¹שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו׃

¹ECHA tu pan sobre las aguas; que después de muchos días lo hallarás.

²תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ׃

²Reparte á siete, y aun á ocho: porque no sabes el mal que vendrá sobre la tierra.

³אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא׃

³Si las nubes fueren llenas de agua, sobre la tierra la derramarán: y si el árbol cayere al mediodía, ó al norte, al lugar que el árbol cayere, allí quedará.

⁴שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור׃

⁴El que al viento mira, no sembrará; y el que mira á las nubes, no segará.

⁵כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל׃

⁵Como tú no sabes cuál es el camino del viento, ó como se crían los huesos en el vientre de la mujer preñada, así ignoras la obra de Dios, el cual hace todas las cosas.

⁶בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃

⁶Por la mañana siembra tu simiente, y á la tarde no dejes reposar tu mano: porque tú no sabes cuál es lo mejor, si esto ó lo otro, ó si ambas á dos cosas son buenas.

⁷ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש׃

⁷Suave ciertamente es la luz, y agradable á los ojos ver el sol:

⁸כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃

⁸Mas si el hombre viviere muchos años, y en todos ellos hubiere gozado alegría; si después trajere á la memoria los días de las tinieblas, que serán muchos, todo lo que le habrá pasado, dirá haber sido vanidad.

⁹שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט׃

⁹Alégrate, mancebo, en tu mocedad, y tome placer tu corazón en los días de tu juventud; y anda en los caminos de tu corazón, y en la vista de tus ojos: mas sabe, que sobre todas estas cosas te traerá Dios á juicio.

¹⁰והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל׃

¹⁰Quita pues el enojo de tu corazón, y aparta el mal de tu carne: porque la mocedad y la juventud son vainidad.