¹ויהי בהיות אפולוס בקורנתוס ויעבר פולוס במדינות העליונת וירד אל אפסוס וימצא שם תלמידים׃

¹Nak laj Apolos cuan Corinto laj Pablo quinume' sa' eb li na'ajej toj quicuulac Efeso. Ut aran quixtauheb jun ch'ûtaleb laj pâbanel.

²ויאמר אליהם הקבלתם את רוח הקדש אחרי אשר האמנתם ויאמרו אליו אף לא שמענו כי ישנו רוח הקדש׃

²Quixye reheb: -¿Ma quec'ul li Santil Musik'ej nak quexpâban? chan laj Pablo reheb. Ut eb a'an que'xye: -Inc'a' nakanau nak cuan ta li Santil Musik'ej, chanqueb.

³ויאמר אליהם על מה אפוא הטבלתם ויאמרו על טבילת יוחנן׃

³Ut laj Pablo quixye reheb: -¿Chanru nak quicubsîc êha'? Eb a'an que'xye: -Li cubi ha' li xkac'ul, a'an li quixbânu laj Juan, chanqueb.

⁴ויאמר פולוס יוחנן הטביל בטבילת התשובה ואמר אל העם כי האמן יאמינו באשר יבוא אחריו והוא המשיח ישוע׃

⁴Laj Pablo quixye reheb: -Laj Juan quixcubsiheb xha' li que'xyot' xch'ôl ut que'xjal xc'a'ux. Quixye reheb nak te'pâbânk sa' xc'aba' li Jesucristo li tol-êlk mokon, chan.

⁵ויהי כשמעם זאת ויבאו להטבל בשם ישוע האדון׃

⁵Nak que'rabi a'an, que'xtz'âma li cubi ha' ut quicubsîc xha'eb sa' xc'aba' li Kâcua' Jesús.

⁶ויסמך פולוס את ידיו עליהם ויבא עליהם רוח הקדש וימללו בלשנות ויתנבאו׃

⁶Laj Pablo quixq'ue li ruk' sa' xbêneb ut que'xc'ul li Santil Musik'ej. Que'âtinac sa' jalan âtinobâl ut que'xye resil li c'a'ru quic'utbesîc chiruheb xban li Dios.

⁷ויהיו כלם כשנים עשר איש׃

⁷Cuanqueb tana cablaju chi cuînk li que'pâban sa' xyânkeb.

⁸ויבא אל בית הכנסת ויקרא שם בבטחון לבב וידבר עמם כשלשה חדשים ויט את לבם אל דברי מלכות האלהים׃

⁸Chiru oxib po laj Pablo quixch'olob lix yâlal chiruheb laj Efeso chi mâc'a' xxiu sa' li cab li neque'xch'utub cui' ribeb laj judío. Quixyal xk'e xc'utbal chi tz'akal lix yâlal lix nimajcual cuanquilal li Dios.

⁹אך מקצתם הקשו את לבבם ולא האמינו וידברו סרה על הדרך הזה לפני הקהל ויסר מהם ויבדל מתוכם את התלמידים וידבר אתם יום יום בבית המדרש של טורנוס׃

⁹Cuanqueb li que'xcacuubresi xch'ôleb ut inc'a' que'raj pâbânc. Que'oc chixmajecuanquil li evangelio chiruheb chixjunileb. Jo'can nak laj Pablo quixcanab xch'olobanquil lix yâlal aran sa' li cab li neque'xch'utub cui' ribeb laj judío. Ut quixc'ameb laj pâbanel chirix. Rajlal cutan quixc'ut lix yâlal chiruheb sa' li cab li natzoloc cui' jun li cuînk aj Tiranno xc'aba'.

¹⁰וכן היתה כשנתים ימים עד כי שמעו כל ישבי אסיא גם יהודים גם יונים את דבר ישוע האדון׃

¹⁰Cuib chihab quixbânu chi jo'ca'in. Ut chixjunileb li cuanqueb Asia, eb laj judío, jo'eb ajcui' li mâcua'eb aj judío, que'rabi li râtin li Kâcua' Jesús.

¹¹וגבורות גדלות עשה האלהים על ידי פולוס׃

¹¹Ut li Kâcua' Dios quixq'ue xcuanquil laj Pablo chixbânunquil li sachba ch'ôlej.

