¹ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

¹Y A SUS discípulos dice: Imposible es que no vengan escándalos; mas ­ay de aquél por quien vienen!

²נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

²Mejor le fuera, si le pusiesen al cuello una piedra de molino, y le lanzasen en el mar, que escandalizar á uno de estos pequeñitos.

³השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

³Mirad por vosotros: si pecare contra ti tu hermano, repréndele; y si se arrepintiere, perdónale.

⁴ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

⁴Y si siete veces al día pecare contra ti, y siete veces al día se volviere á ti, diciendo, pésame, perdónale.

⁵ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

⁵Y dijeron los apóstoles al Señor: Auméntanos la fe.

⁶ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

⁶Entonces el Señor dijo: Si tuvieseis fe como un grano de mostaza, diréis á este sicómoro: Desarráigate, y plántate en el mar; y os obedecerá.

⁷מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

⁷¿Y quién de vosotros tiene un siervo que ara ó apacienta, que vuelto del campo le diga luego: Pasa, siéntate á la mesa?

⁸הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

⁸¿No le dice antes: Adereza qué cene, y arremángate, y sírveme hasta que haya comido y bebido; y después de esto, come tú y bebe?

⁹הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

⁹¿Da gracias al siervo porque hizo lo que le había sido mandado? Pienso que no.

¹⁰ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

¹⁰Así también vosotros, cuando hubiereis hecho todo lo que os es mandado, decid: Siervos inútiles somos, porque lo que debíamos hacer, hicimos.

¹¹ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

¹¹Y aconteció que yendo él á Jerusalem, pasaba por medio de Samaria y de Galilea.

¹²ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

¹²Y entrando en una aldea, viniéronle al encuentro diez hombres leprosos, los cuales se pararon de lejos,

¹³וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

¹³Y alzaron la voz, diciendo: Jesús, Maestro, ten misericordia de nosotros.

¹⁴וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

¹⁴Y como él los vió, les dijo: Id, mostraos á los sacerdotes. Y aconteció, que yendo ellos, fueron limpios.

¹⁵ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

¹⁵Entonces uno de ellos, como se vió que estaba limpio, volvió, glorificando á Dios á gran voz;

¹⁶ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

¹⁶Y derribóse sobre el rostro á sus pies, dándole gracias: y éste era Samaritano.

¹⁷ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

¹⁷Y respondiendo Jesús, dijo: ¿No son diez los que fueron limpios? ¿Y los nueve dónde están?

¹⁸האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

¹⁸¿No hubo quien volviese y diese gloria á Dios sino este extranjero?

¹⁹ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

¹⁹Y díjole: Levántate, vete; tu fe te ha salvado.

²⁰וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

²⁰Y preguntado por los Fariseos, cuándo había de venir el reino de Dios, les respondió y dijo: El reino de Dios no vendrá con advertencia;

²¹ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

²¹Ni dirán: Helo aquí, ó helo allí: porque he aquí el reino de Dios entre vosotros está.

²²ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

²²Y dijo á sus discípulos: Tiempo vendrá, cuando desearéis ver uno de los días del Hijo del hombre, y no lo veréis.

²³ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

²³Y os dirán: Helo aquí, ó helo allí. No vayáis, ni sigáis.

²⁴כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

²⁴Porque como el relámpago, relampagueando desde una parte de debajo del cielo, resplandece hasta la otra debajo del cielo, así también será el Hijo del hombre en su día.

²⁵אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

²⁵Mas primero es necesario que padezca mucho, y sea reprobado de esta generación.

²⁶וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

²⁶Y como fué en los días de Noé, así también será en los días del Hijo del hombre.

²⁷אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

²⁷Comían, bebían, los hombres tomaban mujeres, y las mujeres maridos, hasta el día que entró Noé en el arca; y vino el diluvio, y destruyó á todos.

²⁸וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

²⁸Asimismo también como fué en los días de Lot; comían, bebían, compraban, vendían, plantaban, edificaban;

²⁹ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

²⁹Mas el día que Lot salió de Sodoma, llovió del cielo fuego y azufre, y destruyó á todos:

³⁰ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

³⁰Como esto será el día en que el Hijo del hombre se manifestará.

³¹ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

³¹En aquel día, el que estuviere en el terrado, y sus alhajas en casa, no descienda á tomarlas: y el que en el campo, asimismo no vuelva atrás.

³²זכרו את אשת לוט׃

³²Acordaos de la mujer de Lot.

³³המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

³³Cualquiera que procurare salvar su vida, la perderá; y cualquiera que la perdiere, la salvará.

³⁴אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

³⁴Os digo que en aquella noche estarán dos en una cama; el uno será tomado, y el otro será dejado.

³⁵שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

³⁵Dos mujeres estarán moliendo juntas: la una será tomada, y la otra dejada.

³⁶שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

³⁶Dos estarán en el campo; el uno será tomado, y el otro dejado.

³⁷ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃

³⁷Y respondiendo, le dicen: ¿Dónde, Señor? Y él les dijo: Donde estuviere el cuerpo, allá se juntarán también las águilas.