1ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃
1Ora, estes são os nomes dos filhos de Israel, que entraram no Egito; entraram com Jacó, cada um com a sua família:
2ראובן שמעון לוי ויהודה׃
2Rúben, Simeão, Levi, e Judá;
3יששכר זבולן ובנימן׃
3Issacar, Zebulom e Benjamim;
4דן ונפתלי גד ואשר׃
4Dã e Naftali, Gade e Aser.
5ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃
5Todas as almas, pois, que procederam da coxa de Jacó, foram setenta; José, porém, já estava no Egito.
6וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃
6Morreu, pois, José, e todos os seus irmãos, e toda aquela geração.
7ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃
7Depois os filhos de Israel frutificaram e aumentaram muito, multiplicaram-se e tornaram-se sobremaneira fortes, de modo que a terra se encheu deles.
8ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃
8Entrementes se levantou sobre o Egito um novo rei, que não conhecera a José.
9ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃
9Disse ele ao seu povo: Eis que o povo de Israel é mais numeroso e mais forte do que nos.
10הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃
10Eia, usemos de astúcia para com ele, para que não se multiplique, e aconteça que, vindo guerra, ele também se ajunte com os nossos inimigos, e peleje contra nós e se retire da terra.
11וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃
11Portanto puseram sobre eles feitores, para os afligirem com suas cargas. Assim os israelitas edificaram para Faraó cidades armazéns, Pitom e Ramessés.
12וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃
12Mas quanto mais os egípcios afligiam o povo de Israel, tanto mais este se multiplicava e se espalhava; de maneira que os egípcios se enfadavam por causa dos filhos de Israel.
13ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃
13Por isso os egípcios faziam os filhos de Israel servir com dureza;
14וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃
14assim lhes amarguravam a vida com pesados serviços em barro e em tijolos, e com toda sorte de trabalho no campo, enfim com todo o seu serviço, em que os faziam servir com dureza.
15ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃
15Falou o rei do Egito �s parteiras das hebréias, das quais uma se chamava Sifrá e a outra Puá,
16ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃
16dizendo: Quando ajudardes no parto as hebréias, e as virdes sobre os assentos, se for filho, matá-lo-eis; mas se for filha, viverá.
17ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃
17As parteiras, porém, temeram a Deus e não fizeram como o rei do Egito lhes ordenara, antes conservavam os meninos com vida.
18ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃
18Pelo que o rei do Egito mandou chamar as parteiras e as interrogou: Por que tendes feito isto e guardado os meninos com vida?
19ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃
19Responderam as parteiras a Faraó: É que as mulheres hebréias não são como as egípcias; pois são vigorosas, e já têm dado � luz antes que a parteira chegue a elas.
20וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃
20Portanto Deus fez bem �s parteiras. E o povo se aumentou, e se fortaleceu muito.
21ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃
21Também aconteceu que, como as parteiras temeram a Deus, ele lhes estabeleceu as casas.
22ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃
22Então ordenou Faraó a todo o seu povo, dizendo: A todos os filhos que nascerem lançareis no rio, mas a todas as filhas guardareis com vida.