¹ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃

¹Laj Pablo quicuulac sa' eb li tenamit Derbe ut Listra. Ut aran quixtau jun aj pâbanel aj Timoteo xc'aba'. Lix na', a'an jun aj pâbanel aj judío ut lix yucua', a'an aj griego. Mâcua' aj judío.

²ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃

²Châbil neque'xye chirix laj Timoteo eb laj pâbanel li cuanqueb Listra ut Iconio.

³בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃

³Laj Pablo quiraj xc'ambal laj Timoteo chirix. Jo'can nak quixbânu li circuncisión re. Inc'a' quiraj nak te'ch'inânk xch'ôleb laj judío li cuanqueb sa' eb li na'ajej aran xban nak chixjunileb que'xnau nak lix yucua' laj Timoteo mâcua' aj judío.

⁴ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃

⁴Ut nak yôqueb chi numec' sa' li junjûnk chi tenamit, yôqueb chixyebal reheb laj pâbanel nak tento te'xbânu li c'a'ru que'xc'ûb ru eb li apóstol jo'queb ajcui' laj c'amol be li cuanqueb aran Jerusalén.

⁵ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃

⁵Jo'ca'in nak yôqueb chi q'uîc laj pâbanel sa' xpâbâleb. Ut rajlal cutan yôqueb chi tâmc.

⁶ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃

⁶Li Santil Musik'ej quixc'ut chiruheb nak inc'a' te'xic chixch'olobanquil resil li colba-ib sa' li na'ajej Asia. Jo'can nak que'côeb Frigia ut que'nume' ajcui' sa' li na'ajej Galacia.

⁷וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃

⁷Nak que'cuulac Misia, que'raj raj xic Bitinia. Abanan li Santil Musik'ej inc'a' quixcanabeb re te'xic aran.

⁸ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃

⁸Jo'can nak yal que'nume' Misia ut côeb Troas.

⁹וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃

⁹Nak cuanqueb aran sa' jun li k'ojyîn quic'ute' jun li visión chiru laj Pablo. Jun li cuînk aj Macedonia xakxo chiru nak quiril. Yô chixtz'âmanquil chiru ut quixye re: -Châlkat sa' katenamit Macedonia ut choâtenk'a, chu'ux re nak quiril.

¹⁰וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃

¹⁰Ut nak ac xc'ute' li visión chiru laj Pablo, sa' junpât quikacauresi kib lâo chi xic Macedonia. Kanau chi tz'akal nak li Dios yô chi taklânc ke aran chixyebal resil li colba-ib reheb li cuanqueb aran.

¹¹ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃

¹¹Co-el aran Troas ut tîc côo chiru ha' toj Samotracia. Ut cuulajak chic cocuulac Neápolis.

¹²ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃

¹²Chirix a'an côo Macedonia sa' li nimla tenamit Filipos. Li tenamit a'an cuan xcuênt Roma. Cocuan cuib oxib cutan sa' li tenamit a'an.

¹³וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃

¹³Ut sa' li hilobâl cutan côo chire li tenamit cuan cui' jun li nima' sa' li na'ajej li neque'tijoc cui' eb laj judío. Coc'ojla ut co-oc chixyebal resil li colba-ib reheb li ixk li que'ch'utla aran.

¹⁴ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃

¹⁴Jun reheb li ixk a'an xLidia xc'aba'. Tiatira xtenamit. A'an nac'ayin châbil t'icr. Naxpâb li Dios ut yô chi abînc xban nak li Dios quixc'ut chiru nak tixq'ue retal li yô chixyebal laj Pablo.

¹⁵ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃

¹⁵Quixc'ul li cubi ha' rochbeneb chixjunileb li cuanqueb sa' rochoch, ut quixye ke: -Cui nequepâb nak lâin xinpâb li Kâcua' chi anchal inch'ôl, naru nequexcana chi hilânc sa' li cuochoch, chan ke. Ut quirelaji ku chi canâc.

¹⁶ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃

¹⁶Sa' jun li cutan yôco chi xic chi tijoc nak kac'ul jun li xka'al aj k'e. Cuan mâus aj musik'ej riq'uin. A'an jun môs ut naxsic' nabal xtumin lix patrón riq'uin k'ehînc.

¹⁷ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃

¹⁷Li xka'al a'an yô chikatâkenquil. Japjo re chixyebal: -Eb li cuînk a'in a'an xmôseb li nimajcual Dios. Yôqueb chixch'olobanquil chiku chanru nak târûk tocolek', chan.

¹⁸וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃

¹⁸Nabal cutan quixbânu chi jo'can. Nak ac xtitz' chirabinquil, laj Pablo quixxakab rib, ut quiril li xka'al, ut quixye re li mâus aj musik'ej: -Sa' xc'aba' li Kâcua' Jesucristo, tinye âcue: Elen riq'uin li xka'al a'in, chan. Ut sa' ajcui' li hônal a'an, li mâus aj musik'ej qui-el riq'uin.

¹⁹ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃

¹⁹Nak que'xq'ue retal lix patrón li xka'al nak inc'a' chic târûk tixsic' xtumineb, que'xchap laj Pablo ut laj Silas ut que'xc'am sa' pôpol chiruheb laj rakol âtin.

²⁰ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃

²⁰Nak que'xxakab chiru laj rakol âtin, que'xye: -Eb li cuînk a'in, a'aneb aj judío ut yôqueb chikach'i'ch'i'inquil sa' li katenamit.

