1דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃
1PALABRAS del Predicador, hijo de David, rey en Jerusalem.
2הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃
2Vanidad de vanidades, dijo el Predicador; vanidad de vanidades, todo vanidad.
3מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃
3¿Qué provecho tiene el hombre de todo su trabajo con que se afana debajo del sol?
4דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃
4Generación va, y generación viene: mas la tierra siempre permanece.
5וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃
5Y sale el sol, y pónese el sol, y con deseo vuelve á su lugar donde torna á nacer.
6הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃
6El viento tira hacia el mediodía, y rodea al norte; va girando de continuo, y á sus giros torna el viento de nuevo.
7כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃
7Los ríos todos van á la mar, y la mar no se hinche; al lugar de donde los ríos vinieron, allí tornan para correr de nuevo.
8כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃
8Todas las cosas andan en trabajo mas que el hombre pueda decir: ni los ojos viendo se hartan de ver, ni los oídos se hinchen de oir.
9מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃
9¿Qué es lo que fué? Lo mismo que será. ¿Qué es lo que ha sido hecho? Lo mismo que se hará: y nada hay nuevo debajo del sol.
10יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃
10¿Hay algo de que se pueda decir: He aquí esto es nuevo? Ya fué en los siglos que nos han precedido.
11אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃
11No hay memoria de lo que precedió, ni tampoco de lo que sucederá habrá memoria en los que serán después.
12אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃
12Yo el Predicador fuí rey sobre Israel en Jerusalem.
13ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃
13Y dí mi corazón á inquirir y buscar con sabiduría sobre todo lo que se hace debajo del cielo: este penoso trabajo dió Dios á los hijos de los hombres, en que se ocupen.
14ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃
14Yo miré todas las obras que se hacen debajo del sol; y he aquí, todo ello es vanidad y aflicción de espíritu.
15מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃
15Lo torcido no se puede enderezar; y lo falto no puede contarse.
16דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃
16Hablé yo con mi corazón, diciendo: He aquí hállome yo engrandecido, y he crecido en sabiduría sobre todos los que fueron antes de mí en Jerusalem; y mi corazón ha percibido muchedumbre de sabiduría y ciencia.
17ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃
17Y dí mi corazón á conocer la sabiduría, y también á entender las locuras y los desvaríos: conocí que aun esto era aflicción de espíritu.
18כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃
18Porque en la mucha sabiduría hay mucha molestia; y quien añade ciencia, añade dolor.