¹ויהי כאשר נפרדנו מהם ונרד באניה ונבוא דרך ישרה אל קוס וממחרת אל רודוס ומשם אל פטרה׃

¹Nak coe'xcanab laj pâbanel chire ha', co-oc sa' li jucub ut côo toj Cos. Ut sa' xcab li cutan cocuulac Rodas. Chirix chic a'an, cocuulac Pátara.

²שם מצאנו אניה עברת אל פינוקיא ונרד בה ונעבר׃

²Aran quikatau jun li jucub xic re Fenicia. Co-oc chi sa' ut côo.

³ונרא את פני קפרוס ונעזבנה לשמאל ונעבר אל סוריא ונגיע אל צור כי שמה יוציאו את מעמסת האניה׃

³Nak yôco chi xic Siria conume' sa' xjayal li tenamit Chipre, li nacana sa' katz'e. Chirix chic a'an cocuulac Tiro ut aran quicanaban îk li jucub.

⁴ונמצא את התלמידים ונשב שם שבעת ימים והם אמרו אל פולוס על פי הרוח לבלתי עלות ירושלים׃

⁴Aran katauheb cuib oxib laj pâbanel ut cocana cuukub cutan riq'uineb. Ut eb laj pâbanel que'xye re laj Pablo nak quic'ute' chiruheb xban li Santil Musik'ej nak inc'a' tâxic Jerusalén.

⁵ויהי אחרי מלאת לנו הימים האלה ונצא ללכת לדרכנו וילוו אתנו כלם עם נשיהם ועם טפם עד מחוץ לעיר ונכרע על ברכינו על חוף הים ונתפלל׃

⁵Nak ac xnume' li cuukub cutan, co-el sa' li tenamit Tiro ut côo. Ut que'côeb laj pâbanel chikacanabanquil rochbeneb li rixakil ut lix coc'aleb. Nak cocuulac chire li palau, cocuik'la ut co-oc chi tijoc.

⁶ונברך איש את רעהו ונעל אל האניה והמה שבו איש לביתו׃

⁶Nak corake' chi tijoc, quikachak'rabiheb ut côo sa' li jucub. Ut eb a'an que'suk'i cui'chic sa' li rochocheb.

⁷ואנחנו כלינו את דרך הים ונרד מצור אל עכו ונשאל לשלום האחים ונשב אתם יום אחד׃

⁷Nak cocuulac Tiro corake' chi bêc chiru ha' ut côo sa' li tenamit Tolemaida. Quikaq'ue xsahil xch'ôleb laj pâbanel li cuanqueb aran ut cocana jun cutan riq'uineb.

⁸וממחרת נסענו פולוס ואשר אתו ונבא אל קסרין ונלך אל בית פילפוס המבשר אשר הוא אחד מן השבעה ונשב עמו׃

⁸Jo' cuulajak chic côo Cesarea. Nak cocuulac aran, côo sa' rochoch laj Felipe laj yehol resil li colba-ib. A'an jun reheb li cuukub li que'siq'ue' ruheb Jerusalén re te'xtenk'aheb li apóstol.

⁹ולו היו ארבע בנות בתולות מתנבאות׃

⁹A'an cuan câhib xrabin toj tuk' ixeb. Eb li xka'al a'an neque'yehoc râtin profeta.

¹⁰ויהי בהיותנו שם ימים רבים וירד נביא אחד מיהודה ושמו אגבוס׃

¹⁰Ac cuan cutan kacuulajic aran Cesarea nak quicuulac jun profeta quichal chak Judea, aj Agabo xc'aba'.

¹¹ויבא אצלנו ויקח את אזור פולוס ויאסר בו את ידיו ואת רגליו ויאמר כה אמר רוח הקדש ככה יאסרו היהודים בירושלים את האיש אשר לו האזור הזה ויסגירהו בידי הגוים׃

¹¹Li cuînk a'an quicuulac chikilbal. Quixchap lix c'âmal xsa' laj Pablo. Quixbac' li ruk' ut li rok riq'uin. -Jo'ca'in xc'ut chicuu li Santil Musik'ej, chan. -Laj êchal re li c'âmal sa' a'in tâbaq'uek' li ruk' ut li rok xbaneb laj judío aran Jerusalén ut tâk'axtesîk sa' ruk'eb li mâcua'eb aj judío, chan.

