¹ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃

¹Y PARTIENDOSE de allí, vino á los términos de Judea y tras el Jordán: y volvió el pueblo á juntarse á él; y de nuevo les enseñaba como solía.

²ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃

²Y llegándose los Fariseos, le preguntaron, para tentarle, si era lícito al marido repudiar á su mujer.

³ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃

³Mas él respondiendo, les dijo: ¿Qué os mandó Moisés?

⁴ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃

⁴Y ellos dijeron: Moisés permitió escribir carta de divorcio, y repudiar.

⁵ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃

⁵Y respondiendo Jesús, les dijo: Por la dureza de vuestro corazón os escribió este mandamiento;

⁶אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃

⁶Pero al principio de la creación, varón y hembra los hizo Dios.

⁷על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃

⁷Por esto dejará el hombre á su padre y á su madre, y se juntará á su mujer.

⁸והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃

⁸Y los que eran dos, serán hechos una carne: así que no son más dos, sino una carne.

⁹לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃

⁹Pues lo que Dios juntó, no lo aparte el hombre.

¹⁰ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃

¹⁰Y en casa volvieron los discípulos á preguntarle de lo mismo.

¹¹ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃

¹¹Y les dice: Cualquiera que repudiare á su mujer, y se casare con otra, comete adulterio contra ella:

¹²ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃

¹²Y si la mujer repudiare á su marido y se casare con otro, comete adulterio.

¹³ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃

¹³Y le presentaban niños para que los tocase; y los discípulos reñían á los que los presentaban.

¹⁴וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

¹⁴Y viéndolo Jesús, se enojó, y les dijo: Dejad los niños venir, y no se lo estorbéis; porque de los tales es el reino de Dios.

¹⁵אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

¹⁵De cierto os digo, que el que no recibiere el reino de Dios como un niño, no entrará en él.

¹⁶ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃

¹⁶Y tomándolos en los brazos, poniendo las manos sobre ellos, los bendecía.

¹⁷ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃

¹⁷Y saliendo él para ir su camino, vino uno corriendo, é hincando la rodilla delante de él, le preguntó: Maestro bueno, ¿qué haré para poseer la vida eterna?

¹⁸ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

¹⁸Y Jesús le dijo: ¿Por qué me dices bueno? Ninguno hay bueno, sino sólo uno, Dios.

¹⁹הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃

¹⁹Los mandamientos sabes: No adulteres: No mates: No hurtes: No digas falso testimonio: No defraudes: Honra á tu padre y á tu madre.

²⁰ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃

²⁰El entonces respondiendo, le dijo: Maestro, todo esto he guardado desde mi mocedad.

²¹ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃

²¹Entonces Jesús mirándole, amóle, y díjole: Una cosa te falta: ve, vende todo lo que tienes, y da á los pobres, y tendrás tesoro en el cielo; y ven, sígueme, tomando tu cruz.

²²ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃

²²Mas él, entristecido por esta palabra, se fué triste, porque tenía muchas posesiones.

²³ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

²³Entonces Jesús, mirando alrededor, dice á sus discípulos: ­Cuán dificilmente entrarán en el reino de Dios los que tienen riquezas!

²⁴ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃

²⁴Y los discípulos se espantaron de sus palabras; mas Jesús respondiendo, les volvió á decir: ­Hijos, cuán dificil es entrar en el reino de Dios, los que confían en las riquezas!

²⁵נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

²⁵Más fácil es pasar un camello por el ojo de una aguja, que el rico entrar en el reino de Dios.

²⁶ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃

²⁶Y ellos se espantaban más, diciendo dentro de sí: ¿Y quién podrá salvarse?

²⁷ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃

²⁷Entonces Jesús mirándolos, dice: Para los hombres es imposible; mas para Dios, no; porque todas las cosas son posibles para Dios.

²⁸ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

²⁸Entonces Pedro comenzó á decirle: He aquí, nosotros hemos dejado todas las cosas, y te hemos seguido.

