¹בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל׃

¹Sa' eb li cutan a'an laj Herodes quixtiquib xrahobtesinquileb laj pâbanel.

²וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃

²Quixtakla xcamsinquil riq'uin ch'îch' laj Jacobo li ras laj Juan.

³וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם את פטרוס והימים ימי חג המצות׃

³Laj Herodes quixq'ue retal nak eb laj judío que'saho' xch'ôl riq'uin li c'a'ru quixbânu. Jo'can nak quixtakla ajcui' xchapbal laj Pedro. Quixbânu a'in sa' li nink'e nak neque'xcua' li caxlan cua mâc'a' xch'amal.

⁴ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם׃

⁴Nak ac xchape' laj Pedro, li rey Herodes quixtakla sa' tz'alam ut quixk'axtesi sa' ruk'eb câhib ch'ûtal chi soldado re te'xc'ac'ale. Câhib chi soldado cuan sa' li junjûnk ch'ûtal. Laj Herodes cuan sa' xch'ôl nak tixc'am chiruheb li tenamit nak ac xrake' li nink'e re te'xrak âtin sa' xbên.

⁵פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃

⁵Jo'can nak laj Pedro ilbil chi us xbaneb li soldado re nak inc'a' tâêlelik. Abanan eb laj pâbanel cau yôqueb chi tijoc chirix.

⁶ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר׃

⁶Ac cuulac re xk'ehil nak tâc'amek' laj Pedro xban laj Herodes chiruheb li tenamit. Sa' li k'ojyîn a'an laj Pedro yô chi cuârc sa' xyiheb li cuib chi soldado bac'bo riq'uin cadena. Ut cuanqueb ajcui' laj c'ac'alenel chire li oquebâl re li tz'alam.

⁷והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו׃

⁷Ut xakâmil jun x-ángel li Dios bar cuan cui' laj Pedro ut quixcutanobresi sa' li tz'alam. Li ángel quixt'otz'otz'i laj Pedro ut quirajsi. Quixye re: -Cuaclin. Sêba âcuib, chan. Ut sa' junpât quit'ane' li cadena chi ruk'.

⁸ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃

⁸Ut li ángel quixye re: -Q'ue lâ cuak' châcuix ut q'ue lâ xâb châcuok, chan re. Ut laj Pedro quixbânu jo' quiyehe' re. Ut li ángel quixye cui'chic re: -Tz'ap âcuib sa' lâ t'icr ut yo'o chicuix, chan.

⁹ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃

⁹Laj Pedro cô chirix li ángel. Abanan inc'a' naxnau nak tz'akal yâl li yô chixbânunquil li ángel. Sa' xch'ôl laj Pedro nak visión li yô chirilbal.

¹⁰ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם׃

¹⁰Que'cuulac cuan cui' li jun ch'ûtal chi soldado ut que'nume' aran. Ut que'cuulac cui'chic cuanqueb cui' li jun ch'ûtal chic. Ut que'nume' aran toj que'cuulac cuan cui' li puerta ch'îch' li na-ux cui' oc sa' li tenamit. Ut li puerta a'an quixte rib xjunes chiruheb. Que'el ut que'xk'ax jun li nim be. Aran quicanabâc xjunes laj Pedro xban li ángel.

¹¹ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים׃

¹¹Laj Pedro quixq'ue retal li c'a'ru quixc'ul ut quixye sa' xch'ôl: -Anakcuan ninnau chi tz'akal nak li Kâcua', a'an li xtaklan chak re li ángel. Xinixcol sa' ruk' laj Herodes. Ut xinixcol ajcui' sa' ruk'eb chixjunileb laj judío li te'raj xbânunquil raylal cue, chan.

¹²הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃

¹²Nak quixtau ru li c'a'ru quixc'ul, laj Pedro cô sa' rochoch lix María lix na' laj Juan li nayeman Marcos re. Aran ch'utch'ûqueb nabaleb laj pâbanel yôqueb chi tijoc.

¹³וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃

¹³Quixt'och't'och'i li puerta li cuan chiru nebâl. Ut cô jun li xka'al xRode xc'aba' chirabinquil ani cuan aran.

