¹אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם׃

¹Ex cuas cuîtz'in, ut lâex li nequexc'amoc be sa' xyânkeb laj judío. Abihomak li tinye êre anakcuan re xcolbal cuib, chan.

²ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר׃

²Que'rabi nak yô chirâtinanquileb sa' râtinobâleb. Que'xcanab chokînc ut que'rabi li c'a'ru quixye. Ut laj Pablo qui-oc chi âtinac.

³ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום׃

³-Relic chi yâl nak lâin aj judío. Yo'lajenakin Tarso xcuênt Cilicia. Ut arin quinq'ui Jerusalén. Quintzol cuib riq'uin laj Gamaliel chirix li chak'rab li quiq'uehe' chak reheb li kaxe'tônil yucua'. Chi anchal inch'ôl ninq'ue xlok'al li Dios jo' yôquex lâex anakcuan.

⁴וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים׃

⁴Xic' neque'cuil li neque'pâban re li aq'uil na'leb a'in toj retal quinq'ueheb chi camsîc. Quinchapeb ut quinq'ueheb sa' tz'alam, jo' cuînk jo' ixk.

⁵כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו׃

⁵Li xbênil aj tij, jo' ajcui' eb li neque'taklan sa' xyânkeb laj judío, neque'xnau nak tz'akal yâl li yôquin chixyebal. Eb a'an que'xq'ue jun li hu cue retalil nak que'xq'ue inlesêns chixchapbaleb laj pâbanel li cuanqueb Damasco, ut tinc'ameb chak chi prêxil arin Jerusalén re te'rahobtesîk.

⁶ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים׃

⁶Abanan nak ac cuulac cue Damasco, ca'ch'in na chic mâ cua'leb, mâc'a' sa' inch'ôl nak quinixsut jun li chanchan xam k'axal saken quichal chak sa' choxa.

⁷ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני׃

⁷Quint'ane' chi ch'och' ut quicuabi jun xyâb cux quixye cue, "At Saulo, at Saulo, ¿c'a'ut nak yôcat chinrahobtesinquil?" chan cue.

⁸ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו׃

⁸Lâin quinchak'oc ut quinye, "¿Anihat lâat, Kâcua'?" chanquin. Ut a'an quixye cue, "Lâin li Jesús laj Nazaret li yôcat chixrahobtesinquil," chan cue.

⁹והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו׃

⁹Li cuanqueb cuochben que'ril chi tz'akal li chanchan xam ut c'ajo' nak que'xucuac. Abanan inc'a' que'rabi li âtin li quiyehe' cue.

¹⁰ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות׃

¹⁰Quinpatz' re, "Kâcua', ¿c'a'ru tâcuaj tinbânu?" Ut li Kâcua' quixye cue, "Cuaclin. Ayu Damasco ut aran tâyehek' âcue chixjunil li c'a'ru tenebanbil sa' âbên re tâbânu," chan.

¹¹ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק׃

¹¹Ut lâin inc'a' chic nin-iloc xban nak k'axal nalemtz'un li chanchan xam. Ch'ilonbilin aj chic xbaneb li cuanqueb cuochben nak côin toj Damasco.

¹²ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם׃

¹²Jun li cuînk aj Ananías xc'aba' quicuulac chicuilbal. Naxbânu jo' naxye li chak'rab li quiq'uehe' re laj Moisés. Châbil neque'xye chirix li cuînk a'an chixjunileb laj judío li cuanqueb aran.

¹³ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו׃

¹³Nak quicuulac cuanquin cui', quixakli chinc'atk ut quixye cue, "At hermano Saulo, chat-ilok cui'chic," chan cue. Ut sa' ajcui' li hônal a'an qui-iloc cui'chic li xnak' cuu ut quicuil ru laj Ananías.

¹⁴ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו׃

¹⁴Ut quixye cui'chic cue, "Li Dios li que'xlok'oni chak li kaxe'tônil yucua', a'an quisic'oc chak âcuu re nak tânau ut tâbânu li c'a'ru naraj a'an. A'an naraj nak tâcuil ru li jun li Tîc Xch'ôl ut tâcuabi li c'a'ru tixye âcue.

¹⁵כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת׃

¹⁵Lâat tâye reheb chixjunileb li c'a'ru xacuabi ut li c'a'ru xacuil.

¹⁶ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו׃

¹⁶¿C'a'ut nak nacabay âcuib? Cuaclin. Li Dios tixcuy tixsach lâ mâc nak tâyâba lix c'aba'. Ut c'ul li cubi ha'," chan cue.

