¹וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃

¹Foi-se um homem da casa de Levi e casou com uma filha de Levi.

²ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃

²A mulher concebeu e deu � luz um filho; e, vendo que ele era formoso, escondeu-o três meses.

³ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃

³Não podendo, porém, escondê-lo por mais tempo, tomou para ele uma arca de juncos, e a revestiu de betume e pez; e, pondo nela o menino, colocou-a entre os juncos a margem do rio.

⁴ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃

⁴E sua irmã postou-se de longe, para saber o que lhe aconteceria.

⁵ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃

⁵A filha de Faraó desceu para banhar-se no rio, e as suas criadas passeavam � beira do rio. Vendo ela a arca no meio os juncos, mandou a sua criada buscá-la.

⁶ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃

⁶E abrindo-a, viu a criança, e eis que o menino chorava; então ela teve compaixão dele, e disse: Este é um dos filhos dos hebreus.

⁷ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃

⁷Então a irmã do menino perguntou � filha de Faraó: Queres que eu te vá chamar uma ama dentre as hebréias, para que crie este menino para ti?

⁸ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃

⁸Respondeu-lhe a filha de Faraó: Vai. Foi, pois, a moça e chamou a mãe do menino.

⁹ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃

⁹Disse-lhe a filha de Faraó: Leva este menino, e cria-mo; eu te darei o teu salário. E a mulher tomou o menino e o criou.

¹⁰ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃

¹⁰Quando, pois, o menino era já grande, ela o trouxe � filha de Faraó, a qual o adotou; e lhe chamou Moisés, dizendo: Porque das águas o tirei.

¹¹ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃

¹¹Ora, aconteceu naqueles dias que, sendo Moisés já homem, saiu a ter com seus irmãos e atentou para as suas cargas; e viu um egípcio que feria a um hebreu dentre, seus irmãos.

¹²ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃

¹²Olhou para um lado e para outro, e vendo que não havia ninguém ali, matou o egipcio e escondeu-o na areia.

¹³ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃

¹³Tornou a sair no dia seguinte, e eis que dois hebreus contendiam; e perguntou ao que fazia a injustiça: Por que feres a teu próximo?

¹⁴ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃

¹⁴Respondeu ele: Quem te constituiu a ti príncipe e juiz sobre nós? Pensas tu matar-me, como mataste o egípcio? Temeu, pois, Moisés e disse: Certamente o negócio já foi descoberto.

¹⁵וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃

¹⁵E quando Faraó soube disso, procurou matar a Moisés. Este, porém, fugiu da presença de Faraó, e foi habitar na terra de Midiã; e sentou-se junto a um poço.

¹⁶ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃

¹⁶O sacerdote de Midiã tinha sete filhas, as quais vieram tirar água, e encheram os tanques para dar de beber ao rebanho de seu pai.

¹⁷ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃

¹⁷Então vieram os pastores, e as expulsaram dali; Moisés, porém, levantou-se e as defendeu, e deu de beber ao rebanho delas.

¹⁸ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃

¹⁸Quando elas voltaram a Reuel, seu pai, este lhes perguntou: como é que hoje voltastes tão cedo?

¹⁹ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃

¹⁹Responderam elas: um egípcio nos livrou da mão dos pastores; e ainda tirou água para nós e deu de beber ao rebanho.

²⁰ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃

²⁰E ele perguntou a suas filhas: Onde está ele; por que deixastes lá o homem? chamai-o para que coma pão.

²¹ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃

²¹Então Moisés concordou em marar com aquele homem, o qual lhe deu sua filha Zípora.

²²ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃

²²E ela deu � luz um filho, a quem ele chamou Gérson, porque disse: Peregrino sou em terra estrangeira.

²³ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃

²³No decorrer de muitos dias, morreu o rei do Egito; e os filhos de Israel gemiam debaixo da servidão; pelo que clamaram, e subiu a Deus o seu clamor por causa dessa servidão.

²⁴וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃

²⁴Então Deus, ouvindo-lhes os gemidos, lembrou-se do seu pacto com Abraão, com Isaque e com Jacó.

²⁵וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃

²⁵E atentou Deus para os filhos de Israel; e Deus os conheceu.