¹²ויהי כאשר שמענו את זאת ונבקש ממנו אנחנו ואנשי המקום אשר לא יעלה ירושלים׃

¹²Nak quikabi li c'a'ru quixye, lâo ut eb li cuanqueb aran quikatz'âma chiru laj Pablo nak inc'a' tâxic Jerusalén.

¹³ויען פולוס ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאסר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון׃

¹³Abanan laj Pablo quichak'oc ut quixye ke: -¿C'a'ut nak yôquex chi yâbac ut chixq'uebal xrahil inch'ôl? Lâin cau inch'ôl, moco ca'aj cui' ta re tinbaq'uek'. Re aj ban cui' nak tincamsîk aran Jerusalén sa' xc'aba' li Kâcua' Jesús, chan.

¹⁴ולא אבה שמע ונרף ממנו לאמר רצון יהוה יעשה׃

¹⁴Lâo inc'a' coru chixjalbal ru lix c'a'ux laj Pablo. Jo'can nak mâc'a' chic kaye re. Chi-uxk ta jo' naraj li Kâcua', chanco.

¹⁵ואחרי הימים האלה נשאנו את כלינו ונעל ירושלים׃

¹⁵Chirix chic a'an quikacauresi kib ut côo Jerusalén.

¹⁶וילכו אתנו גם תלמידים מקסרין ויביאו אתנו ללון בבית איש כתי ושמו מנסון והוא תלמיד ישן׃

¹⁶Cuanqueb aj pâbanel aj Cesarea côeb chikix. Quikac'ameb sa' li rochoch laj Mnasón Chipre xtenamit. Ac najter aj pâbanel. Ut aran cohilan.

¹⁷ויהי כבאנו ירושלים ויקבלו אתנו האחים בשמחה׃

¹⁷Nak cocuulac Jerusalén, eb laj pâbanel coe'xc'ul chi saheb sa' xch'ôl.

¹⁸וממחרת היום נכנס פולוס עמנו אל יעקב ויבאו שמה כל הזקנים׃

¹⁸Jo' cuulajak chic laj Pablo cô chirilbal laj Jacobo ut lâo côo chirix. Ac ch'utch'ûqueb aran chixjunileb li neque'c'amoc be sa' xyânkeb laj pâbanel.

¹⁹וישאלם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו׃

¹⁹Ut nak ac xq'ueheb xsahil xch'ôl, laj Pablo quixserak'i reheb chixjunil li quixbânu li Dios sa' xyânkeb li mâcua'eb aj judío nak yô chi c'anjelac sa' xyânkeb.

²⁰וישמעו ויהללו את האלהים ויאמרו אליו הנך ראה אחינו כמה רבבות יהודים באו להאמין וכלם מקנאים לתורה׃

²⁰Nak que'rabi a'in que'xbantioxi chiru li Dios. Ut que'xye re laj Pablo: -Lâat nacacuil, at hermân, jarub mil eb laj judío ac xe'pâban. Ut chixjunileb a'an neque'xq'ue xch'ôl chixbânunquil li naxye li chak'rab.

²¹והם שמעו עליך שמועה כי תלמד את כל היהודים אשר בקרב הגוים לסור ממשה באמרך כי אין עליהם למול את בניהם וללכת בחקות התורה׃

²¹Ac xe'rabi resil nak lâat yôcat chixc'utbal chiruheb laj judío, li cuanqueb sa' xyânkeb li mâcua'eb aj judío, nak inc'a' te'xbânu li circuncisión reheb li ralal xc'ajol, chi moco te'xbânu li c'a'ru c'aynakeb xbânunquil laj judío.

²²ועתה מה לעשות הנה האסף יאסף המון העם כי ישמעו כי באת׃

²²¿C'a'ru takabânu? Anakcuan te'rabi resil nak lâat cuancat arin.

²³לכן עשה זאת אפוא אשר נאמר אליך׃

²³Bânu li c'a'ru yôco chixyebal âcue. Cuanqueb câhib chi cuînk sa' kayânk te'rakek' xbânunquil li c'a'ru que'xyechi'i chiru li Dios.

