¹וידע יואב בן צריה כי לב המלך על אבשלום׃

¹Laj Joab quixnau nak kßaxal ra saß xchßôl li rey David chirix laj Absalón.

²וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת׃

²Quixtakla xcßambal jun li ixk cuan aran Tecoa. Li ixk aßan cuan xnaßleb chixbânunquil cßaßak re ru chi naßlebil. Nak li ixk quicuulac riqßuin, quixye re: —Bânu âcuib joß nak ra saß âchßôl chirix xcamic jun lâ cuechßalal. Qßue châcuix li tßicr li naxcßut nak ra saß âchßôl. Mâqßue li sununquil ban. Bânu chi joßcan re nak tâcßutûnk nak ac junxil na-oc xrahil âchßôl.

³ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה׃

³Tatxic riqßuin li rey David ut tâye re li cßaßru tinye âcue, chan. Ut laj Joab quixye re chanru tixye re laj David.

⁴ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך׃

⁴Li ixk cô riqßuin li rey David ut quixcuikßib rib saß chßochß re xqßuebal xlokßal, ut quixye: —At rey, bânu usilal. Chinâtenkßa, chan.

⁵ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי׃

⁵Laj David quixye re: —¿Cßaßru tâcuaj tinbânu? chan. Li ixk quixye re: —Lâin jun xmâlcaßan nebaßin. Camenak inbêlom.

⁶ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו׃

⁶At rey, cuanqueb cuib inyum. Abanan xeßpletic saß cßalebâl. Ut mâ ani xeßjachoc reheb chi pletic. Li jun quixcamsi li jun chic.

⁷והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה׃

⁷Anakcuan chixjunileb li cuechßalal xeßjoskßoß saß inbên. Teßraj nak tinkßaxtesi saß rukßeb lin yum re teßxcamsi xban nak aßan quicamsin re li ras. Cui teßxcamsi lin yum, mâcßaßak chic inyoßon ut mâcßaßak chic li ralal xcßajol lin bêlom mokon. Tâsachekß lix cßabaß saß ruchichßochß, chan li ixk.

⁸ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך׃

⁸Li rey David quixye re: —Ayu saß lâ cuochoch. Matcßoxlac xban nak lâin tinqßue junak chakßrab re âtenkßanquil, chan.

⁹ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי׃

⁹Li ixk quixye re: —At rey, li mâc aßin chicanâk saß inbên lâin ut saß xbêneb li ralal xcßajol lin yucuaß. Incßaß chicanâk saß âbên lâat, at rey, chi moco saß xbên lâ cuanquilal, chan.

¹⁰ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך׃

¹⁰Li rey quixye re: —Cui ani tâchßißchßißînk âcue, cßam chak cuiqßuin. Lâin ninye âcue nak aßan incßaß chic tatxchßißchßißi, chan.

¹¹ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה׃

¹¹Li ixk quixye cuißchic re laj David: —At rey, bânu usilal, tâtzßâma chiru li Kâcuaß lâ Dios nak li cuechßalal li târaj tixqßue rêkaj xcamic li jun, incßaß tixcamsi re nak incßaß tixnimobresi ru li raylal, chan. Li rey David quixye re: —Saß xcßabaß li Kâcuaß Dios, lâin ninye âcue nak lâ yum mâcßaß tixcßul. Mâ ani tâchßeßok re, chan.

¹²ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי׃

¹²Ut li ixk quixye re: —At rey, chinâcanab chi âtinac junpâtak chic âcuiqßuin, chan. Ut li rey David quixye re: —Us. Âtinan, chan.

¹³ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו׃

¹³Li ixk quixye re: —At rey, ¿Cßaßut nak xabânu li incßaß us aßin reheb lix tenamit li Dios? Riqßuin li cßaßru xaye, nacßutun nak cuan âmâc. ¿Cßaßut nak incßaß nacaqßue xlesêns re tâchâlk cuißchic arin laj Absalón lâ cualal?

¹⁴כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃

¹⁴Chikajunilo tocâmk. Chanchano li haß hoybil saß chßochß. Incßaß chic naru xxocbal. Li Kâcuaß Dios mâ ani narisi xyußam. Naxsicß ban xyâlal chanru nak tâsukßîk cuißchic riqßuin li najt cuan riqßuin.

¹⁵ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו׃

¹⁵Lâin xinchal chi âtinac âcuiqßuin xban nak xinxucuac xban li cßaßru xeßxye cue li tenamit. Lâin xinye nak tinâtinak âcuiqßuin xban nak mâre tâbânu li cßaßru tintzßâma châcuu.

¹⁶כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים׃

¹⁶At rey, cui lâat tâcuabi li cßaßru yôquin chixtzßâmanquil châcuu, lâat târûk toâcol re nak incßaß teßxsach ku saß li naßajej aßin li xqßue ke li Kâcuaß.

¹⁷ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך׃

¹⁷Lâin ninnau nak li cßaßru tinâsume cuiß tixcßojob inchßôl. Lâat chanchanat lix ángel li Kâcuaß. Nacanau xqßuebal retal cßaßru li us ut cßaßru li incßaß us. Aß taxak li Kâcuaß lâ Dios chicuânk âcuiqßuin, chan li ixk.

¹⁸ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך׃

¹⁸Li rey David quixye re li ixk: —Nacuaj patzßoc âcue ut nacuaj nak tâsume chi tzßakal li cßaßru tinpatzß âcue, chan. Ut li ixk quixye: —Us. Patzß li cßaßru tâcuaj, chan.

