¹שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ׃

¹OID palabra de Jehová, hijos de Israel, porque Jehová pleitea con los moradores de la tierra; porque no hay verdad, ni misericordia, ni conocimiento de Dios en la tierra.

²אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃

²Perjurar, y mentir, y matar, y hurtar y adulterar prevalecieron, y sangres se tocaron con sangres.

³על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃

³Por lo cual, se enlutará la tierra, y extenuaráse todo morador de ella, con las bestias del campo, y las aves del cielo: y aun los peces de la mar fallecerán.

⁴אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן׃

⁴Ciertamente hombre no contienda ni reprenda á hombre, porque tu pueblo es como los que resisten al sacerdote.

⁵וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך׃

⁵Caerás por tanto en el día, y caerá también contigo el profeta de noche; y á tu madre talaré.

⁶נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃

⁶Mi pueblo fué talado, porque le faltó sabiduría. Porque tú desechaste la sabiduría, yo te echaré del sacerdocio: y pues que olvidaste la ley de tu Dios, también yo me olvidaré de tus hijos.

⁷כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃

⁷Conforme á su grandeza así pecaron contra mí: trocaré su honra en afrenta.

⁸חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃

⁸Comen del pecado de mi pueblo, y en su maldad levantan su alma.

⁹והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו׃

⁹Tal será el pueblo como el sacerdote: y visitaré sobre él sus caminos, y pagaréle conforme á sus obras.

¹⁰ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃

¹⁰Y comerán, mas no se hartarán; fornicarán, mas no se aumentarán: porque dejaron de atender á Jehová.

¹¹זנות ויין ותירוש יקח לב׃

¹¹Fornicación, y vino, y mosto quitan el corazón.

¹²עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃

¹²Mi pueblo á su madero pregunta, y su palo le responde: porque espíritu de fornicaciones lo engañó, y fornicaron debajo de sus dioses.

¹³על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃

¹³Sobre las cabezas de los montes sacrificaron, é incensaron sobre los collados, debajo de encinas, y álamos, y olmos que tuviesen buena sombra: por tanto, vuestras hijas fornicarán, y adulterarán vuestras nueras.

¹⁴לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט׃

¹⁴No visitaré sobre vuestras hijas cuando fornicaren, y sobre vuestras nueras cuando adulteraren: porque ellos ofrecen con las rameras, y con las malas mujeres sacrifican: por tanto, el pueblo sin entendimiento caerá.

¹⁵אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃

¹⁵Si fornicarés tú, Israel, á lo menos no peque Judá: y no entréis en Gilgal, ni subáis á Beth-aven; ni juréis, Vive Jehová.

¹⁶כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃

¹⁶Porque como becerra cerrera se apartó Israel: ¿apacentarálos ahora Jehová como á carneros en anchura?

¹⁷חבור עצבים אפרים הנח לו׃

¹⁷Ephraim es dado á ídolos; déjalo.

¹⁸סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃

¹⁸Su bebida se corrompió; fornicaron pertinazmente: sus príncipes amaron las dádivas, afrenta de ellos.

¹⁹צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם׃

¹⁹Atóla el viento en sus alas, y de sus sacrificios serán avergonzados.