¹²עד כי גם הניחו סודרים וחגרת מעל עור בשרו על החולים ויסורו מהם תחלאיהם וגם הרוחות הרעות יצאו׃

¹²Usta ca'aj cui' lix t'icr ut lix sut laj Pablo neque'xq'ue sa' xbêneb li yaj, neque'q'uira. Ut neque'el li mâus aj musik'ej riq'uineb.

¹³ואנשים מן היהודים הסבבים ומלחשים הואילו להזכיר את שם ישוע האדון על אחוזי הרוחות הרעות לאמר משביע אני אתכם בישוע אשר פולוס קרא אותו׃

¹³Cuanqueb aj judío neque'xye nak neque'xnau risinquileb li mâus aj musik'ej ut neque'xbeni ribeb chixbânunquil. Que'xyal xpatz'bal xc'aba' li Kâcua' Jesús sa' xbêneb li cuan mâus aj musik'ej riq'uineb ut que'xye: -Sa' xc'aba' li Jesús li naxjultica laj Pablo, tinye êre elenkex riq'uin li cuînk a'an, chanqueb.

¹⁴והעשים ככה היו שבעת בני סקוה אחד מגדולי כהני היהודים׃

¹⁴Cuukubeb chi cuînk li yôqueb chi bânûnc re a'in. Ralaleb jun li cuînk aj judío, aj Esceva xc'aba'. A'an li xbênil aj tij.

¹⁵ויען הרוח ויאמר את ישוע אני מכיר ואת פולוס אני ידע ומי אתם׃

¹⁵Sa' jun li cutan jun li mâus aj musik'ej quichak'oc ut quixye reheb: -Ninnau ani li Jesús, ut ninnau ajcui' ani laj Pablo. Ut lâex, ¿anihex? Ut, ¿ani xq'uehoc êcuanquil chi isînc mâus aj musik'ej? chan reheb.

¹⁶ויקפץ עליהם בעל הרוח הרעה ויגבר עליהם ויכבשם עד כי נסו מן הבית ההוא עירמים ופצועים׃

¹⁶Li cuînk li cuan mâus aj musik'ej riq'uin, quixcut rib sa' xbêneb. A'an k'axal cui'chic cau rib chiruheb. Tacuasinbileb ut pejeleb chic li rak'eb nak que'êlelic sa' li cab a'an.

¹⁷ויודע הדבר לכל היהודים והיונים ישבי אפסוס ויפל פחד על כלם ויגדל שם האדון ישוע׃

¹⁷Chixjunileb li cuanqueb Efeso que'rabi resil li c'a'ru quic'ulman, jo' aj judío jo' eb ajcui' li mâcua'eb aj judío. Quichal xxiuheb chixjunileb ut k'axal cui'chic que'xq'ue xlok'al li Kâcua' Jesús.

¹⁸ורבים מן המאמינים באו ויתודו ויודיעו את אשר עשו׃

¹⁸Ut nabaleb li que'pâban que'chal ut que'xxôto lix mâqueb chiru li Dios chiruheb chixjunileb li cuanqueb aran.

¹⁹ורבים אשר עשקו במעשי כשפים הביאו את ספריהם וישרפום לעיני כל ויחשבו את ערכם וימצאהו חמשת רבבות דינרים׃

¹⁹Nabaleb laj tûl que'chal ut que'xc'am chak lix huheb li nac'anjelac chiruheb re tûlac ut que'xc'at chiruheb chixjunileb li tenamit. Nak que'xbir rix lix tz'ak chixjunil li que'xc'at, qui-el lajêb roxc'âl mil chi tumin plata.

²⁰ודבר יהוה גבר מאד וילך הלך וחזק׃

²⁰Ut li râtin li Kâcua' yô chi êlc resil yalak bar ut yô ajcui' chi c'utûnc xcuanquil li Dios.

²¹ויהי ככלות הדברים האלה יעץ פולוס ברוחו לעבר בתוך מקדוניא ואכיא וללכת ירושלים ויאמר אחרי היותי שמה ראה אראה גם את רומי׃

²¹Nak ac xnume' chixjunil a'in, laj Pablo quixc'oxla xic toj Jerusalén, nak acak xbeni chak Macedonia ut Acaya. Quixye: -Nak acak xinnume' aran, tento ajcui' tinxic Roma chirilbaleb laj pâbanel li cuanqueb aran, chan.