¹⁴ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער׃

¹⁴Quixnau ru xyâb xcux laj Pedro. Inc'a' quixte li puerta chiru. Xban xsahil xch'ôl, cô sa' ânil chixyebal resil reheb li cuanqueb sa' cab nak laj Pedro cuan chire puerta.

¹⁵ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃

¹⁵Eb li cuanqueb sa' cab inc'a' que'xpâb li quixye. -Xlôco' âcuu, chanqueb re. Abanan lix Rode quixye cui'chic reheb nak yâl nak a'an laj Pedro. Que'chak'oc ut que'xye re: -A'an yal xmuhel, chanqueb re.

¹⁶ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו׃

¹⁶Nak yôqueb chi âtinac, laj Pedro toj yô ajcui' chixt'ochbal li puerta. Nak que'xte li puerta que'ril laj Pedro. Sachsôqueb xch'ôl que'cana.

¹⁷והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר׃

¹⁷Quixtaksi li ruk' re nak te'xcanab chokînc, ut quixserak'i reheb chanru nak qui-isîc sa' tz'alam xban li Kâcua'. Quixye reheb: -Yehomak resil a'in re laj Jacobo ut reheb chixjunileb laj pâbanel, chan. Ut chirix a'an cô sa' jalan na'ajej.

¹⁸הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו׃

¹⁸Nak quisakêu que'xq'ue retal nak mâ ani chic laj Pedro sa' tz'alam. C'ajo' nak que'sach xch'ôleb li soldado chirilbal li c'a'ru quic'ulman. Yôqueb chixyebal chi ribileb rib: -¿C'a'ru xc'ul laj Pedro? ¿Bar xcô? chanqueb.

¹⁹ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם׃

¹⁹Ut laj Herodes quixtakla xsiq'uinquil. Nak inc'a' que'xtau quixq'ue sa' xbêneb laj c'ac'alenel ut quixtakla xcamsinquileb. Chirix a'an laj Herodes qui-el Judea ut cô chi cuânc aran Cesarea.

²⁰ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך׃

²⁰Laj Herodes yô xjosk'il sa' xbêneb laj Tiro ut laj Sidón. Eb a'an que'chal sa' comonil. Ut que'xk'unbesi laj Blasto li natenk'an re li rey. Que'xtz'âma chiru nak a'an tââtinak chirixeb chiru li rey re nak târûk te'xc'am rib sa' usilal riq'uin xban nak sa' xtenamit li rey na-el xtzacaêmkeb.

²¹ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו׃

²¹Laj Herodes quixxakab jun li cutan re nak tââtinak riq'uineb laj Tiro ut laj Sidón. Quixtikib rib riq'uin châbil ak' c'ajo' xchak'al ru li neque'rocsi li rey. Quic'ojla sa' lix na'aj bar narakoc cui' âtin ut qui-oc chi âtinac riq'uineb li tenamit.

²²ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃

²²Ut eb li tenamit que'oc chixyebal chi cau xyâb xcux: -Li yô chi âtinac mâcua' cuînk. A'an Dios, chanqueb.

²³ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃

²³Ut sa' ajcui' li hônal a'an, jun x-ángel li Kâcua' quixq'ue jun yajel sa' xbên laj Herodes xban nak quixq'ue rib chixlok'oniheb li tenamit ut inc'a' quixq'ue xlok'al li Dios. Quimotzo'in ut a'an quicamsin re.

²⁴ודבר אלהים הולך ורב׃

²⁴Sa' eb li cutan a'an li râtin li Kâcua' yô chi abîc yalak bar. Ut nabaleb yôqueb chi pâbânc re.Que'suk'i chak Jerusalén laj Bernabé ut laj Saulo nak ac que'xbânu lix c'anjeleb. Que'xc'am chirixeb laj Juan, li neque'xye ajcui' Marcos re.

²⁵וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃

²⁵Que'suk'i chak Jerusalén laj Bernabé ut laj Saulo nak ac que'xbânu lix c'anjeleb. Que'xc'am chirixeb laj Juan, li neque'xye ajcui' Marcos re.