¹ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו׃

¹Mokon chic laj Absalón quicuan jun lix carruaje quelonbil xbaneb lix cacuây. Ut cuanqueb ajcuiß mero ciento li cuînk li queßoquen chirix.

²והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך׃

²Rajlal cutan nacuacli ekßela laj Absalón ut naxakli chire be bar cuan cuiß li oquebâl re li tenamit. Nak nequeßcuulac aran li tenamit re nak tâyîbâk lix chßaßajquilaleb xban li rey, laj Absalón naxbokeb riqßuin ut naxpatzß reheb bar xeßchal chak. Cui eb aßan teßxye re nak xcomoneb laj Israel,

³ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך׃

³laj Absalón naxye reheb: —Kßaxal us lâ cuâtin ut tîc, abanan mâ ani junak tââtinak châcuix chiru li rey, chan reheb.

⁴ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו׃

⁴Ut quixye ajcuiß reheb: —Us raj cui lâin ta jun aj rakol âtin. Cui ta lâin rey, chixjunileb raj li cuanqueb xchßaßajquil teßchâlk cuiqßuin ut lâin tinrakok raj âtin saß xbêneb saß tîquilal, chan.

⁵והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו׃

⁵Nak queßcuulac riqßuin laj Absalón re nak teßxcuikßib rib chiru, laj Absalón naxkßaluheb ut narutzßeb ru.

⁶ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל׃

⁶Laj Absalón quixbânu chi joßcan riqßuineb chixjunileb laj Israel li queßcuulac chirilbal li rey. Joßcan nak quixkßunbesiheb laj Israel.

⁷ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון׃

⁷Nak ac xnumeß câhib chihab, laj Absalón quixye re li rey David: —At rey, nintzßâma châcuu nak tâqßue inlesêns chi xic Hebrón re nak tinqßue lin mayej li quinyechißi re li Kâcuaß.

⁸כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם ישיב ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את יהוה׃

⁸Nak toj cuanquin aran Siria saß li tenamit Gesur, lâin quinye re li Kâcuaß nak lâin tinlokßoni ru cui tinixcßam cuißchic Jerusalén, chan.

⁹ויאמר לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה׃

⁹Ut li rey quixye re: —Naru nacatxic chi sa saß âchßôl, chan. Joßcan nak laj Absalón cô Hebrón.

¹⁰וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמר כשמעכם את קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון׃

¹⁰Abanan, saß ajcuiß li cutan aßan laj Absalón quixtakla xyebal reheb chixjunileb li cuanqueb Israel: —Nak têrabi xyâb li trompetas, têjap êre chixyebal “Laj Absalón quixakabâc chokß rey aran Hebrón,” chaßkex.—

¹¹ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר׃

¹¹Laj Absalón quixbokeb cuib ciento chi cuînk re Jerusalén. Eb aßan queßcôeb chi incßaß nequeßxnau cßaßru oc re chixbânunquil laj Absalón.

¹²וישלח אבשלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את אבשלום׃

¹²Nak laj Absalón yô chi mayejac, quixtakla ajcuiß xbokbal laj Ahitofel saß li tenamit Gilo. Laj Ahitofel, aßan xcomoneb li nequeßqßuehoc xnaßleb li rey David. Chi joßcan yôqueb chi tâmc li nequeßtâken re laj Absalón ut yôqueb chi cacuûc xchßôleb riqßuin li yôqueb chixbânunquil.

¹³ויבא המגיד אל דוד לאמר היה לב איש ישראל אחרי אבשלום׃

¹³Jun li takl quichal riqßuin laj David ut quixye re: —Chixjunileb laj Israel queßxqßue xchßôl chi oquênc chirix laj Absalón.

¹⁴ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן ימהר והשגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב׃

¹⁴Ut laj David quixye reheb chixjunileb li nequeßcßanjelac chiru aran Jerusalén: —Choêlelik chiru laj Absalón. Sêbahomak êrib. Cui incßaß takasêba kib, incßaß târûk takacol kib chiru laj Absalón. Mâre anchal teßchâlk ut teßnumtâk saß kabên ut teßxcamsiheb chixjunileb li cuanqueb saß li tenamit, chan.

