¹שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור׃

¹SACERDOTES, oid esto, y estad atentos, casa de Israel; y casa del rey, escuchad: porque á vosotros es el juicio, pues habéis sido lazo en Mizpa, y red extendida sobre Tabor.

²ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃

²Y haciendo víctimas han bajado hasta el profundo: por tanto yo seré la corrección de todos ellos.

³אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃

³Yo conozco á Ephraim, é Israel no me es desconocido; porque ahora, oh Ephraim, has fornicado, y se ha contaminado Israel.

⁴לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃

⁴No pondrán sus pensamientos en volverse á su Dios, porque espíritu de fornicación está en medio de ellos, y no conocen á Jehová.

⁵וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃

⁵Y la soberbia de Israel le desmentirá en su cara: é Israel y Ephraim tropezarán en su pecado: tropezará también Judá con ellos.

⁶בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃

⁶Con sus ovejas y con sus vacas andarán buscando á Jehová, y no le hallarán; apartóse de ellos.

⁷ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם׃

⁷Contra Jehová prevaricaron, porque hijos extraños han engendrado: ahora los devorará un mes con sus heredades.

⁸תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃

⁸Tocad bocina en Gabaa, trompreta en Ramá: sonad tambor en Beth-aven: tras ti, oh Benjamín.

⁹אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃

⁹Ephraim será asolado el día del castigo: en las tribus de Israel hice conocer verdad.

¹⁰היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃

¹⁰Los príncipes de Judá fueron como los que traspasan mojones: derramaré sobre ellos como agua mi ira.

¹¹עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃

¹¹Ephraim es vejado, quebrantado en juicio, porque quiso andar en pos de mandamientos.

¹²ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃

¹²Yo pues seré como polilla á Ephraim, y como carcoma á la casa de Judá.

¹³וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור׃

¹³Y verá Ephraim su enfermedad, y Judá su llaga: irá entonces Ephraim al Assur, y enviará al rey Jareb; mas él no os podrá sanar, ni os curará la llaga.

¹⁴כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃

¹⁴Porque yo seré como león á Ephraim, y como cachorro de león á la casa de Judá: yo, yo arrebataré, y andaré; tomaré, y no habrá quien liberte.

¹⁵אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃

¹⁵Andaré, y tornaré á mi lugar hasta que conozcan su pecado, y busquen mi rostro. En su angustia madrugarán á mi.