1ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1Li Kâcuaß quiâtinac cuiqßuin ut quixye cue:
2בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים׃
2—At ralal cuînk, ye reheb li nequeßiloc re li tenamit Israel nak tâchâlk raylal saß xbêneb. Ut tâye reheb: Joßcaßin xye li Kâcuaß li nimajcual Dios. Raylal tâchâlk saß êbên lâex li nequex-iloc reheb laj Israel xban nak incßaß nequeril chi tzßakal li tenamit. Junes chokß êre nequeraj li us. ¿Ma incßaß ta biß tento nak laj ilol xul târil chi us lix carner?
3את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃
3Nequerucß li leche ut nequerocsi li akßej yîbanbil riqßuin rix li carner. Nequecamsi ut nequetiu xtibel li châbil carner. Abanan incßaß nequerileb chi us lê carner.
4את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך׃
4Incßaß quetenkßaheb li incßaß cauheb rib, chi moco quebaneb li yaj, chi moco quelan ru lix tochßolaleb. Ut incßaß quesukßisiheb li queßel saß lix naßajeb chi moco quesicß li queßsacheß. Cau quextaklan saß xbêneb ut saß joskßil.
5ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה׃
5Joßcan nak queßxchaßchaßi ribeb yalak bar xban nak mâcßaß aj ilol reheb, ut quilajeßtißeß xbaneb li joskß aj xul.
6ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃
6Eb lin carner yôqueb chixbeninquil ribeb yalak bar saß eb li tzûl ut saß eb li xbên bol. Ut saß chixjunil li ruchichßochß queßjeqßuîc ruheb. Ut mâ ani quisicßoc reheb ut mâ ani quipatzßoc reheb.
7לכן רעים שמעו את דבר יהוה׃
7Joßcan nak lâex aj ilol xul, cherabihak li cßaßru ninye lâin li Kâcuaß Dios.
8חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו׃
8Lâin li yoßyôquil Dios. Relic chi yâl tinye êre nak mâcßaß eb aj ilol reheb lin carner. Xecanab chi elkßâc lin carner ut xecanab chi camsîc xbaneb li joskß aj xul li cuanqueb saß qßuicheß. Lâex incßaß nequesicß lin quetômk chi moco nequechßolaniheb. Junes lâex nequechßolani êrib.
9לכן הרעים שמעו דבר יהוה׃
9Joßcan ut lâex aj ilol xul, cherabihak li cßaßru naxye li Kâcuaß.
10כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה׃
10Joßcaßin naxye li nimajcual Dios: —Lâin yô injoskßil saß êbên lâex aj ilol xul ut tinqßue saß êbên li cßaßru nequeßxcßul lin carner. Tincoleb chêru. Mâcuaß chic lâex tex-ilok reheb. Lâin tincuisiheb chêru re nak incßaß chic yôkex chixtiubaleb. Incßaß chic têchßolani êrib êjunes.
11כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים׃
11Joßcaßin quixye li nimajcual Dios: —Abihomak li tinye êre. Lâin tebinsicß lin carner toj retal tebintau ut lâin chic tin-ilok reheb xban nak lâin ninnauheb ru.
12כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל׃
12Joß nak laj ilol xul naxnau ru lix carner li jeqßuinbileb ru, joßcan ajcuiß nak tebinnau ru lin carner lâin ut tebincol saß eb li naßajej li cuanqueb cuiß chak li queßjeqßuîc cuiß ruheb saß li cutan li kßojyîn ru xban li raylal.
13והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאתים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ׃
13Lâin tincuisiheb chak lin carner saß eb li xnînkal ru tenamit ut tinchßutubeb ru ut tincßameb saß lix naßajeb. Lâin tinqßueheb chi cuânc saß eb li tzûl ut saß eb li ru takßa ut saß eb li châbil naßajej aran Israel.
14במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל׃
14Lâin tebinqßue chi ichajibc saß li châbil pachßayaß ut saß eb li tzûl li cuanqueb Israel tebinqßue chi hilânc. Aran teßcuârk saß li châbil naßajej. Ut tebinqßue chi cuaßac saß li kßunil pim saß eb li tzûl li cuanqueb Israel.
15אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה׃
15Ut lâin tincßacßalênk reheb lin carner. Lâin tinsicßok re lix naßajeb re teßhilânk.