¹⁷ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה׃

¹⁷Chirix chic a'an, quinsuk'i cui'chic Jerusalén. Nak yôquin chi tijoc sa' li templo, quic'utbesîc chicuu jun li visión.

¹⁸וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי׃

¹⁸Ut quicuil li Kâcua' nak quixye cue, "Sêba âcuib. Elen chi junpât arin Jerusalén xban nak arin Jerusalén inc'a' te'raj rabinquil lix yâlal li tâch'olob chiruheb chicuix lâin," chan cue.

¹⁹ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך׃

¹⁹Lâin quinye re, "At Kâcua', chixjunileb neque'xnau nak lâin côin sa' li junjûnk chi cab li neque'xch'utub cui' ribeb laj judío chixchapbaleb laj pâbanel re nak te'q'uehek' sa' tz'alam ut te'saq'uek'.

²⁰ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו׃

²⁰Nak que'xcamsi laj Esteban li quich'oloban lix yâlal châcuix, lâin cuanquin ajcui' aran. Yôquin chirilbal ut quisaho' inch'ôl riq'uin lix camic. Ut lâin ajcui' quin-iloc re li rak'eb li que'camsin re," chanquin re.

²¹ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך׃

²¹Ut li Kâcua' quixye cue, "Ayu xban nak lâin tatintakla chi najt sa' xyânkeb li mâcua'eb aj judío," chan cue, chan laj Pablo.

²²וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה׃

²²Ut nak li tenamit que'rabi nak tâxic riq'uineb li mâcua'eb aj judío, c'ajo' nak que'po'. Inc'a' chic que'xcuy rabinquil xban nak yô xjosk'ileb. Ut japjôqueb reheb chixyebal: -Camsihomak li cuînk a'in. Inc'a' us nak yo'yôk, chanqueb.

²³ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה׃

²³Yôqueb chixjapbal reheb ut yôqueb chixk'ichbal li rak' ut yôqueb chixcutbal li poks sa' ik' xban xjosk'ileb.

²⁴ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו׃

²⁴Ut li coronel quixtaklaheb li soldado re te'xc'am sa' cuartel laj Pablo. Quixye reheb nak te'xsac' re nak tixye xyâlal c'a'ut nak japjôqueb reheb li tenamit chixyebal chi jo'can.

²⁵ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט׃

²⁵Nak ac xe'xbac', laj Pablo quixye re li capitán li cuan aran: -¿C'a'ru naxye li chak'rab? ¿Ma naru xsac'bal junak cuînk aj Roma chi toj mâji' rakbil âtin sa' xbên? chan.

²⁶וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא׃

²⁶Quisach xch'ôl li capitán nak quirabi li c'a'ru quixye laj Pablo. Cô sa' ânil ut quixye re li coronel: -¿C'a'ru tâbânu riq'uin li cuînk a'in? A'an tz'akal aj Roma, chan.

²⁷ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן׃

²⁷Ut quichal li coronel ut quixye re laj Pablo: -Ye cue lix yâlal. ¿Ma lâat aj Roma?- Ut laj Pablo quixye re: -Lâin.-

²⁸ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה׃

²⁸Quichak'oc li coronel ut quixye: -Lâin nabal li tumin xinq'ue re nak tinc'ulek' chok' aj Roma, chan. Ut laj Pablo quixye re: -A'ut lâin chalen chak sa' inyo'lajic, lâin ajcui' chak aj Roma, chan.

²⁹אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו׃

²⁹Jo'can nak que'xcanab laj Pablo xjunes. Inc'a' chic que'xrahobtesi. Jo'can ajcui' li coronel. Qui-oc xxiu nak quixnau nak laj Pablo a'an tz'akal aj Roma xban nak que'xbac' riq'uin cadena.Jo' cuulajak chic li coronel quixtakla xhitbal lix bac'bal laj Pablo. Ut quixtakla xbokbaleb lix bênil aj tij ut eb li neque'taklan sa' xbêneb laj judío ut quixxakab laj Pablo chiruheb. Quiraj xtaubal xyâlal chi tz'akal c'a'ru xmâc laj Pablo nak yô xjitbal xbaneb laj judío.

³⁰וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם׃

³⁰Jo' cuulajak chic li coronel quixtakla xhitbal lix bac'bal laj Pablo. Ut quixtakla xbokbaleb lix bênil aj tij ut eb li neque'taklan sa' xbêneb laj judío ut quixxakab laj Pablo chiruheb. Quiraj xtaubal xyâlal chi tz'akal c'a'ru xmâc laj Pablo nak yô xjitbal xbaneb laj judío.