¹ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול׃

¹Sa' xyânkeb laj pâbanel aran Antioquía cuanqueb profeta ut cuanqueb aj tzolonel. A'aneb a'in: laj Bernabé, laj Simón li neque'xye Niger re, laj Lucio Cirene xtenamit, laj Manaén li quiq'uiresîc riq'uin laj Herodes li acuabej, ut laj Saulo.

²ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה׃

²Nak yôqueb chi tijoc chiru li Dios ut chi ayunic, li Santil Musik'ej quixye reheb: -Q'uehomakeb xjuneseb laj Saulo ut laj Bernabé re nak te'xbânu li c'anjel a'in li sic'bileb cui' ru inban, chan.

³ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום׃

³Que'xbânu lix ayûn ut que'tijoc nak que'xq'ue li ruk'eb sa' xbêneb laj Saulo ut laj Bernabé. Tojo'nak que'xchak'rabiheb.

⁴והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס׃

⁴Laj Saulo ut laj Bernabé que'côeb Seleucia jo' quiyehe' reheb xban li Santil Musik'ej. Que'el aran ut que'côeb chiru ha' toj Chipre.

⁵ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת׃

⁵Ut nak que'cuulac Salamina, que'xch'olob xyâlal li râtin li Dios sa' eb li cab li neque'xch'utub cui' ribeb laj judío. Ut laj Juan Marcos yô ajcui' chixtenk'anquileb.

⁶ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃

⁶Yôqueb chixbeninquil chixjunil li na'ajej li sutsu sa' ha'. Que'cuulac sa' li tenamit Pafos. Aran que'xtau jun aj tûl aj judío. Barjesús lix c'aba'. Li cuînk a'an aj balak'. Naxye nak sa' xc'aba' li Dios naâtinac. Abanan moco yâl ta.

⁷אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃

⁷Li cuînk a'an cuan riq'uin laj Sergio Paulo, li q'uebil xcuanquil chi taklânc sa' li na'ajej a'an. Laj Sergio Paulo, li cuan xna'leb, quixtakla xbokbaleb laj Saulo ut laj Bernabé xban nak quiraj rabinquil li râtin li Dios.

⁸ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃

⁸Abanan yô chi ch'i'ch'i'înc laj Barjesús laj tûl. (Chi jalbil ru li c'aba'ej a'an naraj naxye Elimas.) Yô chixch'i'ch'i'inquileb xban nak inc'a' quiraj nak tâpâbânk laj Sergio Paulo.

⁹ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃

⁹Xban nak cuan li Santil Musik'ej riq'uin, laj Saulo li nayeman ajcui' aj Pablo re, quixnau nak inc'a' us xna'leb laj Barjesús. Jo'can nak quixca'ya sa' ru.

¹⁰ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים׃

¹⁰Ut quixye re: -Lâat chanchanat laj tza. Lâat aj tic'ti'. Xic' nacacuil li tîquilal. Junes balak'ic ut mâusilal nacabânu. Lâat nacapo' ru li rusilal li Kâcua'.

¹¹ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃

¹¹Anakcuan li Kâcua' târakok âtin sa' âbên. Tatmutz'ok' ut najt inc'a' tâilok xnak' âcuu, chan laj Pablo. Ut sa' junpât quimoy ut quik'ojyîno' sa' xnak' ru. Quixyal xsic'bal ani tâch'ilônk re.

¹²והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃

¹²Ut nak laj Sergio Paulo quiril li c'a'ru quixc'ul laj tûl, quixpâb li Kâcua'. Sachso xch'ôl chirabinquil li tijleb chirix li Kâcua'.

¹³ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃

¹³Laj Pablo que'el Pafos sa' jucub jo'queb ajcui' li rochben ut que'côeb Perge xcuênt Panfilia. Aran que'xcanab ribeb ut laj Juan Marcos quisuk'i Jerusalén.

