâbânu taxak li cßaßru naxye âcue. Bânu li cßaßru naraj aßan joß tzßîbanbil saß li chakßrab li quiqßueheß re laj Moisés. Tâbânu li cßaßru naraj li Kâcuaß re nak us tat-êlk riqßuin chixjunil li tâbânu yalak bar tatxic.

⁴למען יקים יהוה את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל׃

⁴Cui tatcuânk saß tîquilal chiru li Dios, li Dios tixbânu chixjunil li cßaßru quixyechißi cue. Aßan quixye cue, “Cui eb lâ cualal âcßajol teßcuânk saß tîquilal chicuu ut cui teßxbânu li cßaßru ninye chi anchaleb xchßôl ut chi anchaleb li râm, junelic eb lâ cualal âcßajol teßoc chokß xreyeb laj Israel.”

⁵וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו׃

⁵Lâat nacanau cßaßru quixbânu cue laj Joab lix yum lix Sarvia. Nacanau nak quixcamsiheb li cuib li queßtaklan saß xbêneb li soldados aj Israel. Quixcamsi laj Abner li ralal laj Ner ut quixcamsi ajcuiß laj Amasa li ralal laj Jeter. Incßaß yô li plêt nak quixcamsiheb re xqßuebal rêkaj li camsînc queßxbânu nak yô li plêt. Ut riqßuin li camsînc li quixbânu, quixqßue saß inbên lâin li mâc, usta aßan raj li cuan xmâc.

⁶ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל׃

⁶Lâat cuan ânaßleb ut tânau cßaßru us tâbânu. Abanan, tento nak camsinbil laj Joab nak tâosokß.

⁷ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך׃

⁷Abanan tâbânu usilal reheb li ralal xcßajol laj Barzilai, Galaad xtenamit. Chaqßueheb chi cuaßac saß lâ mêx. Aßaneb li xeßtenkßan cue nak xinêlelic chiru laj Absalón lâ cuas.

⁸והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם אמיתך בחרב׃

⁸Cuan âcuiqßuin laj Simei li ralal laj Gera. Aßan xcomoneb li ralal xcßajol laj Benjamín, Bahurim xtenamit. Laj Simei, aßan cßajoß nak quinixmajecua saß li cutan nak côin Mahanaim. Mokon chic cô chincßulbal saß li nimaß Jordán. Lâin xinye re saß xcßabaß li Kâcuaß nak incßaß tincamsi.

⁹ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול׃

⁹Abanan, lâat incßaß tâcuy xmâc. Lâat cuan ânaßleb, ut tânau chanru tâbânu re nak camsinbil nak tâosokß, chan laj David.

¹⁰וישכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד׃

¹⁰Laj David quicam ut coxixtauheb lix xeßtônil yucuaß. Ut quimukeß Jerusalén saß lix tenamit.

¹¹והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים׃

¹¹Laj David quicuan chokß rey caßcßâl chihab. Cuukub chihab quicuan chokß rey aran Hebrón ut oxlaju xcaßcßâl chihab quicuan chokß rey aran Jerusalén.

¹²ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד׃

¹²Chirix aßan, laj Salomón quicuan chokß rey chokß rêkaj laj David lix yucuaß. Xakxo saß xnaßaj lix cuanquil ut quiniman xcuanquil.

¹³ויבא אדניהו בן חגית אל בת שבע אם שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום׃

¹³Laj Adonías lix yum lix Haguit cô chirilbal lix Betsabé lix naß laj Salomón. Lix Betsabé quixye re: —¿Ma saß usilal xatchal chicuilbâl? chan. Ut laj Adonías quixye re: —Saß usilal xinchal châcuilbal, chan re.

¹⁴ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר׃

¹⁴Ut laj Adonías quixye ajcuiß re: —Cuan cßaßru nacuaj xyebal âcue, chan. Lix Betsabé quixye re: —Ye cßaßru tâcuaj xyebal, chan.

