1ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃
1Deus lembrou-se de Noé, de todos os animais e de todo o gado, que estavam com ele na arca; e Deus fez passar um vento sobre a terra, e as águas começaram a diminuir.
2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃
2Cerraram-se as fontes do abismo e as janelas do céu, e a chuva do céu se deteve;
3וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃
3as águas se foram retirando de sobre a terra; no fim de cento e cinqüenta dias começaram a minguar.
4ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃
4No sétimo mês, no dia dezessete do mês, repousou a arca sobre os montes de Arará.
5והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃
5E as águas foram minguando até o décimo mês; no décimo mês, no primeiro dia do mês, apareceram os cumes dos montes.
6ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃
6Ao cabo de quarenta dias, abriu Noé a janela que havia feito na arca;
7וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃
7soltou um corvo que, saindo, ia e voltava até que as águas se secaram de sobre a terra.
8וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃
8Depois soltou uma pomba, para ver se as águas tinham minguado de sobre a face da terra;
9ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃
9mas a pomba não achou onde pousar a planta do pé, e voltou a ele para a arca; porque as águas ainda estavam sobre a face de toda a terra; e Noé, estendendo a mão, tomou-a e a recolheu consigo na arca.
10ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃
10Esperou ainda outros sete dias, e tornou a soltar a pomba fora da arca.
11ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃
11Â tardinha a pomba voltou para ele, e eis no seu bico uma folha verde de oliveira; assim soube Noé que as águas tinham minguado de sobre a terra.
12וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃
12Então esperou ainda outros sete dias, e soltou a pomba; e esta não tornou mais a ele.
13ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃
13No ano seiscentos e um, no mês primeiro, no primeiro dia do mês, secaram-se as águas de sobre a terra. Então Noé tirou a cobertura da arca: e olhou, e eis que a face a terra estava enxuta.
14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃
14No segundo mês, aos vinte e sete dias do mês, a terra estava seca.
15וידבר אלהים אל נח לאמר׃
15Então falou Deus a Noé, dizendo:
16צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃
16Sai da arca, tu, e juntamente contigo tua mulher, teus filhos e as mulheres de teus filhos.
17כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃
17Todos os animais que estão contigo, de toda a carne, tanto aves como gado e todo réptil que se arrasta sobre a terra, traze-os para fora contigo; para que se reproduzam abundantemente na terra, frutifiquem e se multipliquem sobre a terra.
18ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃
18Então saiu Noé, e com ele seus filhos, sua mulher e as mulheres de seus filhos;
19כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃
19todo animal, todo réptil e toda ave, tudo o que se move sobre a terra, segundo as suas famílias, saiu da arca.
20ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃
20Edificou Noé um altar ao Senhor; e tomou de todo animal limpo e de toda ave limpa, e ofereceu holocaustos sobre o altar.
21וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃
21Sentiu o Senhor o suave cheiro e disse em seu coração: Não tornarei mais a amaldiçoar a terra por causa do homem; porque a imaginação do coração do homem é má desde a sua meninice; nem tornarei mais a ferir todo vivente, como acabo de fazer.
22עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃
22Enquanto a terra durar, não deixará de haver sementeira e ceifa, frio e calor, verão e inverno, dia e noite.