¹שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע׃

¹CUANDO fueres á la casa de Dios, guarda tu pie; y acércate más para oir que para dar el sacrificio de los necios: porque no saben que hacen mal.

²אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים׃

²No te des priesa con tu boca, ni tu corazón se apresure á proferir palabra delante de Dios; porque Dios está en el cielo, y tú sobre la tierra: por tanto, sean pocas tus palabras.

³כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃

³Porque de la mucha ocupación viene el sueño, y de la multitud de las palabras la voz del necio.

⁴כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם׃

⁴Cuando á Dios hicieres promesa, no tardes en pagarla; porque no se agrada de los insensatos. Paga lo que prometieres.

⁵טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם׃

⁵Mejor es que no prometas, que no que prometas y no pagues.

⁶אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך׃

⁶No sueltes tu boca para hacer pecar á tu carne; ni digas delante del ángel, que fué ignorancia. ¿Por qué harás que Dios se aire á causa de tu voz, y que destruya la obra de tus manos?

⁷כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא׃

⁷Donde los sueños son en multitud, también lo son las vanidades y muchas las palabras; mas tú teme á Dios.

⁸אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃

⁸Si violencias de pobres, y extorsión de derecho y de justicia vieres en la porvincia, no te maravilles de esta licencia; porque alto está mirando sobre alto, y uno más alto está sobre ellos.

⁹ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד׃

⁹Además el provecho de la tierra es para todos: el rey mismo está sujeto á los campos.

¹⁰אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל׃

¹⁰El que ama el dinero, no se hartará de dinero; y el que ama el mucho tener, no sacará fruto. También esto es vanidad.

¹¹ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו׃

¹¹Cuando los bienes se aumentan, también se aumentan sus comedores. ¿Qué bien, pues, tendrá su dueño, sino ver los con sus ojos?

¹²מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃

¹²Dulce es el sueño del trabajador, ora coma mucho ó poco; mas al rico no le deja dormir la hartura.

¹³יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃

¹³Hay una trabajosa enfermedad que he visto debajo del sol: las riquezas guardadas de sus dueños para su mal;

¹⁴ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃

¹⁴Las cuales se pierden en malas ocupaciones, y á los hijos que engendraron nada les queda en la mano.

¹⁵כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃

¹⁵Como salió del vientre de su madre, desnudo, así se vuelve, tornando como vino; y nada tuvo de su trabajo para llevar en su mano.

¹⁶וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃

¹⁶Este también es un gran mal, que como vino, así haya de volver. ¿Y de qué le aprovechó trabajar al viento?

¹⁷גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃

¹⁷Demás de esto, todos los días de su vida comerá en tinieblas, con mucho enojo y dolor y miseria.

¹⁸הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו׃

¹⁸He aquí pues el bien que yo he visto: Que lo bueno es comer y beber, y gozar uno del bien de todo su trabajo con que se fatiga debajo del sol, todos los días de su vida que Dios le ha dado; porque esta es su parte.

¹⁹גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃

¹⁹Asimismo, á todo hombre á quien Dios dió riquezas y hacienda, y le dió también facultad para que coma de ellas, y tome su parte, y goce su trabajo; esto es don de Dios.

²⁰כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו׃

²⁰Porque no se acordará mucho de los días de su vida; pues Dios le responderá con alegría de su corazón.