²⁹ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃

²⁹Y respondiendo Jesús, dijo: De cierto os digo, que no hay ninguno que haya dejado casa, ó hermanos, ó hermanas, ó padre, ó madre, ó mujer, ó hijos, ó heredades, por causa de mí y del evangelio,

³⁰אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃

³⁰Que no reciba cien tantos ahora en este tiempo, casas, y hermanos, y hermanas, y madres, é hijos, y heredades, con persecuciones; y en el siglo venidero la vida eterna.

³¹ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃

³¹Empero muchos primeros serán postreros, y postreros primeros.

³²ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃

³²Y estaban en el camino subiendo á Jerusalem; y Jesús iba delante de ellos, y se espantaban, y le seguían con miedo: entonces volviendo á tomar á los doce aparte, les comenzó á decir las cosas que le habían de acontecer:

³³הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃

³³He aquí subimos á Jerusalem, y el Hijo del hombre será entregado á los principes de los sacerdotes, y á los escribas, y le condenarán á muerte, y le entregarán á los Gentiles:

³⁴ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

³⁴Y le escarnecerán, y le azotarán, y escupirán en él, y le matarán; mas al tercer día resucitará.

³⁵ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃

³⁵Entonces Jacobo y Juan, hijos de Zebedeo, se llegaron á él, diciendo: Maestro, querríamos que nos hagas lo que pidiéremos.

³⁶ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃

³⁶Y él les dijo: ¿Qué queréis que os haga?

³⁷ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃

³⁷Y ellos le dijeron: Danos que en tu gloria nos sentemos el uno á tu diestra, y el otro á tu siniestra.

³⁸ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃

³⁸Entonces Jesús les dijo: No sabéis lo que pedís. ¿Podéis beber del vaso que yo bebo, ó ser bautizados del bautismo de que yo soy bautizado?

³⁹ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃

³⁹Y ellos dijeron: Podemos. Y Jesús les dijo: A la verdad, del vaso que yo bebo, beberéis; y del bautismo de que soy bautizado, seréis bautizados.

⁴⁰אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃

⁴⁰Mas que os sentéis á mi diestra y á mi siniestra, no es mío darlo, sino á quienes está aparejado.

⁴¹ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃

⁴¹Y como lo oyeron los diez, comenzaron á enojarse de Jacobo y de Juan.

⁴²ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃

⁴²Mas Jesús, llamándolos, les dice: Sabéis que los que se ven ser príncipes entre las gentes, se enseñorean de ellas, y los que entre ellas son grandes, tienen sobre ellas potestad.

⁴³ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃

⁴³Mas no será así entre vosotros: antes cualquiera que quisiere hacerse grande entre vosotros, será vuestro servidor;

⁴⁴והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃

⁴⁴Y cualquiera de vosotros que quisiere hacerse el primero, será siervo de todos.

⁴⁵כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

⁴⁵Porque el Hijo del hombre tampoco vino para ser servido, mas para servir, y dar su vida en rescate por muchos.

⁴⁶ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃

⁴⁶Entonces vienen á Jericó: y saliendo él de Jericó y sus discípulos y una gran compañía, Bartimeo el ciego, hijo de Timeo, estaba sentado junto al camino mendigando.

⁴⁷וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃

⁴⁷Y oyendo que era Jesús el Nazareno, comenzó á dar voces y decir: Jesús, Hijo de David, ten misericordia de mí.

⁴⁸ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃

⁴⁸Y muchos le reñían, que callase: mas él daba mayores voces: Hijo de David, ten misericordia de mí.

⁴⁹ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃

⁴⁹Entonces Jesús parándose, mandó llamarle: y llaman al ciego, diciéndole: Ten confianza: levántate, te llama.

⁵⁰וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃

⁵⁰El entonces, echando su capa, se levantó, y vino á Jesús.

⁵¹ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃

⁵¹Y respondiendo Jesús, le dice: ¿Qué quieres que te haga? Y el ciego le dice: Maestro, que cobre la vista.

⁵²ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃

⁵²Y Jesús le dijo: Ve, tu fe te ha salvado. Y luego cobró la vista, y seguía á Jesús en el camino.