¹אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

¹DESPUÉS de esto abrió Job su boca, y maldijo su día.

²ויען איוב ויאמר׃

²Y exclamó Job, y dijo:

³יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

³Perezca el día en que yo nací, Y la noche que se dijo: Varón es concebido.

⁴היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

⁴Sea aquel día sombrío, Y Dios no cuide de él desde arriba, Ni claridad sobre él resplandezca.

⁵יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

⁵Aféenlo tinieblas y sombra de muerte; Repose sobre él nublado, Que lo haga horrible como caliginoso día.

⁶הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

⁶Ocupe la oscuridad aquella noche; No sea contada entre los días del año, Ni venga en él número de los meses.

⁷הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

⁷Oh si fuere aquella noche solitaria, Que no viniera canción alguna en ella!

⁸יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

⁸Maldíganla los que maldicen al día, Los que se aprestan para levantar su llanto.

⁹יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

⁹Oscurézcanse las estrellas de su alba; Espere la luz, y no venga, Ni vea los párpados de la mañana:

¹⁰כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

¹⁰Por cuanto no cerró las puertas del vientre donde yo estaba, Ni escondió de mis ojos la miseria.

¹¹למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

¹¹¿Por qué no morí yo desde la matriz, O fuí traspasado en saliendo del vientre?

¹²מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

¹²¿Por qué me previnieron las rodillas? ¿Y para qué las tetas que mamase?

¹³כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

¹³Pues que ahora yaciera yo, y reposara; Durmiera, y entonces tuviera reposo,

¹⁴עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

¹⁴Con los reyes y con los consejeros de la tierra, Que edifican para sí los desiertos;

¹⁵או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

¹⁵O con los príncipes que poseían el oro, Que henchían sus casas de plata.

¹⁶או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

¹⁶O ¿por qué no fuí escondido como aborto, Como los pequeñitos que nunca vieron luz?

¹⁷שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

¹⁷Allí los impíos dejan el perturbar, Y allí descansan los de cansadas fuerzas.

¹⁸יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

¹⁸Allí asimismo reposan los cautivos; No oyen la voz del exactor.

¹⁹קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

¹⁹Allí están el chico y el grande; Y el siervo libre de su señor.

²⁰למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

²⁰¿Por qué se da luz al trabajado, Y vida á los de ánimo en amargura,

²¹המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

²¹Que esperan la muerte, y ella no llega, Aunque la buscan más que tesoros;

²²השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

²²Que se alegran sobremanera, Y se gozan, cuando hallan el sepulcro?

²³לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

²³¿Por qué al hombre que no sabe por donde vaya, Y al cual Dios ha encerrado?

²⁴כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

²⁴Pues antes que mi pan viene mi suspiro; Y mis gemidos corren como aguas.

²⁵כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

²⁵Porque el temor que me espantaba me ha venido, Y hame acontecido lo que temía.

²⁶לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃

²⁶No he tenido paz, no me aseguré, ni me estuve reposado; Vínome no obstante turbación.