¹וישוע הלך אל הר הזיתים׃

¹Y JESUS se fué al monte de las Olivas.

²ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃

²Y por la mañana volvió al templo, y todo el pueblo vino á él: y sentado él, los enseñaba.

³ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃

³Entonces los escribas y los Fariseos le traen una mujer tomada en adulterio; y poniéndola en medio,

⁴ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃

⁴Dícenle: Maestro, esta mujer ha sido tomada en el mismo hecho, adulterando;

⁵ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃

⁵Y en la ley Moisés nos mandó apedrear á las tales: tú pues, ¿qué dices?

⁶ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃

⁶Mas esto decían tentándole, para poder acusarle. Empero Jesús, inclinado hacia abajo, escribía en tierra con el dedo.

⁷ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃

⁷Y como perseverasen preguntándole, enderezóse, y díjoles: El que de vosotros esté sin pecado, arroje contra ella la piedra el primero.

⁸ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃

⁸Y volviéndose á inclinar hacia abajo, escribía en tierra.

⁹ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃

⁹Oyendo, pues, ellos, redargüidos de la conciencia, salíanse uno á uno, comenzando desde los más viejos hasta los postreros: y quedó solo Jesús, y la mujer que estaba en medio.

¹⁰וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃

¹⁰Y enderezándose Jesús, y no viendo á nadie más que á la mujer, díjole: ¿Mujer, dónde están los que te acusaban? ¿Ninguno te ha condenado?

¹¹ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃

¹¹Y ella dijo: Señor, ninguno. Entonces Jesús le dijo: Ni yo te condeno: vete, y no peques más.

¹²ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃

¹²Y hablóles Jesús otra vez, diciendo: Yo soy la luz del mundo: el que me sigue, no andará en tinieblas, mas tendrá la lumbre de la vida.

¹³ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃

¹³Entonces los Fariseos le dijeron: Tú de ti mismo das testimonio: tu testimonio no es verdadero.

¹⁴ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃

¹⁴Respondió Jesús, y díjoles: Aunque yo doy testimonio de mí mismo, mi testimonio es verdadero, porque sé de dónde he venido y á dónde voy; mas vosotros no sabéis de dónde vengo, y á dónde voy.

¹⁵אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃

¹⁵Vosotros según la carne juzgáis; mas yo no juzgo á nadie.

¹⁶ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃

¹⁶Y si yo juzgo, mi juicio es verdadero; porque no soy solo, sino yo y el que me envió, el Padre.

¹⁷וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃

¹⁷Y en vuestra ley está escrito que el testimonio de dos hombres es verdadero.

¹⁸אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃

¹⁸Yo soy el que doy testimonio de mí mismo: y da testimonio de mí el que me envió, el Padre.

¹⁹ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃

¹⁹Y decíanle: ¿Dónde está tu Padre? Respondió Jesús: Ni á mí me conocéis, ni á mi Padre; si á mí me conocieseis, á mi Padre también conocierais.

²⁰כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃

²⁰Estas palabras habló Jesús en el lugar de las limosnas, enseñando en el templo: y nadie le prendió; porque aun no había venido su hora.

²¹ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

²¹Y díjoles otra vez Jesús: Yo me voy, y me buscaréis, mas en vuestro pecado moriréis: á donde yo voy, vosotros no podéis venir.

²²ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

²²Decían entonces los Judíos: ¿Hase de matar á sí mismo, que dice: A donde yo voy, vosotros no podéis venir?

²³ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃

²³Y decíales: Vosotros sois de abajo, yo soy de arriba; vosotros sois de este mundo, yo no soy de este mundo.

²⁴לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃

²⁴Por eso os dije que moriréis en vuestros pecados: porque si no creyereis que yo soy, en vuestros pecados moriréis.

²⁵ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃

²⁵Y decíanle: ¿Tú quién eres? Entonces Jesús les dijo: El que al principio también os he dicho.

²⁶רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃

²⁶Muchas cosas tengo que decir y juzgar de vosotros: mas el que me envió, es verdadero: y yo, lo que he oído de él, esto hablo en el mundo.

²⁷והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃

²⁷Mas no entendieron que él les hablaba del Padre.

²⁸אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃

²⁸Díjoles pues, Jesús: Cuando levantareis al Hijo del hombre, entonces entenderéis que yo soy, y que nada hago de mí mismo; mas como el Padre me enseñó, esto hablo.

²⁹ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃

²⁹Porque el que me envió, conmigo está; no me ha dejado solo el Padre; porque yo, lo que á él agrada, hago siempre.

³⁰ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃

³⁰Hablando él estas cosas, muchos creyeron en él.