¹⁵ויאמרו עבדי המלך אל המלך ככל אשר יבחר אדני המלך הנה עבדיך׃

¹⁵Eb li nequeßcßanjelac chiru queßxye re: —At rey, lâo takabânu chixjunil li cßaßru tâye lâat, chanqueb.

¹⁶ויצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית׃

¹⁶Joßcan nak li rey David qui-el aran rochbeneb chixjunileb li cuanqueb saß li rochoch. Quixcanab lajêb li ixk li nequeßcuan riqßuin re teßxcßacßale li rochoch.

¹⁷ויצא המלך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק׃

¹⁷Najt ac xeßbêc nak coxeßxaklîk laj David ut chixjunileb li cuanqueb rochben.

¹⁸וכל עבדיו עברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים שש מאות איש אשר באו ברגלו מגת עברים על פני המלך׃

¹⁸Chixjunileb li nequeßtaklan saß xbêneb lix soldados, queßxakli chixcßatk li rey. Eb laj cereteo ut eb laj peleteo li nequeßcßacßalen re li rey saß li plêt queßnumeß chiru. Ut queßnumeß ajcuiß eb li cuakib ciento li soldados li queßchal Gat.

¹⁹ויאמר המלך אל אתי הגתי למה תלך גם אתה אתנו שוב ושב עם המלך כי נכרי אתה וגם גלה אתה למקומך׃

¹⁹Li rey David quixye re laj Itai laj Gat: —¿Cßaßut nak xatchal chikix? Us raj nak tatsukßîk Jerusalén saß lâ naßaj, ut tatcanâk riqßuin li rey li toj x-oc. Lâat jalan lâ tenamit ut isinbilat saß lâ tenamit.

²⁰תמול בואך והיום אנועך עמנו ללכת ואני הולך על אשר אני הולך שוב והשב את אחיך עמך חסד ואמת׃

²⁰Tojeß ajcuiß xatcßulun arin. ¿Ma tento ta biß nak tâbeni âcuib chikix? Lâin naru ninxic yalak bar, abanan kßaxal us chokß âcue nak tatsukßîk ut tâcßam châcuix eb lâ cuech tenamitil. Aß taxak li Kâcuaß Dios chi-osobtesînk âcue chi junelic, chan laj David.

²¹ויען אתי את המלך ויאמר חי יהוה וחי אדני המלך כי אם במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם למות אם לחיים כי שם יהיה עבדך׃

²¹Abanan laj Itai quixye re laj David: —At rey, saß xcßabaß li Kâcuaß, ut saß âcßabaß ajcuiß lâat, lâin ninye âcue nak tinxic châcuix yalak bar, usta yoßyôkin malaj ut tincamsîk, chan.

²²ויאמר דוד אל אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל אנשיו וכל הטף אשר אתו׃

²²Joßcan nak laj David quixye re: —Us. Mâcßaß naxye. Tatxic chicuix, chan. Ut laj Itai laj geteo quinumeß chiru laj David rochbeneb li rech tenamitil ut eb li ralal xcßajoleb.

²³וכל הארץ בוכים קול גדול וכל העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל העם עברים על פני דרך את המדבר׃

²³Chixjunileb li tenamit li yôqueb chi iloc re queßyâbac chi cau nak cô li rey David rochbeneb li cristian li yôqueb chi ochbenînc re. Chixjunileb queßnumeß junpacßal li haß Cedrón, ut li rey quinumeß ajcuiß. Eb li tenamit queßcôeb chi ubej nak yôqueb chi xic saß li chaki chßochß.

²⁴והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלהים ויצקו את ארון האלהים ויעל אביתר עד תם כל העם לעבור מן העיר׃

²⁴Laj Sadoc laj tij cuan rochben, joßqueb ajcuiß laj levita li yôqueb chi pakônc re lix Lokßlaj Câx li Kâcuaß. Queßxqßue saß chßochß li Lokßlaj Câx cuan cuiß laj Abiatar laj tij toj retal queßel chixjunileb li cristian saß li tenamit.