²⁴הנה יש אתנו ארבעה אנשים אשר נדר עליהם אתם קח לך והטהר אתם ושלם ההוצאות בעדם למען אשר יגלחו את ראשם וידעו כלם כי שמועת שוא שמעו עליך וכי אתה בעצמך מתהלך בחקות התורה׃

²⁴C'ameb li cuînk a'in châcuix. Âcuochbenakeb nak tâbânu li c'a'ru tento xbânunquil xban nak ac xe'rake' xbânunquil li c'a'ru que'xyechi'i chiru li Dios. Tâch'ajobresi âcuib lâat ut tâq'ue chi besec' li rismaleb ut tâtoj lix besbaleb. Chi jo'can te'xq'ue retal nak moco yâl ta li yôqueb chixyebal châcuix. Bânu chi jo'can re nak te'xnau nak inc'a' yôcat chixk'etbal li chak'rab.

²⁵ועל דבר המאמינים בגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מאלה רק להשמר מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות׃

²⁵Ac xotz'îbac riq'uineb li que'pâban sa' xyânkeb li mâcua'eb aj judío. Ac xkatakla xyebal reheb nak inc'a' tento te'xbânu li circuncisión. Li c'a'ru tento te'xbânu, a'an a'in: inc'a' naru te'xtzaca li tzacaêmk mayejanbil chiruheb li yîbanbil dios, chi moco te'xtzaca li quic', chi moco te'xtiu xtibel li yatz'bil xul. Ut inc'a' te'co'bêtak te'yumbêtak, chanqueb re laj Pablo.

²⁶ויקח פולוס את האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל המקדש ויגד כי מלאו ימי טהרתם עד כי הקרב קרבן כל אחד מהם׃

²⁶Cuulajak chic laj Pablo quixc'ameb li câhib chi cuînk chirix. Ut quixch'ajobresi rib rochbeneb nak qui-oc sa' li templo chixyebal reheb c'a'ru cutanquil te'xq'ue lix mayej li junjûnk re nak tâtz'aklok ru li xch'ajobresinquil ribeb li que'xbânu.

²⁷ויהי כאשר קרבו שבעת הימים לכלות והיהודים אשר מאסיא ראו אתו במקדש ויעוררו את כל ההמון וישלחו בו את ידיהם׃

²⁷Nak ac numec' re li cuukub cutan, cuanqueb laj judío que'chal chak Asia. Nak que'ril laj Pablo sa' li templo, que'josk'o' ut que'xtiquib jun li ch'a'ajquilal sa' li tenamit ut que'xchap laj Pablo.

²⁸ויצעקו לאמר אנשי ישראל עזרו זה הוא האיש המלמד את כל אדם אשר בכל הארץ סרה על העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם הביא אל המקדש אנשים יונים ויחלל את המקום הקדוש הזה׃

²⁸Japjôqueb re chixyebal: -Ex aj Israel, choêtenk'a. A'an a'in li cuînk li napo'oc xna'lebeb li tenamit yalak bar chixtz'ektânanquil li katenamit, jo' ajcui' li chak'rab li quixq'ue ke laj Moisés. Ut naxtz'ektâna li templo a'in. Jo' cui' anchal xrocsiheb li mâcua'eb aj judío sa' li templo ut riq'uin a'an, xmux ru li Santil Na'ajej, chanqueb.

²⁹כי היו ראים את טרופימוס האפסי בעיר אתו ויחשבו כי פולוס הביא אתו אל המקדש׃

²⁹Que'xye a'an xban nak que'ril ru laj Trófimo aj Efeso chirochbeninquil sa' li tenamit. Sa' xch'ôleb a'an nak laj Pablo qui-ocsin re laj Trófimo sa' li templo.

³⁰ותהם כל העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את פולוס וימשכהו אל מחוץ למקדש ופתאם סגרו הדלתות׃

³⁰Jo'can nak k'axal cui'chic quichal xjosk'ileb li tenamit. Japjôqueb re nak que'xchap laj Pablo ut quelonbil que'xbânu re, nak que'risi sa' li templo. Ut que'xtz'ap li oquebâl chi junpât.

³¹והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האלף של הגדוד כי כל ירושלים נבוכה׃

³¹Oqueb raj re chixcamsinquil nak quiyehe' chak re li coronel nak chixjunil li tenamit Jerusalén yôqueb chixmululinquil ribeb xbaneb xjosk'il.