²²וישלח שנים מן המשרתים אתו את טימותיוס ואת ארסטוס אל מקדוניא והוא התמהמה עוד ימים באסיא׃

²²Jo'can nak quixtaklaheb Macedonia laj Timoteo ut laj Erasto, li neque'tenk'an re. Ut laj Pablo toj quicana aran Asia.

²³ותהי בעת ההיא מהומה לא קטנה על אדות דרך יהוה׃

²³Ut sa' eb li cutan a'an quiticla jun nimla ch'a'ajquilal xban nak nabaleb yôqueb chixpâbanquil li Dios.

²⁴כי צורף כסף אחד דמטריוס שמו עשה היכלות כסף של ארטמיס המציא לחרשים משכרת לא מעט׃

²⁴Jun li cuînk aj tenol plata, aj Demetrio xc'aba'. A'an naxyîb riq'uin plata li coc' ochoch re lix Diana lix dioseb. Ut nabal li tumin neque'xc'ul li neque'trabajic rochben.

²⁵ויקהל אתם ואת שאר העסקים במלאכה ההיא ויאמר אנשים אתם ידעים כי מן המלאכה הזאת עשינו כבוד׃

²⁵Quixch'utubeb chixjunileb li neque'c'anjelac chiru jo'queb ajcui' chixjunileb laj tenol plata ut quixye reheb: -Lâex nequenau nak riq'uin li c'anjel a'in nakabânu, nakac'ul nabal li katumin.

²⁶ואתם ראים ושמעים אשר לא באפסוס לבדה כי גם כמעט באסיא כלה זה פולוס פתה והדיח המון עם רב לאמר לא אלהים אלה הנעשים בידים׃

²⁶Ac êrabiom resil nak laj Pablo ac xtacchi'i nabaleb li cuanqueb aran Efeso jo' ajcui' sa' chixjunil li tenamit xcuênt Asia. Ac nequenau nak yô chixyebal reheb nak moco dioseb ta li yal yîbanbil xban cuînk.

²⁷ועתה עוד מעט ולא לבד חלקנו זה יהיה לבוז כי אם גם היכל ארטמיס המלכת הגדולה יחשב לאין ותכלה תפארתה אשר כל אסיא וכל ישבי תבל מכבדים אותה׃

²⁷Mâre anchal tâsachk li kac'anjel xban a'an. Ut mâre anchal tâtz'ektânâk ajcui' xlok'al li rochoch lix Diana li kalok'laj dios. Mâre tâsachk lix cuanquilal li kadios li neque'xlok'oni chixjunileb aran Asia, jo' ajcui' li cuanqueb sa' chixjunil li ruchich'och', chan laj Demetrio.

²⁸ויהי כשמעם את דבריו וימלאו חמה ויצעקו לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃

²⁸Ut eb li ch'utch'ûqueb aran c'ajo' nak que'josk'o' nak que'rabi li c'a'ru quixye. Que'xjap reheb chixyebal: -¡Nim xcuanquil lix Diana li kadios lâo aj Efeso! chanqueb.

²⁹ותמלא כל העיר מבוכה ויסערו כלם יחדו אל התאטרון ויחטפו אתם את גיוס ואת ארסטרכוס אנשים מקדונים וחברי פולוס במסעיו׃

²⁹C'ajo' nak que'josk'o' li tenamit. Inc'a' chic jultiqueb re c'a'ru neque'xbânu. Jun xiquiqueb nak côeb chixsic'bal laj Gayo ut laj Aristarco li que'chal chak Macedonia rochben laj Pablo. Ut quelonbileb nak que'c'ame' toj sa' li na'ajej li neque'xch'utub cui' ribeb.

³⁰ויאל פולוס לבוא אל תוך העם ולא הניחו לו התלמידים׃

³⁰Ut laj Pablo quiraj raj xic chi âtinac riq'uineb li tenamit, abanan eb laj pâbanel inc'a' que'xcanab chi xic.

³¹וגם מקצת ראשי אסיא אשר היו אהביו שלחו אליו ויזהירו אתו אשר לא ימלאהו לבו לבוא אל התאטרון׃

³¹Cuanqueb cuib oxib li ramîg laj Pablo li neque'c'amoc be sa' li tenamit. A'aneb aj Roma. Eb a'an que'xtakla xyebal re laj Pablo nak inc'a' tâxic sa' li na'ajej li neque'xch'utub cui' ribeb li tenamit.

