¹ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון׃

¹Cuanqueb aj pâbanel que'chal chak Judea. Que'oc chixyebal reheb laj pâbanel: -Inc'a' naru texcolek' cui inc'a' têbânu li circuncisión jo' naxye li chak'rab li quiq'uehe' re laj Moisés, chanqueb.

²ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת׃

²Riq'uin a'an que'xtiquib xcuech'inquil ribeb riq'uin laj Pablo ut laj Bernabé chirix li na'leb a'in. Ut que'xc'ûb ru nak laj Pablo ut laj Bernabé te'xic Jerusalén chixpatz'bal reheb li apóstol ut reheb laj c'amol be ma tento nak te'xc'ul li circuncisión re nak te'colek'. Cuanqueb ajcui' cuib oxib laj pâbanel côeb chirixeb.

³ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה׃

³Que'taklâc xbaneb laj pâbanel aran Antioquía. Nak yôqueb chi numec' Fenicia ut Samaria, que'xye resil nak que'pâban li mâcua'eb aj judío. Ut c'ajo' nak que'saho' sa' xch'ôleb chixjunileb laj pâbanel rabinquil nak yôqueb chi pâbânc.

⁴ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם׃

⁴Ut nak que'cuulac Jerusalén, que'c'ule' xbaneb li apóstol, eb laj c'amol be jo'queb ajcui' chixjunileb laj pâbanel. Ut que'xserak'i reheb chanru nak li Dios quixtenk'aheb riq'uin li c'anjel que'xbânu.

⁵ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה׃

⁵Abanan cuanqueb cuib oxib laj pâbanel aj fariseo. Eb a'an que'xye: -Eb laj pâbanel li mâcua'eb aj judío, tento te'xbânu li circuncisión. Tento te'xbânu li c'a'ru naxye li chak'rab li quixq'ue ke laj Moisés, chanqueb.

⁶ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה׃

⁶Que'xch'utub ribeb li apóstol ut eb laj c'amol be chixsic'bal c'a'ru te'xbânu riq'uin li ch'a'ajquilal a'in.

⁷ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו׃

⁷Ut nak ac xe'xcuech'i ribeb chi us chirix li na'leb a'in, laj Pedro quicuacli ut qui-oc chi âtinac. Quixye reheb: -Ex hermân, lâex nequenau nak ac junxil quixsic' chak cuu li Dios sa' êyânk re tinye resil li colba-ib reheb li mâcua'eb aj judío re nak te'pâbânk ajcui' eb a'an.

⁸והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו׃

⁸Li Dios naxnau c'a'ru nanume' sa' xch'ôl li junjûnk. Quixc'ut chiku nak naxraheb a'an nak quixq'ue li Santil Musik'ej reheb jo' nak quixq'ue ke lâo.

⁹ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃

⁹Moco jalan ta chic li colba-ib li xq'ue ke lâo chiru li xq'ue reheb a'an. Quixcuy quixsach lix mâqueb xban nak xe'pâban.

¹⁰ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃

¹⁰Anakcuan ut ¿c'a'ut nak yôquex chixyalbal rix li Dios riq'uin xq'uebal li îk a'in sa' xbêneb laj pâbanel li mâcua'eb aj judío? ¿C'a'ut nak têpuersiheb chixbânunquil li naxye li chak'rab li inc'a' xoru chixbânunquil lâo chi moco eb li kaxe'tônil yucua'?

¹¹אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃

¹¹Yal xban rusilal li Kâcua' Jesús nak xopâban ut xocole' jo' eb ajcui' a'an, chan laj Pedro.

¹²ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים׃

¹²Que'xcanab âtinac chixjunileb li ch'utch'ûqueb aran ut que'oc chirabinquil nak laj Pablo ut laj Bernabé yôqueb chixserak'inquil chanru nak li Dios quixtenk'aheb chixbânunquil li milagro ut li sachba ch'ôlej sa' xyânkeb li mâcua'eb aj judío.

¹³ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי׃

¹³Nak que'rake' chi âtinac, laj Jacobo quichak'oc ut quixye: -Ex inhermân, abihomak li oc cue xyebal êre.