16את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט׃
16Lâin tinsiqßueb chak li sachenakeb li queßcôeb saß jalan be ut tinqßueheb chi sukßîc saß xyânkeb li quetômk. Lâin tinban lix yocßolal ut tinlan. Tinqßue xcacuilaleb li yajeb. Ut lâin tinsach ruheb li nînkeb xtibel ut li cauheb rib. Lâin tin-ilok reheb lin carner saß tîquilal.
17ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים׃
17Lâin li nimajcual Dios ninye aßin êre: Lâex lin quetômk. Lâin tinrakok âtin saß êbên. Tincuisi lin carner saß xyânkeb li chibât.
18המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון׃
18¿Ma incßaß ta biß tzßakal riqßuin nak nequetzaca li châbil tzacaêmk? ¿Ma toj tento ta biß nak têyekßi saß êrok li incßaß nequetzaca? Lâex nequerucß li haß li sak ru ut nequetzßajni ru riqßuin lê rok li joß qßuial chic nacana.
19וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה׃
19Eb lin carner nequeßxtzaca li tzacaêmk li quiyekßîc saß êrok ut nequerucß li haß li nequetzßajni ru lâex.
20לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני אני ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה׃
20Joßcan nak lâin ninye êre nak tinrakok âtin saß xbêneb li carner. Tincuisiheb li nînkeb xtibel saß xyânkeb li bakeb.
21יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה׃
21Lâex nequetiquisiheb li mâcßaßeb xmetzßêu riqßuin lê tel ut nequexekßeb toj retal nequerâlinaheb ut nequejeqßui ruheb.
22והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה׃
22Lâin tincoleb lin carner re nak incßaß chic teßrahobtesîk. Lâin tinrakok âtin saß xbêneb lin carner.
23והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה׃
23Lâin tinqßue aj ilol reheb. Lâin tinqßue laj David laj cßanjel chicuu chi iloc reheb ut aßan tixchßolaniheb.
24ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי׃
24Lâin li Kâcuaß. Lâinak lix Dioseb ut laj David laj cßanjel chicuu tâtaklânk saß xbêneb. Lâin li Kâcuaß xinyehoc re aßin.
25וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים׃
25Lâin tinbânu jun li contrato riqßuineb re nak teßxcßam ribeb saß usilal cuiqßuin. Tincuisi chixjunileb li joskß aj xul saß lix naßajeb re nak naru teßcuânk yalak bar saß eb li cßalebâl ut naru teßcuârk saß eb li qßuicheß chi mâcßaß nachßißchßißin reheb.
26ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃
26Lâin tincuosobtesiheb ut tebincanab chi cuânc chixjun sutam lin tzûl. Tincuosobtesiheb ut tintakla li hab saß xkßehil.
27ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם׃
27Eb li cheß teßûchînk ut li acuîmk saß li cßalebâl tâûchînk. Ut chixjunileb teßcuânk saß xnaßajeb chi mâcßaß tâchßißchßißînk reheb. Lâin tincoleb saß rukßeb li queßnumta saß xbêneb ut queßrahobtesin reheb. Ut riqßuin aßan teßxqßue retal nak lâin li Kâcuaß.
28ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד׃
28Li xnînkal ru tenamit li incßaß nequeßxpâb li Dios incßaß chic teßxmakß chiruheb li cßaßru reheb, chi moco li joskß aj xul teßxcamsiheb chokß xtibeb. Teßcuânk ban chi saheb saß xchßôl ut mâcßaß tâseßbesînk reheb.
29והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים׃
29Lâin tinqßue li châbil chßochß reheb re nak tâêlk li racuîmkeb chi châbil. Ut incßaß chic tâcuânk li cueßej saß lix tenamiteb. Ut incßaß chic tâcßutekß xxutâneb xbaneb li jalan xtenamiteb.
30וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה׃
30Chixjunileb teßxqßue retal nak lâin li Kâcuaß lix Dioseb ut cuânkin riqßuineb. Eb laj Israel, aßaneb lin tenamit.Lâex aj Israel, lâex lin carner. Lâin ninchßolanin êre. Lâex lin tenamit ut lâin lê Dios, chan li nimajcual Dios.
31ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה׃
31Lâex aj Israel, lâex lin carner. Lâin ninchßolanin êre. Lâex lin tenamit ut lâin lê Dios, chan li nimajcual Dios.