¹חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃

¹VISION de Isaías hijo de Amoz, la cual vió sobre Judá y Jerusalem, en días de Uzzías, Jotham, Achâz y Ezechîas, reyes de Judá.

²שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃

²Oid, cielos, y escucha tú, tierra; porque habla Jehová: Crié hijos, y engrandecílos, y ellos se rebelaron contra mí.

³ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃

³El buey conoce á su dueño, y el asno el pesebre de su señor: Israel no conoce, mi pueblo no tiene entendimiento.

⁴הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃

⁴Oh gente pecadora, pueblo cargado de maldad, generación de malignos, hijos depravados! Dejaron á Jehová, provocaron á ira al Santo de Israel, tornáronse atrás.

⁵על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃

⁵¿Para qué habéis de ser castigados aún? todavía os rebelaréis. Toda cabeza está enferma, y todo corazón doliente.

⁶מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃

⁶Desde la planta del pie hasta la cabeza no hay en él cosa ilesa, sino herida, hinchazón y podrida llaga: no están curadas, ni vendadas, ni suavizadas con aceite.

⁷ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

⁷Vuestra tierra está destruída, vuestras ciudades puestas á fuego, vuestra tierra delante de vosotros comida de extranjeros, y asolada como asolamiento de extraños.

⁸ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃

⁸Y queda la hija de Sión como choza en viña, y como cabaña en melonar, como ciudad asolada.

⁹לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

⁹Si Jehová de los ejércitos no hubiera hecho que nos quedasen muy cortos residuos, como Sodoma fuéramos, y semejantes á Gomorra.

¹⁰שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃

¹⁰Príncipes de Sodoma, oid la palabra de Jehová; escuchad la ley de nuestro Dios, pueblo de Gomorra.

¹¹למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃

¹¹¿Para qué á mí, dice Jehová, la multitud de vuestros sacrificios? Harto estoy de holocaustos de carneros, y de sebo de animales gruesos: no quiero sangre de bueyes, ni de ovejas, ni de machos cabríos.

¹²כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃

¹²¿Quién demandó esto de vuestras manos, cuando vinieseis á presentaros delante de mí, para hollar mis atrios?

¹³לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃

¹³No me traigáis más vano presente: el perfume me es abominación: luna nueva y sábado, el convocar asambleas, no las puedo sufrir: son iniquidad vuestras solemnidades.

¹⁴חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃

¹⁴Vuestras lunas nuevas y vuestras solemnidades tiene aborrecidas mi alma: me son gravosas; cansado estoy de llevarlas.

¹⁵ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃

¹⁵Cuando extendiereis vuestras manos, yo esconderé de vosotros mis ojos: asimismo cuando multiplicareis la oración, yo no oiré: llenas están de sangre vuestras manos.

¹⁶רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃

¹⁶Lavad, limpiaos; quitad la iniquidad de vuestras obras de ante mis ojos; dejad de hacer lo malo:

¹⁷למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃

¹⁷Aprended á hacer bien: buscad juicio, restituid al agraviado, oid en derecho al huérfano, amparad á la viuda.

¹⁸לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃

¹⁸Venid luego, dirá Jehová, y estemos á cuenta: si vuestros pecados fueren como la grana, como la nieve serán emblanquecidos: si fueren rojos como el carmesí, vendrán á ser como blanca lana.

¹⁹אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃

¹⁹Si quisiereis y oyereis, comieréis el bien de la tierra:

²⁰ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃

²⁰Si no quisiereis y fuereis rebeldes, seréis consumidos á espada: porque la boca de Jehová lo ha dicho.

²¹איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃

²¹¿Cómo te has tornado ramera, oh ciudad fiel? Llena estuvo de juicio, en ella habitó equidad; mas ahora, homicidas.

²²כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃

²²Tu plata se ha tornado escorias, tu vino mezclado está con agua.

²³שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃

²³Tus príncipes, prevaricadores y compañeros de ladrones: todos aman las dádivas, y van tras las recompensas: no oyen en juicio al huérfano, ni llega a ellos la causa de la viuda.

²⁴לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃

²⁴Por tanto, dice el Señor Jehová de los ejércitos, el Fuerte de Israel: Ea, tomaré satisfacción de mis enemigos, vengaréme de mis adversarios:

²⁵ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃

²⁵Y volveré mi mano sobre ti, y limpiaré hasta lo más puro tus escorias, y quitaré todo tu estaño:

²⁶ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃

²⁶Y restituiré tus jueces como al principio, y tus consejeros como de primero: entonces te llamarán Ciudad de justicia, Ciudad fiel.

²⁷ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃

²⁷Sión con juicio será rescatada, y los convertidos de ella con justicia.

²⁸ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃

²⁸Mas los rebeldes y pecadores á una serán quebrantados, y los que dejan á Jehová serán consumidos.

²⁹כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃

²⁹Entonces os avergonzarán los olmos que amasteis, y os afrentarán los bosques que escogisteis.

³⁰כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃

³⁰Porque seréis como el olmo que se le cae la hoja, y como huerto que le faltan las aguas.

³¹והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃

³¹Y el fuerte será como estopa, y lo que hizo como centella; y ambos serán encendidos juntamente, y no habrá quien apague.