¹⁴שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו׃

¹⁴Laj Simón Pedro ac xye êre chanru nak li Dios quixtiquib rosobtesinquileb li mâcua'eb aj judío. Quixsiq'ueb ru sa' xyânkeb li ani te'pâbânk re.

¹⁵ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב׃

¹⁵Ut a'an ajcui' li que'xtz'îba chak retalil li profeta junxil li naxye chi jo'ca'in:

¹⁶אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה׃

¹⁶Ut chirix a'in lâin tinchâlk ut tincuaclesi cui'chic lix tenamit laj David, li t'anenak anakcuan. Tinyîb cui'chic li tz'ac li sutsu cui' ut tinyîb cui'chic li juq'uinbil. Tinq'ueheb cui'chic xcuanquil laj Israel,

¹⁷למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה׃

¹⁷re nak tine'xpâb li mâcua'eb aj judío. Tine'xpâb chixjunileb li sic'bileb ru inban chok' cualal inc'ajol, chan li Kâcua' Dios.

¹⁸נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו׃

¹⁸Ut li Kâcua' Dios li quiyehoc chak re a'in, a'an ajcui' li tâbânûnk re. (Amós 9:11-12)

¹⁹ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים׃

¹⁹Jo'can nak lâin ninye nak inc'a' takapuersi ruheb chixbânunquil li naxye li chak'rab li mâcua'eb aj judío li yôqueb chixpâbanquil li Kâcua'.

²⁰רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃

²⁰Li tento takabânu, a'an tz'îbac riq'uineb ut xyebal reheb nak inc'a' te'xmux rib riq'uin xtzacanquil li tzacaêmk mayejanbil chiruheb li yîbanbil dios. Inc'a' te'co'bêtak te'yumbêtak. Ut inc'a' te'xtiu xtibel li yatz'bil xul chi moco te'xtzaca li quic'.

²¹כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו׃

²¹Jo'ca'in ajcui' naxye li chak'rab li quiq'uehe' re laj Moisés xban li Dios. Ut chalen chak najter cuan li ani najultican re sa' eb li cab li neque'xch'utub cui' ribeb laj judío rajlal hilobâl cutan, chan laj Jacobo.

²²וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים׃

²²Eb li apóstol, ut eb laj c'amol be rochbeneb chixjunileb laj pâbanel que'xsic' ruheb li te'xtakla Antioquía chirixeb laj Pablo ut laj Bernabé. Ut que'xsiq'ueb ru laj Silas ut laj Judas, aj Barsabás neque'xye ajcui' re. Eb li cuînk a'in q'uebileb xcuanquil xbaneb li rech aj pâbanelil.

²³ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא׃

²³Que'xtz'îba jun li hu ut que'xtakla chirixeb laj Judas ut laj Silas. Jo'ca'in naxye sa' li hu que'xtakla: Ex hermân, li mâcua'ex aj judío, lâo li apóstol, ut eb laj c'amol be jo'queb ajcui' chixjunileb laj pâbanel nakatakla xsahil êch'ôl lâex li cuanquex sa' eb li tenamit Antioquía, Siria ut Cilicia. Sahak taxak sa' êch'ôl.

²⁴יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם׃

²⁴Xkabi resil nak cuanqueb li xe'el arin sa' kayânk ut xe'côeb aran sa' lê tenamit chêch'i'ch'i'inquil ut chixpo'bal êch'ôl riq'uin li c'a'ru neque'xye. Abanan moco lâo ta xotaklan reheb.

²⁵לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס׃

²⁵Jo'can nak xkach'utub kib ut xkac'ûb ru nak takasic' ruheb li ani takatakla êriq'uin chirixeb laj Bernabé ut laj Pablo, li rarôqueb kaban.

²⁶אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח׃

²⁶Eb li kahermân a'in ac xe'xk'axtesi ribeb chi câmc sa' xc'aba' li Kâcua' Jesucristo.

²⁷על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם׃

²⁷Ut xkasic' ruheb laj Judas ut laj Silas ut xkataklaheb êriq'uin re nak te'xch'olob chêru li c'a'ru xkatz'îba sa' li hu a'in.