¹⁹ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה׃

¹⁹Li rey David quixye re: —¿Ma mâcuaß laj Joab li xtaklan chak âcue chi âtinac cuiqßuin? chan. Ut li ixk quixye re: —At rey, saß âcßabaß lâat tinsume li cßaßru xapatzß cue ut tinye lix yâlal âcue. Laj Joab, li nacßanjelac châcuu, aßan li xyehoc cue nak tinchâlk âcuiqßuin chi âtinac. Ut aßan ajcuiß xyehoc cue li cßaßru xinye âcue.

²⁰לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ׃

²⁰Laj Joab xbânu chixjunil aßin re âtenkßanquil. Aßan naraj nak tâyîbâk ru li chßaßajquilal aßin. At rey, lâat cuan ânaßleb joß jun x-ángel li Dios. Lâat nacanau chixjunil li na-uxman saß ruchichßochß, chan.

²¹ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום׃

²¹Ut li rey David quixye re laj Joab: —Ac xinyîb ru li chßaßajquil. Lâin tinbânu li xatzßâma chicuu. Ayu ut tâcßam chak laj Absalón, chan.

²²ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו׃

²²Laj Joab quixcuikßib rib saß chßochß re xqßuebal xlokßal laj David ut quixye: —Aß taxak li Dios chi-osobtesînk âcue, at rey. Anakcuan ninnau nak xsahoß âchßôl cuiqßuin xban nak xabânu li cßaßru xintzßâma châcuu, chan.

²³ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום ירושלם׃

²³Laj Joab quicuacli ut cô Gesur. Ut quixcßam cuißchic chak laj Absalón saß li tenamit Jerusalén.

²⁴ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל ביתו ופני המלך לא ראה׃

²⁴Abanan li rey David quixye re nak laj Absalón tîc tâxic saß rochoch. Incßaß tâcßamekß saß rochoch laj David xban nak incßaß quiraj rilbal ru. Joßcan nak laj Absalón quicuan saß rochoch ut incßaß quicuulac saß rochoch laj David.

²⁵וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום׃

²⁵Mâ jun chic cuînk cuan Israel joß laj Absalón. Tzßakal re ru lix tibel. Mâcßaß xpaltil. Xban nak cßajoß xchakßal ru, chixjunileb nequeßxqßue xlokßal.

²⁶ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך׃

²⁶Rajlal, nak ac rakecß re li chihab, naxqßue chi besecß lix jolom xban nak kßaxal nabal li rismal ut nachßißchßißîc xban. Li rismal li nabeseß numenak ôb libras râlal joß nequeßbisoc cuiß saß rochoch li rey.

²⁷ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה׃

²⁷Queßcuan oxib li ralal laj Absalón ut jun lix rabin kßaxal chßinaßus, xTamar xcßabaß.

²⁸וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה׃

²⁸Laj Absalón quicuan Jerusalén cuib chihab chi incßaß quiril ru li rey.

²⁹וישלח אבשלום אל יואב לשלח אתו אל המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא׃

²⁹Quixtakla xbokbal laj Joab re nak tâxic chi âtinac riqßuin li rey saß xcßabaß laj Absalón. Abanan laj Joab incßaß quiraj xic riqßuin laj Absalón. Quixtakla cuißchic xbokbal xcaß sut, abanan laj Joab incßaß ajcuiß quiraj xic.

³⁰ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שערים לכו והוצתיה באש ויצתו עבדי אבשלום את החלקה באש׃

³⁰Joßcan nak laj Absalón quixye reheb lix môs: —Qßuehomak retal. Lix naßaj lix cebada laj Joab cuan chixcßatk li cue. Texxic ut têcßat lix cebada laj Joab, chan. Ut eb lix môs queßxbânu joß quiyeheß reheb.

³¹ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדך את החלקה אשר לי באש׃

³¹Ut laj Joab cô saß li rochoch laj Absalón ut quixye re: —¿Cßaßut nak xeßxcßat lin cebada eb lâ môs? chan.

³²ויאמר אבשלום אל יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל המלך לאמר למה באתי מגשור טוב לי עד אני שם ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני׃

³²Laj Absalón quixye re: —Xeßxcßat xban nak xintakla âbokbal ut incßaß xatcßulun chicuilbal. Xcuaj raj nak tatxic chi âtinac riqßuin li rey saß incßabaß lâin. Xatintakla raj chixyebal re, “¿Cßaßru aj e nak xatakla incßambal arin? Us raj chokß cue cui ta xincana aran Gesur”. Lâin tincuaj rilbal ru li rey. Cui cuan inmâc chiru, chinixcamsihak, chan laj Absalón.Joßcan nak laj Joab cô chi âtinac riqßuin li rey David ut quixye re li cßaßru quixye laj Absalón. Li rey quixtakla xbokbal laj Absalón. Cô laj Absalón riqßuin ut quixcuikßib rib saß chßochß. Li rey quixcßul ut quirutzß ru.

³³ויבא יואב אל המלך ויגד לו ויקרא אל אבשלום ויבא אל המלך וישתחו לו על אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום׃

³³Joßcan nak laj Joab cô chi âtinac riqßuin li rey David ut quixye re li cßaßru quixye laj Absalón. Li rey quixtakla xbokbal laj Absalón. Cô laj Absalón riqßuin ut quixcuikßib rib saß chßochß. Li rey quixcßul ut quirutzß ru.