¹מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי׃

¹OH quién te me diese como hermano Que mamó los pechos de mi madre; De modo que te halle yo fuera, y te bese, Y no me menosprecien!

²אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני׃

²Yo te llevaría, te metiera en casa de mi madre: Tú me enseñarías, Y yo te hiciera beber vino Adobado del mosto de mis granadas.

³שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני׃

³Su izquierda esté debajo de mi cabeza, Y su derecha me abrace.

⁴השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ׃

⁴Conjúroos, oh doncellas de Jerusalem, Que no despertéis, ni hagáis velar al amor, Hasta que quiera.

⁵מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך׃

⁵¿Quién es ésta que sube del desierto, Recostada sobre su amado? Debajo de un manzano te desperté: Allí tuvo tu madre dolores, Allí tuvo dolores la que te parió.

⁶שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה׃

⁶Ponme como un sello sobre tu corazón, como una marca sobre tu brazo: Porque fuerte es como la muerte el amor; Duro como el sepulcro el celo: Sus brasas, brasas de fuego, Fuerte llama.

⁷מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו׃

⁷Las muchas aguas no podrán apagar el amor, Ni lo ahogarán los ríos. Si diese el hombre toda la hacienda de su casa por este amor, De cierto lo menospreciaran.

⁸אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה׃

⁸Tenemos una pequeña hermana, Que no tiene pechos: ¿Qué haremos á nuestra hermana Cuando de ella se hablare?

⁹אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז׃

⁹Si ella es muro, Edificaremos sobre él un palacio de plata: Y si fuere puerta, La guarneceremos con tablas de cedro.

¹⁰אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום׃

¹⁰Yo soy muro, y mis pechos como torres, Desde que fuí en sus ojos como la que halla paz.

¹¹כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף׃

¹¹Salomón tuvo una viña en Baal-hamón, La cual entregó á guardas, Cada uno de los cuales debía traer mil monedas de plata por su fruto.

¹²כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו׃

¹²Mi viña, que es mía, está delante de mí: Las mil serán tuyas, oh Salomón, Y doscientas, de los que guardan su fruto.

¹³היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני׃

¹³Oh tú la que moras en los huertos, Los compañeros escuchan tu voz: Házmela oir.

¹⁴ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים׃

¹⁴Huye, amado mío; Y sé semejante al gamo, ó al cervatillo, Sobre las montañas de los aromas.