¹דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃

¹PALABRAS del rey Lemuel; la profecía con que le enseñó su madre.

²מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃

²¿Qué, hijo mío? ¿y qué, hijo de mi vientre? ¿Y qué, hijo de mis deseos?

³אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃

³No des á las mujeres tu fuerza, Ni tus caminos á lo que es para destruir los reyes.

⁴אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃

⁴No es de los reyes, oh Lemuel, no es de los reyes beber vino, Ni de los príncipes la cerveza.

⁵פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃

⁵No sea que bebiendo olviden la ley, Y perviertan el derecho de todos los hijos afligidos.

⁶תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃

⁶Dad la cerveza al desfallecido, Y el vino á los de amargo ánimo:

⁷ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃

⁷Beban, y olvídense de su necesidad, Y de su miseria no más se acuerden.

⁸פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃

⁸Abre tu boca por el mudo, En el juicio de todos los hijos de muerte.

⁹פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃

⁹Abre tu boca, juzga justicia, Y el derecho del pobre y del menesteroso.

¹⁰אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃

¹⁰Mujer fuerte, ¿quién la hallará? Porque su estima sobrepuja largamente á la de piedras preciosas.

¹¹בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃

¹¹El corazón de su marido está en ella confiado, Y no tendrá necesidad de despojo.

¹²גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃

¹²Darále ella bien y no mal, Todos los días de su vida.

¹³דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃

¹³Buscó lana y lino, Y con voluntad labró de sus manos.

¹⁴היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃

¹⁴Fué como navío de mercader: Trae su pan de lejos.

¹⁵ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃

¹⁵Levantóse aun de noche, Y dió comida á su familia, Y ración á sus criadas.

¹⁶זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃

¹⁶Consideró la heredad, y compróla; Y plantó viña del fruto de sus manos.

¹⁷חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃

¹⁷Ciñó sus lomos de fortaleza, Y esforzó sus brazos.

¹⁸טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃

¹⁸Gustó que era buena su granjería: Su candela no se apagó de noche.

¹⁹ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃

¹⁹Aplicó sus manos al huso, Y sus manos tomaron la rueca.

²⁰כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃

²⁰Alargó su mano al pobre, Y extendió sus manos al menesteroso.

²¹לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃

²¹No tendrá temor de la nieve por su familia, Porque toda su familia está vestida de ropas dobles.

²²מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃

²²Ella se hizo tapices; De lino fino y púrpura es su vestido.

²³נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃

²³Conocido es su marido en las puertas, Cuando se sienta con los ancianos de la tierra.

²⁴סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃

²⁴Hizo telas, y vendió; Y dió cintas al mercader.

²⁵עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃

²⁵Fortaleza y honor son su vestidura; Y en el día postrero reirá.

²⁶פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃

²⁶Abrió su boca con sabiduría: Y la ley de clemencia está en su lengua.

²⁷צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃

²⁷Considera los caminos de su casa, Y no come el pan de balde.

²⁸קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃

²⁸Levantáronse sus hijos, y llamáronla bienaventurada; Y su marido también la alabó.

²⁹רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃

²⁹Muchas mujeres hicieron el bien; Mas tú las sobrepujaste á todas.

³⁰שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃

³⁰Engañosa es la gracia, y vana la hermosura: La mujer que teme á Jehová, ésa será alabada.

³¹תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃

³¹Dadle el fruto de sus manos, Y alábenla en las puertas sus hechos.