¹ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃

¹Y PASANDO Jesús, vió un hombre ciego desde su nacimiento.

²וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃

²Y preguntáronle sus discípulos, diciendo: Rabbí, ¿quién pecó, éste ó sus padres, para que naciese ciego?

³ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃

³Respondió Jesús: Ni éste pecó, ni sus padres: mas para que las obras de Dios se manifiesten en él.

⁴עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃

⁴Conviéneme obrar las obrar del que me envió, entre tanto que el día dura: la noche viene, cuando nadie puede obrar.

⁵בהיותי בעולם אור העולם אני׃

⁵Entre tanto que estuviere en el mundo, luz soy del mundo.

⁶ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃

⁶Esto dicho, escupió en tierra, é hizo lodo con la saliva, y untó con el lodo sobre los ojos del ciego,

⁷ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃

⁷Y díjole: Ve, lávate en el estanque de Siloé (que significa, si lo interpretares, Enviado). Y fué entonces, y lavóse, y volvió viendo.

⁸ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃

⁸Entonces los vecinos, y los que antes le habían visto que era ciego, decían: ¿no es éste el que se sentaba y mendigaba?

⁹אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃

⁹Unos decían: Este es; y otros: A él se parece. El decía: Yo soy.

¹⁰ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃

¹⁰Y dijéronle: ¿Cómo te fueron abiertos los ojos?

¹¹ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃

¹¹Respondió él y dijo: El hombre que se llama Jesús, hizo lodo, y me untó los ojos, y me dijo: Ve al Siloé, y lávate: y fuí, y me lavé, y recibí la vista.

¹²ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃

¹²Entonces le dijeron: ¿Dónde está aquél? El dijo: No sé.

¹³ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃

¹³Llevaron á los Fariseos al que antes había sido ciego.

¹⁴והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃

¹⁴Y era sábado cuando Jesús había hecho el lodo, y le había abierto los ojos.

¹⁵ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃

¹⁵Y volviéronle á preguntar también los Fariseos de qué manera había recibido la vista. Y él les dijo: Púsome lodo sobre los ojos, y me lavé, y veo.

¹⁶ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃

¹⁶Entonces unos de los Fariseos decían: Este hombre no es de Dios, que no guarda el sábado. Otros decían: ¿Cómo puede un hombre pecador hacer estas señales? Y había disensión entre ellos.

¹⁷ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃

¹⁷Vuelven á decir al ciego: ¿Tú, qué dices del que te abrió los ojos? Y él dijo: Que es profeta.

¹⁸ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃

¹⁸Mas los Judíos no creían de él, que había sido ciego, y hubiese recibido la vista, hasta que llamaron á los padres del que había recibido la vista;

¹⁹וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃

¹⁹Y preguntáronles, diciendo: ¿Es éste vuestro hijo, el que vosotros decís que nació ciego? ¿Cómo, pues, ve ahora?

²⁰ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃

²⁰Respondiéronles sus padres y dijeron: Sabemos que éste es nuestro hijo, y que nació ciego:

²¹אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃

²¹Mas cómo vea ahora, no sabemos; ó quién le haya abierto los ojos, nosotros no lo sabemos; él tiene edad, preguntadle á él; él hablará de sí.

²²כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃

²²Esto dijeron sus padres, porque tenían miedo de los Judíos: porque ya los Judíos habían resuelto que si alguno confesase ser él el Mesías, fuese fuera de la sinagoga.

²³על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃

²³Por eso dijeron sus padres: Edad tiene, preguntadle á él.

²⁴ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃

²⁴Así que, volvieron á llamar al hombre que había sido ciego, y dijéronle: Da gloria á Dios: nosotros sabemos que este hombre es pecador.

²⁵ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃

²⁵Entonces él respondió, y dijo: Si es pecador, no lo sé: una cosa sé, que habiendo yo sido ciego, ahora veo.

²⁶ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃

²⁶Y volviéronle á decir: ¿Qué te hizo? ¿Cómo te abrió los ojos?

²⁷ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃

²⁷Respondióles: Ya os lo he dicho, y no habéis atendido: ¿por qué lo queréis otra vez oir? ¿queréis también vosotros haceros sus discípulos?

²⁸ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃

²⁸Y le ultrajaron, y dijeron: Tú eres su discípulo; pero nosotros discípulos de Moisés somos.

²⁹אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃

²⁹Nosotros sabemos que á Moisés habló Dios: mas éste no sabemos de dónde es.

³⁰ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃

³⁰Respondió aquel hombre, y díjoles: Por cierto, maravillosa cosa es ésta, que vosotros no sabéis de dónde sea, y á mí me abrió los ojos.

³¹והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃

³¹Y sabemos que Dios no oye á los pecadores: mas si alguno es temeroso de Dios, y hace su voluntad, á éste oye.

³²מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃

³²Desde el siglo no fué oído, que abriese alguno los ojos de uno que nació ciego.

³³לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃

³³Si éste no fuera de Dios, no pudiera hacer nada.

³⁴ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃

³⁴Respondieron, y dijéronle: En pecados eres nacido todo, ¿y tú nos enseñas? Y echáronle fuera.

³⁵וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃

³⁵Oyó Jesús que le habían echado fuera; y hallándole, díjole: ¿Crees tú en el Hijo de Dios?

³⁶ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃

³⁶Respondió él, y dijo: ¿Quién es, Señor, para que crea en él?

³⁷ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃

³⁷Y díjole Jesús: Y le has visto, y el que habla contigo, él es.

³⁸ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃

³⁸Y él dice: Creo, Señor; y adoróle.

³⁹ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃

³⁹Y dijo Jesús: Yo, para juicio he venido á este mundo: para que los que no ven, vean; y los que ven, sean cegados.

⁴⁰ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃

⁴⁰Y ciertos de los Fariseos que estaban con él oyeron esto, y dijéronle: ¿Somos nosotros también ciegos?

⁴¹ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃

⁴¹Díjoles Jesús: Si fuerais ciegos, no tuvierais pecado: mas ahora porque decís, Vemos, por tanto vuestro pecado permanece.