²⁸כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃

²⁸Xc'ul xch'ôl li Santil Musik'ej jo' ajcui' lâo nak inc'a' texkapuersi chixbânunquil chixjunil li naxye sa' li chak'rab. Ca'aj cui' eb li na'leb a'in tento têbânu.

²⁹אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃

²⁹Inc'a' têtzaca li tzacaêmk mayejanbil chiru li yîbanbil dios chi moco têtzaca li quic' chi moco têtzaca xtibel li yatz'bil xul. Ut inc'a' têmux êrib riq'uin co'bêtac yumbêtac. Cui têcol êrib chiru chixjunil a'in, us têbânu. Cherilak êrib, chan laj Jacobo.

³⁰וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת׃

³⁰Eb li cuînk li que'taklâc côeb Antioquía. Que'xch'utub chixjunileb laj pâbanel ut que'xk'axtesi reheb li hu li que'xc'am.

³¹ויקראו אתה וישמחו על הנחמה׃

³¹Nak que'ril xsa' li hu, c'ajo' nak que'saho' sa' xch'ôleb laj pâbanel ut que'c'ojla xch'ôleb riq'uin li c'a'ru quitaklâc xyebal reheb.

³²ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום׃

³²Laj Judas ut laj Silas q'uebileb xmâtan chixch'olobanquil xyâlal li râtin li Dios. Que'xch'olob xyâlal chiruheb li ch'utch'ûqueb aran ut que'xq'ue xcacuilal xch'ôleb ut que'xc'ojob xch'ôleb riq'uin li âtin li que'xye reheb.

³³ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים׃

³³Najt que'cana sa' xyânkeb. Mokon chic que'chak'rabîc re nak te'suk'îk cui'chic Jerusalén riq'uineb laj pâbanel li que'taklan reheb Antioquía. Ut que'xtz'âma rusilal li Dios sa' xbêneb.

³⁴וייטב בעיני סילא לשבת שם׃

³⁴Abanan laj Silas toj quiraj canâc aran.

³⁵ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם׃

³⁵Laj Pablo ut laj Bernabé que'cana ajcui' aran Antioquía. Yôqueb chixc'utbal li râtin li Dios ut yôqueb chixch'olobanquil xyâlal li colba-ib. Ut cuanqueb ajcui' nabaleb li que'tenk'an reheb.

³⁶ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה׃

³⁶Mokon chic laj Pablo quixye re laj Bernabé: -Toxic cui'chic sa' eb li tenamit conume' cui' chak chixyebal râtin li Dios re takil chanru cuanqueb laj pâbanel li cuanqueb sa' eb li na'ajej a'an, chan.

³⁷ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃

³⁷Ut laj Bernabé quiraj raj xc'ambal chirixeb laj Juan li neque'xye ajcui' Marcos re.

³⁸אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם׃

³⁸Abanan inc'a' quixc'ul xch'ôl laj Pablo xban nak junxil laj Juan Marcos quixjach rib riq'uineb aran Panfilia ut inc'a' chic cô chirixeb chixbânunquil li c'anjel.

³⁹ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס׃

³⁹Que'xcuech'i ribeb laj Pablo ut laj Bernabé ut que'xcanab ribeb. Laj Bernabé cô aran Chipre chiru ha' ut quixc'am laj Juan Marcos chirix.

⁴⁰ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא׃

⁴⁰Laj Pablo quixsic' ru laj Silas re tixc'am chirix. Eb laj pâbanel li cuanqueb aran Antioquía que'xk'axtesiheb laj Pablo ut laj Silas sa' ruk' li Kâcua' nak que'el aran.Quilaje'xbeni li na'ajej Siria ut Cilicia. Que'xch'olob xyâlal chiruheb laj pâbanel ut que'cacuu xch'ôleb sa' xpâbâleb.

⁴¹ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות׃

⁴¹Quilaje'xbeni li na'ajej Siria ut Cilicia. Que'xch'olob xyâlal chiruheb laj pâbanel ut que'cacuu xch'ôleb sa' xpâbâleb.