²¹ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃

²¹Yôqueb chixc'utbal jalan na'leb sa' li katenamit. Lâo inc'a' naru nakac'ul chi moco naru takabânu li neque'xye xban nak lâo aj Roma, chanqueb.

²²ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃

²²Ut que'xtûb rib li tenamit chixjitbaleb. Eb laj rakol âtin que'xk'ichi li rak'eb laj Pablo ut laj Silas ut que'xtakla xsac'baleb riq'uin che'.

²³ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃

²³Nak ac xe'tacuasîc chi us, que'q'uehe' sa' tz'alam. Ut eb laj rakol âtin que'xye reheb laj ilol tz'alam nak te'ril chi us laj Pablo ut laj Silas re nak inc'a' te'êlelik.

²⁴והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃

²⁴Ut nak quiyehe' chi jo'can, que'c'ame' ut que'q'uehe' sa' tz'alam sa' jun li na'ajej li cuan toj chi sa' ut que'nat'e' li rok sa' che'.

²⁵ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃

²⁵Tuktu chic k'ojyîn nak laj Pablo ut laj Silas yôqueb chi tijoc ut yôqueb chi bichânc re xlok'oninquil li Dios. Ut eb li cuanqueb chi prêxil yôqueb chi abînc.

²⁶ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃

²⁶Mâc'a' sa' xch'ôleb nak quichal jun nimla hîc. Qui-ec'asîc chi cau li tz'alam, ut quilaje'teli lix puertil. Ut quilaje'hite' li cadena li bac'bôqueb cui' li prêx.

²⁷ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃

²⁷Ut nak qui-aj ru laj ilol tz'alam, quiril nak teto lix puertil li tz'alam. Quixchap lix ch'îch' ut oc raj re chixcamsinquil rib. Sa' xch'ôl a'an nak xe'êlelic chixjunileb li prêx.

²⁸ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃

²⁸Ut laj Pablo quixjap re chi cau ut quixye: -Mâcamsi âcuib. Chikajunilo cuanco arin, chan.

²⁹וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃

²⁹Ut laj ilol tz'alam quixpatz' lix xam ut qui-oc chi sa' li tz'alam chirilbal. Nasicsot xban xxiu nak quixcut rib chi rokeb laj Pablo ut laj Silas.

³⁰ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃

³⁰Laj ilol tz'alam quirisiheb xjuneseb laj Pablo ut laj Silas ut quixye reheb: -¿C'a'ru us tinbânu re nak tincolek'?

³¹ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃

³¹Eb a'an que'xye: -Pâb li Kâcua' Jesucristo. Tatcolek' lâat jo'queb ajcui' li cuanqueb sa' lâ cuochoch, chan laj Pablo.

³²ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃

³²Ut quixch'olob xyâlal li râtin li Kâcua' chiru a'an jo' ajcui' chiruheb li jo' q'uial li cuanqueb sa' li rochoch.

³³ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃

³³Ut sa' ajcui' li hônal a'an laj ilol tz'alam quirisiheb sa' tz'alam laj Pablo ut laj Silas. Quixch'aj ru lix toch'oleb xban nak que'saq'ue'. Ut ticto quicubsîc xha' laj ilol tz'alam rochbeneb chixjunileb li cuanqueb sa' li rochoch.

³⁴ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃

³⁴Quixc'ameb laj Pablo ut laj Silas sa' rochoch ut quixq'ueheb xtzacaêmk. C'ajo' nak quisaho' sa' xch'ôl nak quixpâb li Dios rochbeneb li cuanqueb sa' rochoch.

³⁵ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃

³⁵Nak quisakêu, eb laj rakol âtin que'xtakla xyebal re laj ilol tz'alam nak tixcanabeb chi xic eb li cuînk a'an.

³⁶ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃

³⁶Laj ilol tz'alam quixye reheb: -Eb laj rakol âtin xe'xtakla chak xyebal nak tex-ach'abâk. Jo'can nak ayukex chi mâc'a' êc'a'ux, chan.

³⁷ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃

³⁷Laj Pablo quixye reheb: -Inc'a'. Xosaq'ue' chiruheb li tenamit chi mâji' que'xrak âtin sa' kabên. Xoe'xq'ue sa' tz'alam usta lâo aj Roma. Ut anakcuan, te'raj toe'risi chi mukmu. Inc'a' naru chi jo'can. Châlkeb ban a'an ut choe'risihak, chan.

³⁸ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃

³⁸Ut eb li takl que'côeb chixyebal re laj rakol âtin li c'a'ru quixye laj Pablo. C'ajo' nak que'xucuac nak que'rabi nak laj Pablo ut laj Silas, a'aneb aj Roma.

³⁹ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃

³⁹Nak que'cuulac, que'xk'unbesiheb ut que'xtz'âma chiruheb nak te'êlk sa' li tenamit.Nak que'el sa' tz'alam laj Pablo ut laj Silas, coxe'ocak sa' rochoch lix Lidia. Nak ac xe'ril ruheb laj pâbanel, que'xq'ue xcacuilal xch'ôleb ut que'côeb.

⁴⁰ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃

⁴⁰Nak que'el sa' tz'alam laj Pablo ut laj Silas, coxe'ocak sa' rochoch lix Lidia. Nak ac xe'ril ruheb laj pâbanel, que'xq'ue xcacuilal xch'ôleb ut que'côeb.