¹ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל מקדוניא׃

¹Ut nak ac xnume' li mululij ib, laj Pablo quixbokeb laj pâbanel riq'uin. Quixq'ueheb xna'leb, quixk'aluheb, quixchak'rabiheb ut cô Macedonia.

²ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון׃

²Nak ac xrula'aniheb li cuanqueb sa' li na'ajej Macedonia, ut nak ac xq'ueheb xna'leb chi châbil, cô aran Grecia.

³וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא׃

³Oxib po quicuan aran Grecia ut xic raj re Siria chiru ha' nak quirabi resil nak eb laj judío te'xram sa' xbe. Jo'can nak cô cui'chic Macedonia.

⁴וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס׃

⁴Qui-ochbenîc toj Asia xbaneb laj Sópater li ralal laj Pirro, Berea xtenamit; laj Aristarco ut laj Segundo, Tesalónica xtenamiteb; ut laj Gayo, Derbe xtenamit; rochbeneb laj Timoteo, laj Tíquico ut laj Trófimo, Asia xtenamiteb.

⁵ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס׃

⁵Eb a'an côeb chi ubej ut aran Troas coe'roybeni.

⁶ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים׃

⁶Lâo toj kanumsi li nink'e nak nacua'e' li caxlan cua mâc'a' xch'amal. Chirix a'an côo aran Filipos chiru ha'. Nak ac xnume' ôb cutan coxe'katau aran Troas, ut cocana cuukub cutan aran.

⁷ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה׃

⁷Ut sa' xbên li cutan re li xamân, ch'utch'ûqueb laj pâbanel chi cua'ac sa' comonil. Laj Pablo yô chixtzolbaleb. Ac cuulajak naxic. Tuktu k'ojyîn toj yô chi âtinac.

⁸ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם׃

⁸Cuanqueb nabal li xam lochlôqueb sa' li na'ajej bar ch'utch'ûco cui' toj sa' xbên li cab.

⁹ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת׃

⁹Jun li sâj al, aj Eutico xc'aba', c'ojc'o sa' li ventana. Xban nak quinajto' k'ojyîn laj Pablo chi âtinac, quicube xcuara laj Eutico, ut quit'ane' chak sa' rox tasal li cab. Toj tak'a quinak. Ut camenak chic nak que'xcuaclesi.

¹⁰וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו׃

¹⁰Laj Pablo quicube tak'a, quixc'utzub rib sa' xbên li al, quixk'alu ut quixye reheb: -Mêq'ue êc'a'ux. Yo'yo, chan.

¹¹ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו׃

¹¹Quitake' cui'chic, quixjachi li caxlan cua, ut que'cua'ac. Ut qui-oc cui'chic chi âtinac. Ac xsakêu chic nak quixcanab âtinac. Chirix a'an qui-el sa' xyânkeb ut cô.

¹²והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד׃

¹²Ut li al yo'yo nak que'xc'am. Ut c'ajo' nak quisaho' sa' xch'ôleb.

¹³ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו׃

¹³Lâo côo toj Asón chiru ha' chixc'ulbal laj Pablo. A'an cô chi ch'och'el xban nak jo'can quiraj.

¹⁴ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני׃

¹⁴Nak cocuulac Asón kanume'c'am laj Pablo ut côo Mitilene.

¹⁵ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס׃

¹⁵Sa' xcab li cutan côo chiru ha' ut cocuulac sa' xca'yabâl Quío. Jo' cuulajak chic co-el aran ut cocuulac aran Samos. Ut coxohilânk sa' li tenamit Trogilio. Toj sa' li cutan jun chic cocuulac Mileto.

¹⁶כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס פן יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם יוכל עד חג השבועות ירושלים׃

¹⁶Laj Pablo ac cuan sa' xch'ôl nak inc'a' tânumek' Efeso re nak inc'a' tâbâyk Asia. Yô chixsêbanquil rib xban nak târaj cuânc sa' li nink'e Pentecostés aran Jerusalén.

¹⁷וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהלה׃

¹⁷Nak toj cuan Mileto quixtakla chak xbokbaleb li neque'c'amoc be sa' xyânkeb laj pâbanel aran Efeso re te'xic riq'uin.

¹⁸ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל עת מן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא׃

¹⁸Ut nak que'cuulac riq'uin aran Mileto, quixye reheb: -Lâex nequenau nak chalen cuoquic Asia sa' xyâlal cuanquin sa' êyânk.

¹⁹אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים׃

¹⁹Nak yôquin chi c'anjelac chiru li Kâcua' quincubsi incuanquil ut quinyâbac xban li raylal ut li yalec' li quichal sa' inbên xbaneb laj judío.

²⁰איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית׃

²⁰Lâin xinch'olob chi tz'akal lix yâlal chêru. Mâc'a' xinmuk chêru. Quinch'olob ban xyâlal chiruheb li tenamit jo' ajcui' sa' eb li cab.