¹⁴והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו׃

¹⁴Eb a'an que'nume' Perge ut que'cuulac Antioquía xcuênt Pisidia. Sa' li hilobâl cutan que'oc sa' li cab li neque'xch'utub cui' ribeb laj judío ut que'c'ojla aran.

¹⁵ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו׃

¹⁵Eb laj c'amol be que'ril xsa' li chak'rab ut que'ril ajcui' xsa' li hu li que'xtz'îba li profeta. Ut chirix a'an que'xye re laj Pablo: -Ex kas kîtz'in, cui cuan li c'a'ru têye re xq'uebal xcacuil xch'ôleb li tenamit, takaj rabinquil anakcuan, chanqueb.

¹⁶ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו׃

¹⁶Quixakli laj Pablo ut quixtaksi li ruk' re xyebal reheb nak inc'a' chic te'chokînk. Quixye: -Ex aj judío ut lâex li mâcua'ex aj judío, li nequelok'oni li Kâcua', abihomak li tinye êre.

¹⁷אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם׃

¹⁷Li Dios li neque'xlok'oni li ralal xc'ajol laj Israel, a'an quixsiq'ueb ru li kaxe'tônil yucua'. Quirosobtesiheb ut quixtamresiheb nak cuanqueb aran Egipto. Ut riq'uin xnimal xcuanquil quirisiheb sa' li tenamit a'an.

¹⁸וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃

¹⁸Ca'c'âl chihab quixcuy chak rilbaleb nak yôqueb chak chi numec' sa' li chaki ch'och'.

¹⁹וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה׃

¹⁹Quixsach ruheb cuukub li xnînkal ru tenamit sa' li na'ajej Canaán ut li na'ajej a'an quicana chok' reheb laj Israel.

²⁰ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא׃

²⁰Chixjunil a'in quic'ulman chiru câhib ciento riq'uin mero ciento chihab. Chirix a'an li Dios quixq'ueheb aj rakol âtin chi taklânc sa' xbêneb toj qui-oc laj Samuel li profeta.

²¹וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה׃

²¹Chirix chic a'an que'xtz'âma xreyeb. Ut li Dios quixq'ue laj Saúl chok' xreyeb. A'an quitaklan sa' xbêneb chiru ca'c'âl chihab. Laj Saúl a'an ralal laj Cis xcomoneb li ralal xc'ajol laj Benjamín.

²²וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃

²²Ut nak qui-isîc laj Saúl, li Dios quixq'ue laj David chok' xreyeb ut quixye: -Xinsic' ru laj David ralal laj Isaí. Nacuulac chicuu lix na'leb li cuînk a'an. A'an tixbânu chixjunil li c'a'ru nacuaj lâin, chan.

²³וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃

²³Ut sa' xyânkeb li ralal xc'ajol a'an, li Dios quixq'ue chi yo'lâc li Jesús laj Colol re li tenamit Israel jo' quixyechi'i reheb.

²⁴אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃

²⁴Nak toj mâji' nac'ulun li Jesús, laj Juan yô chixch'olobanquil chiruheb chixjunileb laj Israel nak tento te'xyot' xch'ôl te'xjal xc'a'ux ut te'xc'ul li cubi ha'.

²⁵ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו׃

²⁵Nak ac rakec' re xbânunquil lix c'anjel, laj Juan quixye, "¿Anihin lâin nak nequec'oxla? Moco lâin ta li yôquex chiroybeninquil. Châlc ban re chicuix li yôquex chiroybeninquil. A'an nim xcuanquil chicuu lâin. Moco inc'ulub ta xhitbal xc'âmal lix xâb," chan laj Juan.

²⁶אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת׃

²⁶Ex kas kîtz'in, lâex ralal xc'ajol laj Abraham, ut lâex li mâcua'ex aj judío li nequexucua ru li Dios, taklanbil chak chok' êre laj Colonel.