¹⁵ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו׃

¹⁵Laj Adonías quixye re: —Lâat nacanau nak lâin raj xin-oc chokß rey. Chixjunileb li tenamit Israel xeßraj raj nak lâin xin-oc chokß rey. Abanan aß chic li cuîtzßin quixakabâc chokß rey xban nak joßcan quiraj li Kâcuaß saß xbên.

¹⁶ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך אל תשבי את פני ותאמר אליו דבר׃

¹⁶Li cßaßru nacuaj xtzßâmanquil châcuu, aßan aßin. Usan cui tâbânu li cßaßru tintzßâma châcuu, chan. Ut lix Betsabé quixye re: —Ye cue cßaßru tâcuaj tinbânu, chan.

¹⁷ויאמר אמרי נא לשלמה המלך כי לא ישיב את פניך ויתן לי את אבישג השונמית לאשה׃

¹⁷Ut laj Adonías quixye re: —Nintzßâma châcuu nak tat-âtinak riqßuin li rey Salomón xban nak aßan tixbânu li cßaßru tâtzßâma lâat. Tâye re nak tixqßue chokß cuixakil lix Abisag, Sunem xtenamit, chan.

¹⁸ותאמר בת שבע טוב אנכי אדבר עליך אל המלך׃

¹⁸Ut lix Betsabé quixye re: —Us. Tinbânu li cßaßru xaye. Lâin tinâtinak riqßuin li rey saß âcßabaß lâat, chan.

¹⁹ותבא בת שבע אל המלך שלמה לדבר לו על אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו׃

¹⁹Joßcan nak lix Betsabé cô chi âtinac riqßuin li rey Salomón saß xcßabaß laj Adonías. Li rey quixakli chixcßulbal lix naß ut quixxulub rib chiru. Chirix aßan quicßojla cuißchic saß lix cßojaribâl ut quixtakla xcßambal jun tem re nak lix naß tâchunlâk. Ut lix naß quichunla saß lix nim ukß.

²⁰ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל תשב את פני ויאמר לה המלך שאלי אמי כי לא אשיב את פניך׃

²⁰Lix Betsabé quixye re: —Nacuaj xtzßâmanquil junak usilal châcuu. Usan cui tâbânu li cßaßru tintzßâma châcuu, chan. Li rey quixye re: —At innaß, ye cue cßaßru tâcuaj ut lâin tinbânu, chan.

²¹ותאמר יתן את אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה׃

²¹Lix Betsabé quixye re: —Nacuaj raj nak tâqßue lix Abisag, Sunem xtenamit, chok rixakil laj Adonías lâ cuas, chan.

²²ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את אבישג השנמית לאדניהו ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה׃

²²Li rey Salomón quixye: —¿Cßaßut nak tâcuaj lix Abisag chokß rixakil laj Adonías? Mâre yôcat ajcuiß xcßoxlanquil xpatzßbal cue nak tinqßue lin cuanquil re yal xban nak aßan li cuas. Ut laj Abiatar laj tij ut laj Joab lix yum lix Sarvia nequeßoquen chirix, chan.

²³וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה׃

²³Ut li rey Salomón quixbânu li juramento saß xcßabaß li Dios ut quixye: —Aß taxak li Dios tinixqßue chixtojbal inmâc cui incßaß tinqßue chi câmc laj Adonías xban li cßaßru xtzßâma chicuu.

²⁴ועתה חי יהוה אשר הכינני ויושיביני על כסא דוד אבי ואשר עשה לי בית כאשר דבר כי היום יומת אדניהו׃

²⁴Saß xcßabaß li yoßyôquil Dios li quixxakaban cue chokß rey chokß rêkaj lin yucuaß, li Dios li quiqßuehoc re li cuanquil saß inbên ut saß xbêneb li cualal incßajol, lâin ninye nak laj Adonías tâcamsîk chiru ajcuiß li cutan aßin, chan.

