¹ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃

¹TAMBIÉN les dijo: De cierto os digo que hay algunos de los que están aquí, que no gustarán la muerte hasta que hayan visto el reino de Dios que viene con potencia.

²ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃

²Y seis días después tomó Jesús á Pedro, y á Jacobo, y á Juan, y los sacó aparte solos á un monte alto; y fué transfigurado delante de ellos.

³ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃

³Y sus vestidos se volvieron resplandecientes, muy blancos, como la nieve; tanto que ningún lavador en la tierra los puede hacer tan blancos.

⁴וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃

⁴Y les apareció Elías con Moisés, que hablaban con Jesús.

⁵ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃

⁵Entonces respondiendo Pedro, dice á Jesús: Maestro, bien será que nos quedemos aquí, y hagamos tres pabellones: para ti uno, y para Moisés otro, y para Elías otro;

⁶כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃

⁶Porque no sabía lo que hablaba; que estaban espantados.

⁷ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃

⁷Y vino una nube que les hizo sombra, y una voz de la nube, que decía: Este es mi Hijo amado: á él oíd.

⁸והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃

⁸Y luego, como miraron, no vieron más á nadie consigo, sino á Jesús solo.

⁹וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃

⁹Y descendiendo ellos del monte, les mandó que á nadie dijesen lo que habían visto, sino cuando el Hijo del hombre hubiese resucitado de los muertos.

¹⁰וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃

¹⁰Y retuvieron la palabra en sí, altercando qué sería aquéllo: Resucitar de los muertos.

¹¹וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃

¹¹Y le preguntaron, diciendo: ¿Qué es lo que los escribas dicen, que es necesario que Elías venga antes?

¹²ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃

¹²Y respondiendo él, les dijo: Elías á la verdad, viniendo antes, restituirá todas las cosas: y como está escrito del Hijo del hombre, que padezca mucho y sea tenido en nada.

¹³אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃

¹³Empero os digo que Elías ya vino, y le hicieron todo lo que quisieron, como está escrito de él.

¹⁴ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃

¹⁴Y como vino á los discípulos, vió grande compañía alrededor de ellos, y escribas que disputaban con ellos.

¹⁵וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃

¹⁵Y luego toda la gente, viéndole, se espantó, y corriendo á él, le saludaron.

¹⁶וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃

¹⁶Y preguntóles: ¿Qué disputáis con ellos?

¹⁷ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃

¹⁷Y respondiendo uno de la compañía, dijo: Maestro, traje á ti mi hijo, que tiene un espíritu mudo,

¹⁸והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃

¹⁸El cual, donde quiera que le toma, le despedaza; y echa espumarajos, y cruje los dientes, y se va secando: y dije á tus discípulos que le echasen fuera, y no pudieron.

¹⁹ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃

¹⁹Y respondiendo él, les dijo: ­Oh generación infiel! ¿hasta cuándo estaré con vosotros? ¿hasta cuándo os tengo de sufrir? Traédmele.

²⁰ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃

²⁰Y se le trajeron: y como le vió, luego el espíritu le desgarraba; y cayendo en tierra, se revolcaba, echando espumarajos.

²¹וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃

²¹Y Jesús preguntó á su padre: ¿Cuánto tiempo há que le aconteció esto? Y él dijo: Desde niño:

²²ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃

²²Y muchas veces le echa en el fuego y en aguas, para matarle; mas, si puedes algo, ayúdanos, teniendo misericordia de nosotros.

²³ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃

²³Y Jesús le dijo: Si puedes creer, al que cree todo es posible.

²⁴ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃

²⁴Y luego el padre del muchacho dijo clamando: Creo, ayuda mi incredulidad.

²⁵וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃

²⁵Y como Jesús vió que la multitud se agolpaba, reprendió al espíritu inmundo, diciéndole: Espíritu mudo y sordo, yo te mando, sal de él, y no entres más en él.

²⁶ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃

²⁶Entonces el espíritu clamando y desgarrándole mucho, salió; y él quedó como muerto, de modo que muchos decían: Está muerto.

²⁷ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃

²⁷Mas Jesús tomándole de la mano, enderezóle; y se levantó.

²⁸ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃

²⁸Y como él entró en casa, sus discípulos le preguntaron aparte: ¿Por qué nosotros no pudimos echarle fuera?

²⁹ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃

²⁹Y les dijo: Este género con nada puede salir, sino con oración y ayuno.

³⁰ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃

³⁰Y habiendo salido de allí, caminaron por Galilea; y no quería que nadie lo supiese.

³¹כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃

³¹Porque enseñaba á sus discípulos, y les decía: El Hijo del hombre será entregado en manos de hombres, y le matarán; mas muerto él, resucitará al tercer día.

³²והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃

³²Pero ellos no entendían esta palabra, y tenían miedo de preguntarle.

³³ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃

³³Y llegó á Capernaum; y así que estuvo en casa, les preguntó: ¿Qué disputabais entre vosotros en el camino?

³⁴ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃

³⁴Mas ellos callaron; porque los unos con los otros habían disputado en el camino quién había de ser el mayor.

³⁵וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃

³⁵Entonces sentándose, llamó á los doce, y les dice: Si alguno quiere ser el primero, será el postrero de todos, y el servidor de todos.

³⁶ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃

³⁶Y tomando un niño, púsolo en medio de ellos; y tomándole en sus brazos, les dice:

³⁷כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃

³⁷El que recibiere en mi nombre uno de los tales niños, á mí recibe; y el que á mí recibe, no recibe á mí, mas al que me envió.

³⁸ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃

³⁸Y respondióle Juan, diciendo: Maestro, hemos visto á uno que en tu nombre echaba fuera los demonios, el cual no nos sigue; y se lo prohibimos, porque no nos sigue.

³⁹ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃

³⁹Y Jesús dijo: No se lo prohibáis; porque ninguno hay que haga milagro en mi nombre que luego pueda decir mal de mí.

⁴⁰כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃

⁴⁰Porque el que no es contra nosotros, por nosotros es.

⁴¹כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

⁴¹Y cualquiera que os diere un vaso de agua en mi nombre, porque sois de Cristo, de cierto os digo que no perderá su recompensa.

⁴²וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃

⁴²Y cualquiera que escandalizare á uno de estos pequeñitos que creen en mí, mejor le fuera si se le atase una piedra de molino al cuello, y fuera echado en la mar.

⁴³ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

⁴³Y si tu mano te escandalizare, córtala: mejor te es entrar á la vida manco, que teniendo dos manos ir á la Gehenna, al fuego que no puede ser apagado;

⁴⁴אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

⁴⁴Donde su gusano no muere, y el fuego nunca se apaga.

⁴⁵ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

⁴⁵Y si tu pie te fuere ocasión de caer, córtalo: mejor te es entrar á la vida cojo, que teniendo dos pies ser echado en la Gehenna, al fuego que no puede ser apagado;

⁴⁶אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

⁴⁶Donde el gusano de ellos no muere, y el fuego nunca se apaga.

⁴⁷ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃

⁴⁷Y si tu ojo te fuere ocasión de caer, sácalo: mejor te es entrar al reino de Dios con un ojo, que teniendo dos ojos ser echado á la Gehenna;

⁴⁸אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

⁴⁸Donde el gusano de ellos no muere, y el fuego nunca se apaga.

⁴⁹כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃

⁴⁹Porque todos serán salados con fuego, y todo sacrificio será salado con sal.

⁵⁰טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃

⁵⁰Buena es la sal; mas si la sal fuere desabrida, ¿con qué la adobaréis? Tened en vosotros mismos sal; y tened paz los unos con los otros.