³²וימהר ויקח אתו אנשי צבא ושרי מאות וירץ אליהם ויהי כראותם את שר האלף ואת אנשי הצבא ויחדלו מהכות את פולוס׃

³²Ut li coronel quixc'ameb nabal li soldado chirix jo' ajcui' li cuanqueb xcuanquil sa' xbêneb li soldado, ut côeb sa' ânil bar ch'utch'ûqueb cui' li tenamit. Nak li tenamit que'ril li coronel rochbeneb chak li soldado, que'xcanab xtacuasinquil laj Pablo.

³³ויגש שר האלף ויחזק בו ויצו לאסרו בנחשתים וישאל מי הוא זה ומה עשה׃

³³Ut li coronel quixchap laj Pablo. Quixtakla xbac'bal riq'uin cuib chi cadena. Ut quixpatz' ani a'an ut c'a'ru xmâc.

³⁴ויענו מן העם אלה בכה ואלה בכה ולא יכל לדעת מאומה אל נכון מרב השאון ויצו להוליכו אל המצד׃

³⁴Ut li tenamit jalan jalânk yôqueb chixyebal ut inc'a' nach'ola ru li c'a'ru yôqueb chixyebal. Li coronel quiril nak inc'a' quixtau c'a'ru tz'akal xmâc. Quixtakla xcanabanquil laj Pablo sa' li cuartel.

³⁵ויהי כבואו עד המעלות וישאהו אנשי הצבא מפני חמת העם׃

³⁵Nak que'cuulac cuan cui' li gradas, pakpo nak quic'ame' xbaneb li soldado xban nak li tenamit yôqueb xjosk'il sa' xbên ut inc'a' neque'xcanab chi numec'.

³⁶כי עם רב הלך אחריו והם צעקים ואמרים הסר אתו׃

³⁶Li q'uila tenamit yôqueb chi xic chirixeb ut japjôqueb re chixyebal: -¡Camsihomak li cuînk a'an! chanqueb.

³⁷וכאשר הקריב פולוס להאסף אל המצד אמר אל שר האלף התניח לי לדבר אליך דבר ויאמר הידעת יונית׃

³⁷Nak ac oqueb re chirocsinquil sa' li cuartel laj Pablo, quixye re li coronel: -¿Ma târûk tatcuâtina junpâtak?- Ut li coronel quixye: -Nacanau pe' âtinac sa' li âtinobâl griego.

³⁸האם אינך המצרי אשר לפני הימים האלה העיר מרד והוציא המדברה ארבעת אלפים אנשי דמים׃

³⁸¿Ma mâcua' lâat li cuînk laj Egipto li quitiquiban jun ch'a'ajquilal inc'a' mas najter? ¿Ma mâcua' lâat catc'amoc reheb li câhib mil chi cuînk aj camsinel sa' li chaki ch'och'? chan.

³⁹ויאמר פולוס איש יהודי אנכי מטרסוס בן עיר קיליקיא אשר איננה בלי שם ועתה אשאלה מאתך הניחה לי לדבר אל העם׃

³⁹Quichak'oc laj Pablo ut quixye: -Inc'a'. Lâin aj judío. Yo'lajenakin sa' li tenamit Tarso li cuan xcuênt Cilicia. Na'no ru lin tenamit. Tintz'âma châcuu nak tinâcanab chirâtinanquileb li tenamit, chan.Ut nak quiq'uehe' xlesêns chi âtinac xban li coronel, laj Pablo quixakli sa' li gradas. Quixtaksi li ruk' re nak te'xcanab chokînc. Ut nak que'xcanab chokînc, laj Pablo qui-oc chi âtinac sa' râtinobâleb laj judío ut quixye reheb:

⁴⁰וינח לו ויעמד פולוס על המעלות הניף ידו אל העם ותהי דממה רבה וידבר בלשון עברית ויאמר׃

⁴⁰Ut nak quiq'uehe' xlesêns chi âtinac xban li coronel, laj Pablo quixakli sa' li gradas. Quixtaksi li ruk' re nak te'xcanab chokînc. Ut nak que'xcanab chokînc, laj Pablo qui-oc chi âtinac sa' râtinobâleb laj judío ut quixye reheb: