¹ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃

¹Y ACORDOSE Dios de Noé, y de todos los animales, y de todas las bestias que estaban con él en el arca; é hizo pasar Dios un viento sobre la tierra, y disminuyeron las aguas.

²ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃

²Y se cerraron las fuentes del abismo, y las cataratas de los cielos; y la lluvia de los cielos fué detenida.

³וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃

³Y tornáronse las aguas de sobre la tierra, yendo y volviendo: y decrecieron las aguas al cabo de ciento y cincuenta días.

⁴ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃

⁴Y reposó el arca en el mes séptimo, á dicisiete días del mes, sobre los montes de Armenia.

⁵והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃

⁵Y las aguas fueron decreciendo hasta el mes décimo: en el décimo, al primero del mes, se descubrieron las cimas de los montes.

⁶ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃

⁶Y sucedió que, al cabo de cuarenta días, abrió Noé la ventana del arca que había hecho,

⁷וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃

⁷Y envió al cuervo, el cual salió, y estuvo yendo y tornando hasta que las aguas se secaron de sobre la tierra.

⁸וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃

⁸Envió también de sí á la paloma, para ver si las aguas se habían retirado de sobre la faz de la tierra;

⁹ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃

⁹Y no halló la paloma donde sentar la planta de su pie, y volvióse á él al arca, porque las aguas estaban aún sobre la faz de toda la tierra: entonces él extendió su mano y cogiéndola, hízola entrar consigo en el arca.

¹⁰ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃

¹⁰Y esperó aún otros siete días, y volvió á enviar la paloma fuera del arca.

¹¹ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃

¹¹Y la paloma volvió á él á la hora de la tarde: y he aquí que traía una hoja de oliva tomada en su pico: y entendió Noé que las aguas se habían retirado de sobre la tierra.

¹²וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃

¹²Y esperó aún otros siete días, y envió la paloma, la cual no volvió ya más á él.

¹³ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃

¹³Y sucedió que en el año seiscientos y uno de Noé, en el mes primero, al primero del mes, las aguas se enjugaron de sobre la tierra y quitó Noé la cubierta del arca, y miró, y he aquí que la faz de la tierra estaba enjuta.

¹⁴ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃

¹⁴Y en el mes segundo, á los veintisiete días del mes, se secó la tierra.

¹⁵וידבר אלהים אל נח לאמר׃

¹⁵Y habló Dios á Noé diciendo:

¹⁶צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃

¹⁶Sal del arca tú, y tu mujer, y tus hijos, y las mujeres de tus hijos contigo.

¹⁷כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃

¹⁷Todos los animales que están contigo de toda carne, de aves y de bestias y de todo reptil que anda arrastrando sobre la tierra, sacarás contigo; y vayan por la tierra, y fructifiquen, y multiplíquense sobre la tierra.

¹⁸ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃

¹⁸Entonces salió Noé, y sus hijos, y su mujer, y las mujeres de sus hijos con él.

¹⁹כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃

¹⁹Todos los animales, y todo reptil y toda ave, todo lo que se mueve sobre la tierra según sus especies, salieron del arca.

²⁰ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃

²⁰Y edificó Noé un altar á Jehová y tomó de todo animal limpio y de toda ave limpia, y ofreció holocausto en el altar.

²¹וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃

²¹Y percibió Jehová olor de suavidad; y dijo Jehová en su corazón: No tornaré más á maldecir la tierra por causa del hombre; porque el intento del corazón del hombre es malo desde su juventud: ni volveré más á destruir todo viviente, como he hecho.

²²עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃

²²Todavía serán todos los tiempos de la tierra; la sementera y la siega, y el frío y calor, verano é invierno, y día y noche, no cesarán.