²⁵וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת׃

²⁵Joßcan nak li rey Salomón quixtakla laj Benaía li ralal laj Joiada chixcamsinquil laj Adonías. Ut laj Benaía quixbânu li cßaßru quiyeheß re.

²⁶ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על שדיך כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשאת את ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי׃

²⁶Ut li rey Salomón quixye re laj Abiatar laj tij: —Ayu Anatot saß lâ tenamit. Âcßulub raj li câmc, abanan incßaß tatincamsi xban nak lâat catcßamoc re li Lokßlaj Câx nak laj David lin yucuaß quicuan chokß rey. Ut xattzßakon ajcuiß riqßuin li raylal li quixcßul lin yucuaß, chan.

²⁷ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את דבר יהוה אשר דבר על בית עלי בשלה׃

²⁷Joßcan nak li rey Salomón quirisi laj Abiatar chokß aj tij. Arin quitzßakloc ru li quixye li Kâcuaß aran Silo chirixeb li ralal xcßajol laj Elí.

²⁸והשמעה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח׃

²⁸Nak laj Joab quirabi resil quiêlelic saß junpât ut cô saß li artal ut quixchap li xucub li cuan saß xxuc. Quixucuac xban nak qui-oquen chirix laj Adonías, usta incßaß qui-oquen chirix laj Absalón.

²⁹ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את בניהו בן יהוידע לאמר לך פגע בו׃

²⁹Li rey Salomón quirabi resil nak laj Joab quiêlelic ut cô saß li artal chixcolbal rib. Joßcan nak laj Salomón quixbok laj Benaía li ralal laj Joiada ut quixye re: —Tatxic ut tâcamsi laj Joab, chan.

³⁰ויבא בניהו אל אהל יהוה ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני׃

³⁰Laj Benaía cô cuan cuiß li artal ut quixye re laj Joab: —Li rey Salomón quixye nak tat-êlk arin, chan. Abanan laj Joab quixye: —Incßaß tinêlk. Arin tincâmk, chan. Ut laj Benaía cô cuißchic chixyebal re li rey cßaßru quixye laj Joab.

³¹ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו והסירת דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי׃

³¹Ut li rey Salomón quixye re laj Benaía: —Camsi aran joß xye âcue ut tâmuk re nak tâêlk saß inbên li mâc li quixbânu laj Joab nak quixcamsiheb li cuînk chi mâcßaßeb xmâc. Ut tâêlk ajcuiß li mâc aßin saß xbêneb li ralal xcßajol laj David lin yucuaß.

³²והשיב יהוה את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע את אבנר בן נר שר צבא ישראל ואת עמשא בן יתר שר צבא יהודה׃

³²Li Dios tâqßuehok re chi câmc laj Joab xban nak laj Joab quixcamsiheb li cuib chi cuînk li kßaxal tîc xchßôleb ut châbileb xnaßleb chiru laj Joab. Quixcamsiheb chi incßaß quixnau laj David lin yucuaß. Aßaneb laj Abner, li quitaklan saß xbêneb lix soldados laj Israel, ut laj Amasa, li quitaklan saß xbêneb lix soldados laj Judá.

³³ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד עולם מעם יהוה׃

³³Lix tojbal rix li mâc aßan tâtßanekß saß xbên laj Joab ut saß xbêneb li ralal xcßajol. Abanan li Kâcuaß târosobtesiheb li ralal xcßajol laj David lin yucuaß. Ut xakxôk saß xnaßaj junelic lix cuanquilal li ralal xcßajol laj David li teßoc chokß xreyeb laj Israel, chan laj Salomón.

³⁴ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר׃

³⁴Joßcan nak laj Benaía cô saß li artal. Quixcamsi laj Joab ut quixtakla xmukbal saß lix naßaj saß li chaki chßochß.