²⁷כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃

²⁷Li cuanqueb Jerusalén ut eb li neque'taklan sa' xbêneb li tenamit inc'a' que'xtau ru li que'xye eb li profeta. Inc'a' que'xnau nak li Jesús, a'an laj Colonel. Abanan nak que'xk'axtesi chi câmc li Jesús, quitz'akloc ru li âtin li que'xye li profeta, li na-ile' chiruheb rajlal sa' li hilobâl cutan.

²⁸ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃

²⁸Usta inc'a' que'xtau xmâc, que'xtz'âma chiru laj Pilato nak tixq'ue chi camsîc li Jesús.

²⁹וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃

²⁹Nak ac xc'ul chixjunil li raylal li quiyehe' chak chirix xbaneb li profeta junxil, que'risi chiru cruz ut que'xmuk.

³⁰אבל האלהים הקימו מן המתים׃

³⁰Abanan li Dios quixcuaclesi cui'chic chi yo'yo sa' xyânkeb li camenak.

³¹וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃

³¹Ut chiru nabal cutan qui-ile' ru xbaneb li que'ochbenin re junxil nak qui-el Galilea ut cô Jerusalén. Ut a'aneb chic neque'yehoc resil li que'ril reheb li tenamit anakcuan.

³²ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃

³²Jo'can ajcui' lâo yôco chixch'olobanquil chêru li châbil esilal a'in: nak li Dios quixcuaclesi cui'chic chi yo'yo li Jesucristo.

³³ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃

³³Quitz'akloc ru chok' ke lâo li alal c'ajolbej li quixyechi'i chak li Dios reheb li kaxe'tônil yucua' junxil jo' tz'îbanbil retalil sa' li hu Salmos li naxye chi jo'ca'in: Lâat li tz'akal cualal. Anakcuan xatinq'ue sa' âcuanquil, chan li Dios. (Sal. 2:7)

³⁴ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃

³⁴Quixcuaclesi cui'chic chi yo'yo sa' xyânkeb li camenak ut inc'a' chic tâcâmk jo' tz'îbanbil retalil sa' li hu Isaías li naxye chi jo'ca'in: Lâin texcuosobtesi ut tinq'ue êre li mâtan li quinyechi'i re laj David junxil. (Isa. 55:3)

³⁵על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃

³⁵Ut naxye ajcui' sa' li Salmos: Inc'a' tâcanab chi k'âc lix tibel lâ Santil Alal. (Sal. 16:10)

³⁶כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃

³⁶Relic chi yâl laj David nak toj yo'yôk quic'anjelac chiru lix tenamit jo' quiraj li Dios. Quicam ut quimuke' chixc'atk lix xe'tônil yucua' ut quik'a lix tibel.

³⁷ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת׃

³⁷Abanan li jun li quicuaclesîc cui'chic chi yo'yo xban li Dios, a'an inc'a' quik'a lix tibel.

³⁸לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃

³⁸Jo'can ut nak chenauhak lâex, kas kîtz'in, nak nakajultica chêru nak ca'aj cui' sa' xc'aba' li Jesús li quicuacli cui'chic chi yo'yo cuan xcuybal xsachbal lê mâc.

³⁹ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃

³⁹Inc'a' quitîcobresîc xch'ôleb li kaxe'tônil yucua' riq'uin xbânunquil li naxye sa' lix chak'rab laj Moisés, abanan anakcuan naru chic tâtîcobresîk kach'ôl riq'uin xpâbanquil li Jesús.

⁴⁰לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים׃

⁴⁰Jo'can nak cheq'uehak retal chi us re nak inc'a' tâchâlk sa' êbên li raylal li que'xye chak li profetas junxil.