³¹ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃

³¹Y decía Jesús á los Judíos que le habían creído: Si vosotros permaneciereis en mi palabra, seréis verdaderamente mis discípulos;

³²וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃

³²Y conoceréis la verdad, y la verdad os libertará.

³³ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃

³³Y respondiéronle: Simiente de Abraham somos, y jamás servimos á nadie: ¿cómo dices tú: Seréis libres?

³⁴ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃

³⁴Jesús les respondió: De cierto, de cierto os digo, que todo aquel que hace pecado, es siervo de pecado.

³⁵והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃

³⁵Y el siervo no queda en casa para siempre: el hijo queda para siempre.

³⁶לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃

³⁶Así que, si el Hijo os libertare, seréis verdaderamente libres.

³⁷ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃

³⁷Sé que sois simiente de Abraham, mas procuráis matarme, porque mi palabra no cabe en vosotros.

³⁸אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃

³⁸Yo hablo lo que he visto cerca del Padre; y vosotros hacéis lo que habéis oído cerca de vuestro padre.

³⁹ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃

³⁹Respondieron y dijéronle: Nuestro padre es Abraham. Díceles Jesús: Si fuerais hijos de Abraham, las obras de Abraham harías.

⁴⁰ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃

⁴⁰Empero ahora procuráis matarme, hombre que os he hablado la verdad, la cual he oído de Dios: no hizo esto Abraham.

⁴¹את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃

⁴¹Vosotros hacéis las obras de vuestro padre. Dijéronle entonces: Nosotros no somos nacidos de fornicación; un padre tenemos, que es Dios.

⁴²ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃

⁴²Jesús entonces les dijo: Si vuestro padre fuera Dios, ciertamente me amaríais: porque yo de Dios he salido, y he venido; que no he venido de mí mismo, mas él me envió.

⁴³מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃

⁴³¿Por qué no reconocéis mi lenguaje? porque no podéis oir mi palabra.

⁴⁴אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃

⁴⁴Vosotros de vuestro padre el diablo sois, y los deseos de vuestro padre queréis cumplir. Él, homicida ha sido desde el principio, y no permaneció en la verdad, porque no hay verdad en él. Cuando habla mentira, de suyo habla; porque es mentiroso, y padre d

⁴⁵ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃

⁴⁵Y porque yo digo verdad, no me creéis.

⁴⁶מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃

⁴⁶¿Quién de vosotros me redarguye de pecado? Pues si digo verdad, ¿por qué vosotros no me creéis?

⁴⁷אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃

⁴⁷El que es de Dios, las palabras de Dios oye: por esto no las oís vosotros, porque no sois de Dios.

⁴⁸אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃

⁴⁸Respondieron entonces los Judíos, y dijéronle: ¿No decimos bien nosotros, que tú eres Samaritano, y tienes demonio?

⁴⁹ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃

⁴⁹Respondió Jesús: Yo no tengo demonio, antes honro á mi Padre; y vosotros me habéis deshonrado.

⁵⁰אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃

⁵⁰Y no busco mi gloria: hay quien la busque, y juzgue.

⁵¹אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃

⁵¹De cierto, de cierto os digo, que el que guardare mi palabra, no verá muerte para siempre.

⁵²ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃

⁵²Entonces los Judíos le dijeron: Ahora conocemos que tienes demonio. Abraham murió, y los profetas, y tú dices: El que guardare mi palabra, no gustará muerte para siempre.

⁵³האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃

⁵³¿Eres tú mayor que nuestro padre Abraham, el cual murió? y los profetas murieron: ¿quién te haces á ti mismo?

⁵⁴ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃

⁵⁴Respondió Jesús: Si yo me glorifico á mí mismo, mi gloria es nada: mi Padre es el que me glorifica; el que vosotros decís que es vuestro Dios;

⁵⁵ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃

⁵⁵Y no le conocéis: mas yo le conozco; y si dijere que no le conozco, seré como vosotros mentiroso: mas le conozco, y guardo su palabra.

⁵⁶אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃

⁵⁶Abraham vuestro padre se gozó por ver mi día; y lo vió, y se gozó.

⁵⁷ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃

⁵⁷Dijéronle entonces los Judíos: Aun no tienes cincuenta años, ¿y has visto á Abraham?

⁵⁸ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃

⁵⁸Díjoles Jesús: De cierto, de cierto os digo: Antes que Abraham fuese, yo soy.

⁵⁹אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃

⁵⁹Tomaron entonces piedras para tirarle: mas Jesús se encubrió, y salió del templo; y atravesando por medio de ellos, se fué.