²¹ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח׃

²¹Yôquin chixjulticanquil chiruheb laj judío ut chiruheb li mâcua'eb aj judío, nak te'xyot' xch'ôl ut te'xjal xc'a'ux chiru li Dios ut te'pâbânk sa' xc'aba' li Kâcua' Jesucristo.

²²ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃

²²Anakcuan tenebanbil sa' inbên xban li Santil Musik'ej xic Jerusalén. Ut inc'a' ninnau c'a'ru tinc'ul aran.

²³אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי׃

²³Ca'aj cui' ninnau nak li Santil Musik'ej quixc'ut chicuu nak sa' li junjûnk chi tenamit tinnumek' cui', tinc'ul raylal ut tine'xq'ue sa' tz'alam.

²⁴אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם׃

²⁴Abanan lâin mâc'a' ninxucua, chi moco ninra lin yu'am chok' cue injunes. Abanan nacuaj nak tinchoy lin c'anjel chi sa sa' inch'ôl. Ut ninnau nak taklanbilin xban li Kâcua' Jesús chixyebal resil li evangelio li quixq'ue li Dios xban li rusilal.

²⁵ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני׃

²⁵Lâin xinch'olob chak xyâlal lix nimajcual cuanquilal li Dios sa' êyânk lâex. Ut ninnau ajcui' nak mâ jun chic êre lâex tâilok cuu.

²⁶על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם׃

²⁶Jo'can nak anakcuan lâin ninye êre nak lâin mâc'a' inmâc cui lâex inc'a' texcolek',

²⁷כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה׃

²⁷xban nak ac xinch'olob chi tz'akal re ru li na'leb li taklanbilin cui' xban li Dios.

²⁸לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לפקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נפשו׃

²⁸Jo'can nak ilomak êrib chi us lâex ut ilomakeb laj pâbanel li xe'q'uehe' cheril xban li Santil Musik'ej, li quixlok'eb riq'uin lix lok'laj quiq'uel. Cherilak laj pâbanel jo' nak naril chi us lix carner li pastor.

²⁹כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר׃

²⁹Lâin ninnau nak tinêlk sa' êyânk, chanchanakeb laj xoj nak te'châlk li jalaneb xna'leb chixpo'bal ru lê pâbâl. Eb a'an inc'a' te'ril xtok'obâl êru.

³⁰וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים׃

³⁰Ut sa' êyânk ajcui' lâex cuânkeb li te'oc chixyebal c'a'ak re ru inc'a' yâl re xk'unbesinquileb laj pâbanel re te'xic chirixeb.

³¹על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות׃

³¹Yo'on cuânkex ut chijulticok' êre nak chiru oxib chihab, chi k'ek chi cutan yôquin chi yâbac ut inc'a' xinhilan chixch'olobanquil êna'leb chêjunjûnkal.

³²ועתה אחי אני מסר אתכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים׃

³²Anakcuan ut ex hermân, texink'axtesi sa' ruk' li Dios ut li râtin li quixq'ue chak êre xban lix rahom chitenk'ânk êre chi q'uîc sa' lê pâbâl. Ut a'an ajcui' tâq'uehok êna'aj sa' xyânkeb li sic'bileb ru xban li Dios.

³³לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו׃

³³Lâex nequenau nak lâin inc'a' xinrahi ru lix tumin jalan, chi moco lix biomal, chi moco li rak'eb.

³⁴ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי׃

³⁴Ut nequenau ajcui' nak lâin xinc'anjelac riq'uin cuuk' re xsic'bal li c'a'ru cue jo' ajcui' li c'a'ru reheb li cuanqueb cuochben.

³⁵ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח׃

³⁵Riq'uin chixjunil li xinbânu, xinc'ut chêru chanru xtenk'anquileb li te'raj tenk'âc. Chijulticok' ke li quixye li Kâcua' Jesús: K'axal us li q'uehoc chiru li c'uluc, chan.

³⁶ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם׃

³⁶Ut nak quirake' chixyebal chixjunil a'in, laj Pablo quixcuik'ib rib ut qui-oc chi tijoc rochbeneb chixjunileb.

³⁷ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו׃

³⁷C'ajo' nak que'yâbac chixjunileb. Que'xk'alu laj Pablo ut que'rutz' ru.C'ajo' xrahil que'rec'a nak que'rabi li âtin li quixye laj Pablo nak inc'a' chic te'ril ru. Ut nak cô, coxe'xcanab chak chire li palau cuan cui' li jucub.

³⁸וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה׃

³⁸C'ajo' xrahil que'rec'a nak que'rabi li âtin li quixye laj Pablo nak inc'a' chic te'ril ru. Ut nak cô, coxe'xcanab chak chire li palau cuan cui' li jucub.