²⁵ויאמר המלך לצדוק השב את ארון האלהים העיר אם אמצא חן בעיני יהוה והשבני והראני אתו ואת נוהו׃

²⁵Li rey quixye re laj Sadoc: —Cßam cuißchic li Lokßlaj Câx saß li tenamit. Cui li Kâcuaß Dios sahak xchßôl cuiqßuin, aßan tâqßuehok cuißchic cue chi sukßîc re nak târûk tincuil cuißchic li Lokßlaj Câx saß lix naßaj.

²⁶ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה לי כאשר טוב בעיניו׃

²⁶Abanan cui incßaß sa saß xchßôl cuiqßuin, chixbânuhak cuiqßuin joß naraj aßan, chan.

²⁷ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן אביתר שני בניכם אתכם׃

²⁷Ut li rey David quixye ajcuiß re laj Sadoc laj tij: —¿Ma mâcuaß ta biß lâat aj kße? Sukßin anakcuan saß li tenamit chi mâcßaß âcßaßux ut tâcßameb châcuix laj Ahimaas lâ cualal joß ajcuiß laj Jonatán li ralal laj Abiatar.

²⁸ראו אנכי מתמהמה בעברות המדבר עד בוא דבר מעמכם להגיד לי׃

²⁸Lâin tincanâk saß li naßajej bar nequeßnumeß cuiß junpacßal li nimaß saß li chaki chßochß toj tâtakla junak esilal cuiqßuin, chan laj David.

²⁹וישב צדוק ואביתר את ארון האלהים ירושלם וישבו שם׃

²⁹Joßcan nak laj Sadoc ut laj Abiatar queßxcßam li Lokßlaj Câx Jerusalén ut aran queßroybeni cßaßru tâcßulmânk.

³⁰ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל העם אשר אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה׃

³⁰Nak laj David yô chi taksînc saß li tzûl Olivos, yô chi yâbac. Tzßaptzßo xjolom ut mâcßaß xxâb chi rok xban xrahil xchßôl. Ut chixjunileb li yôqueb chi tâkênc re queßxtzßap lix jolomeb ut yôqueb ajcuiß chi yâbac.

³¹ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם אבשלום ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתפל יהוה׃

³¹Laj David quiyeheß resil re nak laj Ahitofel, aßan xcomoneb li nequeßoquen chirix laj Absalón. Joßcan nak laj David quitijoc ut quixye: —At Kâcuaß, tâpoß taxak ru lix cßaßux laj Ahitofel re nak incßaß us tâêlk li naßleb li tixqßue, chan.

³²ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על ראשו׃

³²Nak laj David quicuulac saß xbên li tzûl li nequeßxlokßoni cuiß li Dios, quichal laj Husai laj arquita chixcßulbal. Pejel li rakß ut cuan poks saß xjolom.

³³ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשא׃

³³Laj David quixye re: —Chßaßaj chokß cue cui tatxic chicuix.

³⁴ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל׃

³⁴Abanan cui tatxic cuißchic Jerusalén ut tâye re laj Absalón nak tatcßanjelak chiru joß nak xatcßanjelac chicuu lâin, chi joßcan naru niquinâtenkßa chixpoßbal ru li yô chixcßûbanquil ru laj Ahitofel.

³⁵והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל הדבר אשר תשמע מבית המלך תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים׃

³⁵Aran cuanqueb laj Sadoc ut laj Abiatar, eb laj tij. Chixjunil li cßaßru tâcuabi saß li rochoch li rey, tâye reheb.

³⁶הנה שם עמם שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל דבר אשר תשמעו׃

³⁶Laj Ahimaas ut laj Jonatán li ralaleb cuanqueb rochbeneb. Naru nacatakla chak resil li cßaßru tâcuabi chirixeb aßan, chan laj David.Joßcan nak laj Husai, li ramîg laj David, quicuulac saß li tenamit Jerusalén. Saß li hônal aßan yô chi oc saß li tenamit laj Absalón.

³⁷ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלם יבא ירושלם׃

³⁷Joßcan nak laj Husai, li ramîg laj David, quicuulac saß li tenamit Jerusalén. Saß li hônal aßan yô chi oc saß li tenamit laj Absalón.