³⁵ויתן המלך את בניהו בן יהוידע תחתיו על הצבא ואת צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר׃

³⁵Ut li rey Salomón quixqßue laj Benaía li ralal laj Joiada chi taklânc saß xbêneb li soldados chokß rêkaj laj Joab. Ut quixqßue laj Sadoc laj tij chi cßanjelac chokß rêkaj laj Abiatar.

³⁶וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אנה ואנה׃

³⁶Chirix aßan li rey quixtakla xbokbal laj Simei ut quixye re: —Tâyîb lâ cuochoch arin Jerusalén. Tatcanâk arin ut mâ bar tat-êlk.

³⁷והיה ביום צאתך ועברת את נחל קדרון ידע תדע כי מות תמות דמך יהיה בראשך׃

³⁷Cui tat-êlk saß li tenamit ut tatnumekß jun pacßal li haß Cedrón, relic chi yâl ninye âcue nak tatcamsîk. Ut lâat cuânk âmâc cui tatcamsîk, chan.

³⁸ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים׃

³⁸Ut laj Simei quixye: —Us. Mâcßaß naxye, at rey. Lâin tinbânu li cßaßru xaye, chan. Ut laj Simei najt quicuan Jerusalén.

³⁹ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני עבדים לשמעי אל אכיש בן מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת׃

³⁹Nak ac xnumeß chic oxib chihab, cuibeb lix lokßbil môs laj Simei queßêlelic ut queßcôeb riqßuin laj Aquis li ralal laj Maaca. Laj Aquis, aßan li rey aran Gat. Quiyeheß resil re laj Simei nak eb lix môs cuanqueb Gat.

⁴⁰ויקם שמעי ויחבש את חמרו וילך גתה אל אכיש לבקש את עבדיו וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת׃

⁴⁰Joßcan nak laj Simei quixyîb rix lix bûr ut cô riqßuin laj Aquis aran Gat chixsicßbaleb lix môs. Nak quixtauheb, quixcßameb cuißchic Jerusalén.

⁴¹ויגד לשלמה כי הלך שמעי מירושלם גת וישב׃

⁴¹Li rey Salomón quirabi resil nak laj Simei qui-el Jerusalén ut cô Gat ut ac xsukßi chak cuißchic.

⁴²וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי׃

⁴²Tojoßnak li rey Salomón quixtakla xbokbal laj Simei ut quixye re: —¿Ma incßaß ta biß xinye âcue saß xcßabaß li Dios nak tatcamsîk saß li cutan nak tat-êlk arin Jerusalén? Ut lâat xaye cue, “Us, mâcßaß naxye. Tinbânu li cßaßru xaye,” chancat.

⁴³ומדוע לא שמרת את שבעת יהוה ואת המצוה אשר צויתי עליך׃

⁴³¿Cßaßut nak xakßet li cßaßru xinye âcue? ¿Cßaßut nak xakßet li juramento li xabânu chiru li Kâcuaß?

⁴⁴ויאמר המלך אל שמעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את רעתך בראשך׃

⁴⁴Lâat nacanau chanru nak xatmâcob chiru laj David lin yucuaß. Anakcuan li Kâcuaß tixqßue saß âbên chixjunil li mâusilal li xabânu.

⁴⁵והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה עד עולם׃

⁴⁵Abanan li Dios tâosobtesînk cue lâin ut aßan tixxakab saß xnaßaj lix cuanquileb li ralal xcßajol laj David chi junelic kße cutan, chan.Ut chirix aßan, li rey Salomón quixtakla laj Benaía li ralal laj Joiada chixcamsinquil laj Simei. Joßcan nak lix cuanquil laj Salomón quicana chi xakxo saß xnaßaj.

⁴⁶ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וימת והממלכה נכונה ביד שלמה׃

⁴⁶Ut chirix aßan, li rey Salomón quixtakla laj Benaía li ralal laj Joiada chixcamsinquil laj Simei. Joßcan nak lix cuanquil laj Salomón quicana chi xakxo saß xnaßaj.