³²ויצעקו שם אלה בכה ואלה בכה כי מבוכה גדולה היתה בקהל ורבם לא ידעו על מה זה נאספו׃

³²Chixjunileb li que'xch'utub ribeb aran yôqueb chixjapbal reheb ut inc'a' chic jultiqueb re li c'a'ru neque'xye. Lix q'uialeb li tenamit inc'a' que'xnau c'a'ut nak que'xch'utub ribeb aran.

³³וימשכו מתוך ההמון את אלכסנדר והיהודים דחו אתו עד צאתו וינף אלכסנדר את ידו ויבקש להצטדק לפני העם׃

³³Ut que'risi sa' xyânkeb li tenamit laj Alejandro. A'an quixtaksi li ruk' re te'xcanab chokînc. Quiraj raj âtinac re xcolbal rib chiruheb li tenamit.

³⁴והמה כהכירם כי הוא יהודי נשאו כלם קול ויצעקו כשתי שעות לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃

³⁴Nak que'ril nak a'an aj judío junaj xyâb xcuxeb chixjunileb chixyebal: -¡Nim xcuanquil lix Diana li kadios lâo aj Efeso! chanqueb. Ut ca'ch'in chic mâ cuib ôr que'xjap reheb chixyebal a'an.

³⁵ויהס סופר העיר את העם ויאמר אנשי אפסוס מי הוא האיש אשר לא ידע כי העיר אפסוס סכנת היא להיכל של ארטמיס המלכת הגדולה ולצלמה היורד מן השמים׃

³⁵Nak ac xk'unbesiheb li tenamit laj tz'îb li nac'anjelac sa' pôpol, quixye reheb: -Lâex aj Efeso, ¿ma cuan ta bi' junak inc'a' naxnau nak li katenamit Efeso, a'an li nac'ac'alen re li rochoch lix Diana, li kalok'laj dios? Chixjunileb neque'xnau nak li jalam ûch a'an chalenak chak sa' choxa.

³⁶ויען אשר אין לכחש בדברים האלה ראוי לכם להיות שקטים ולא לעשות דבר נמהר׃

³⁶Li kadios inc'a' târûk xsachbal ru. Jo'can nak mêq'ue êjosk'il. C'oxlahomak rix chi us li c'a'ru têbânu.

³⁷כי הבאתם את האנשים האלה אשר אינם גזלי מקדש גם אינם מגדפי מלכתכם׃

³⁷¿C'a'ut nak xec'ameb chak li cuînk a'in arin? Eb a'an inc'a' yôqueb chixmuxbal ru lê dios, chi moco yôqueb ta chixmajecuanquil.

³⁸לכן אם לדמטריוס ולחרשים אשר אתו דבר ריב עם איש הנה לנו ימי בית דין ושרי המדינה ויביאו אליהם את ריבם׃

³⁸Cui ut laj Demetrio ut eb laj tenol ch'îch' li neque'c'anjelac riq'uin cuan junak ani te'xjit, teto li pôpol ut cuanqueb aj rakol âtin. Te'jitok aran re nak târûk tâyîbâk ru lix ch'a'ajquilaleb.

³⁹ואם תבקשו דבר אחר שפוט ישפט בקהל כפי החק׃

³⁹Cui ut têraj xc'ûbanquil junak c'a'ak re ru, takach'utub kib ut sa' xyâlal takac'ûb ru.

⁴⁰כי הלא בסכנה אנחנו להתחיב במרד בעבור היום הזה ודבר אין לנו לתת דין וחשבון על הרגשה הזאת׃

⁴⁰Anakcuan xiu xiu cuanco. Cui nocoe'xjit riq'uin li mululij ib yôco, ut cui eb laj Roma li neque'taklan sa' kabên te'xpatz' ke c'a'ut nak yôco chixmululinquil kib, mâc'a' naru takacol cui' kib, chan.Ut nak quirake' chixyebal a'in, quixchak'rabiheb li tenamit.

⁴¹ויהי כאשר כלה לדבר כדברים האלה וישלח את הקהל׃

⁴¹Ut nak quirake' chixyebal a'in, quixchak'rabiheb li tenamit.