¹אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃

¹HERMANOS míos, no os hagáis muchos maestros, sabiendo que recibiremos mayor condenación.

²כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃

²Porque todos ofendemos en muchas cosas. Si alguno no ofende en palabra, éste es varón perfecto, que también puede con freno gobernar todo el cuerpo.

³הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃

³He aquí nosotros ponemos frenos en las bocas de los caballos para que nos obedezcan, y gobernamos todo su cuerpo.

⁴והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃

⁴Mirad también las naves: aunque tan grandes, y llevadas de impetuosos vientos, son gobernadas con un muy pequeño timón por donde quisiere el que las gobierna.

⁵ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃

⁵Así también, la lengua es un miembro pequeño, y se gloría de grandes cosas. He aquí, un pequeño fuego ­cuán grande bosque enciende!

⁶כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃

⁶Y la lengua es un fuego, un mundo de maldad. Así la lengua está puesta entre nuestros miembros, la cual contamina todo el cuerpo, é inflama la rueda de la creación, y es inflamada del infierno.

⁷כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃

⁷Porque toda naturaleza de bestias, y de aves, y de serpientes, y de seres de la mar, se doma y es domada de la naturaleza humana:

⁸אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃

⁸Pero ningún hombre puede domar la lengua, que es un mal que no puede ser refrenado; llena de veneno mortal.

⁹בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃

⁹Con ella bendecimos al Dios y Padre, y con ella maldecimos á los hombres, los cuales son hechos á la semejanza de Dios.

¹⁰מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃

¹⁰De una misma boca proceden bendición y maldición. Hermanos míos, no conviene que estas cosas sean así hechas.

¹¹היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃

¹¹¿Echa alguna fuente por una misma abertura agua dulce y amarga?

¹²אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃

¹²Hermanos míos, ¿puede la higuera producir aceitunas, ó la vid higos? Así ninguna fuente puede hacer agua salada y dulce.

¹³מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃

¹³¿Quién es sabio y avisado entre vosotros? muestre por buena conversación sus obras en mansedumbre de sabiduría.

¹⁴ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃

¹⁴Pero si tenéis envidia amarga y contención en vuestros corazones, no os gloriés, ni seáis mentirosos contra la verdad:

¹⁵אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃

¹⁵Que esta sabiduría no es la que desciende de lo alto, sino terrena, animal, diabólica.

¹⁶כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃

¹⁶Porque donde hay envidia y contención, allí hay perturbación y toda obra perversa.

¹⁷אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃

¹⁷Mas la sabiduría que es de lo alto, primeramente es pura, después pacífica, modesta, benigna, llena de misericordia y de buenos frutos, no juzgadora, no fingida.

¹⁸ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃

¹⁸Y el fruto de justicia se siembra en paz para aquellos que hacen paz.