⁴¹ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם׃

⁴¹A'an a'in li que'xtz'îba li profeta junxil: Cherabihak, lâex li nequextz'ektânan re li cuâtin. Chisachk êna'leb ut chex-osok' ta. Lâin yôquin chixbânunquil jun li sachba ch'ôlej sa' eb li cutan a'in. Li sachba ch'ôlej li yôquin chixbânunquil inc'a' raj têpâb cui yal ani ta junak tâserak'înk êre. (Hab. 1:5)

⁴²ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃

⁴²Nak que'el laj Pablo ut laj Bernabé sa' li cab li neque'xch'utub cui' ribeb laj judío, li mâcua'eb aj judío que'xtz'âma chiru laj Pablo nak tâchâlk cui'chic sa' li hilobâl cutan jun chic re nak tixch'olob cui'chic xyâlal chiruheb.

⁴³ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים׃

⁴³Nak que'xchak'rabiheb li tenamit, nabaleb laj judío jo'queb ajcui' li que'oc sa' xyânkeb a'an que'xtâke laj Pablo ut laj Bernabé. Laj Pablo ut laj Bernabé yôqueb chixq'uebal xna'lebeb re nak te'cuânk sa' xyâlal jo' naraj li Dios.

⁴⁴ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃

⁴⁴Sa' li hilobâl cutan jun chic, yal cuib oxib aj chic li inc'a' que'cuulac chi abînc nak que'xch'utub ribeb chixjunileb li cuanqueb sa' li tenamit chirabinquil li râtin li Dios li tixye laj Pablo.

⁴⁵ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃

⁴⁵Ut nak que'ril li q'uila tenamit eb li neque'c'amoc be sa' xyânkeb laj judío, c'ajo' nak que'cako' xch'ôleb. Que'oc chixcuech'inquil laj Pablo. Que'xhob ut que'xmajecua.

⁴⁶אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃

⁴⁶Laj Pablo ut laj Bernabé que'xye chi cauheb xch'ôl: -Relic chi yâl nak xbên cua raj êre lâex aj judío xkaye resil li râtin li Dios. Abanan lâex xetz'ektâna ut xec'oxla nak moco êc'ulub ta li junelic yu'am. Jo'can nak anakcuan takaye resil reheb li mâcua'eb aj judío.

⁴⁷כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃

⁴⁷Tento takaye xban nak jo'can coxtakla cui' chak li Kâcua' Dios nak quixye: Xatinxakab re tâch'olob xyâlal chiruheb li mâcua'eb aj judío ut tâye resil li colba-ib jun sut sa' ruchich'och'. (Isa. 49:6)

⁴⁸וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃

⁴⁸Nak que'rabi li c'a'ru quixye laj Pablo, li mâcua'eb aj judío que'saho' sa' xch'ôleb ut que'xq'ue xcuanquil li râtin li Dios. Que'pâban li jo' q'uial li quixye li Dios nak tâcuânk xyu'ameb chi junelic.

⁴⁹ויפרץ דבר יהוה בכל המקום׃

⁴⁹Ut yô rabinquil resil li râtin li Dios sa' chixjunil li na'ajej a'an.

⁵⁰אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם׃

⁵⁰Eb laj judío que'xtacchi'i chak eb li ixk li neque'xq'ue xcuanquil lix pâbâleb, li neque'q'uehe' xlok'al jo'queb ajcui' li cuînk li cuanqueb xcuanquil sa' li tenamit. Que'xyo'ob jun ra xîc' sa' xbêneb laj Pablo ut laj Bernabé. Ut que'risiheb sa' lix tenamiteb.

⁵¹והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃

⁵¹Laj Pablo ut laj Bernabé que'xchik'chik'i li poks chi rokeb nak que'el sa' li tenamit re xc'utbal nak inc'a' us que'xbânu reheb. Ut chirix a'an que'côeb Iconio.Ut eb laj pâbanel c'ajo' xsahil sa' xch'ôleb ut li Santil Musik'ej cuan riq'uineb.

⁵²והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃

⁵²Ut eb laj pâbanel c'ajo' xsahil sa' xch'ôleb ut li Santil Musik'ej cuan riq'uineb.