¹ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃

¹Y VINIERON de la otra parte de la mar á la provincia de los Gadarenos.

²והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃

²Y salido él del barco, luego le salió al encuentro, de los sepulcros, un hombre con un espíritu inmundo,

³ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃

³Que tenía domicilio en los sepulcros, y ni aun con cadenas le podía alguien atar;

⁴כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃

⁴Porque muchas veces había sido atado con grillos y cadenas, mas las cadenas habían sido hechas pedazos por él, y los grillos desmenuzados; y nadie le podía domar.

⁵ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃

⁵Y siempre, de día y de noche, andaba dando voces en los montes y en los sepulcros, é hiriéndose con las piedras.

⁶ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃

⁶Y como vió á Jesús de lejos, corrió, y le adoró.

⁷ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃

⁷Y clamando á gran voz, dijo: ¿Qué tienes conmigo, Jesús, Hijo del Dios Altísimo? Te conjuro por Dios que no me atormentes.

⁸כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃

⁸Porque le decía: Sal de este hombre, espíritu inmundo.

⁹וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃

⁹Y le preguntó: ¿Cómo te llamas? Y respondió diciendo: Legión me llamo; porque somos muchos.

¹⁰ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃

¹⁰Y le rogaba mucho que no le enviase fuera de aquella provincia.

¹¹ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃

¹¹Y estaba allí cerca del monte una grande manada de puercos paciendo.

¹²ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃

¹²Y le rogaron todos los demonios, diciendo: Envíanos á los puercos para que entremos en ellos.

¹³וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃

¹³Y luego Jesús se lo permitió. Y saliendo aquellos espíritus inmundos, entraron en los puercos, y la manada cayó por un despeñadero en la mar; los cuales eran como dos mil; y en la mar se ahogaron.

¹⁴וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃

¹⁴Y los que apacentaban los puercos huyeron, y dieron aviso en la ciudad y en los campos. Y salieron para ver qué era aquello que había acontecido.

¹⁵ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃

¹⁵Y vienen á Jesús, y ven al que había sido atormentado del demonio, y que había tenido la legión, sentado y vestido, y en su juicio cabal; y tuvieron miedo.

¹⁶ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃

¹⁶Y les contaron los que lo habían visto, cómo había acontecido al que había tenido el demonio, y lo de los puercos.

¹⁷ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃

¹⁷Y comenzaron á rogarle que se fuese de los términos de ellos.

¹⁸ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃

¹⁸Y entrando él en el barco, le rogaba el que había sido fatigado del demonio, para estar con él.

¹⁹ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃

¹⁹Mas Jesús no le permitió, sino le dijo: Vete á tu casa, á los tuyos, y cuéntales cuán grandes cosas el Señor ha hecho contigo, y cómo ha tenido misericordia de ti.

²⁰וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃

²⁰Y se fué, y comenzó á publicar en Decápolis cuan grandes cosas Jesús había hecho con él: y todos se maravillaban.

²¹וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃

²¹Y pasando otra vez Jesús en un barco á la otra parte, se juntó á él gran compañía; y estaba junto á la mar.

²²והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃

²²Y vino uno de los príncipes de la sinagoga, llamado Jairo; y luego que le vió, se postró á sus pies,

²³ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃

²³Y le rogaba mucho, diciendo: Mi hija está á la muerte: ven y pondrás las manos sobre ella para que sea salva, y vivirá.

²⁴וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃

²⁴Y fué con él, y le seguía gran compañía, y le apretaban.

²⁵ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃

²⁵Y una mujer que estaba con flujo de sangre doce años hacía,

²⁶והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃

²⁶Y había sufrido mucho de muchos médicos, y había gastado todo lo que tenía, y nada había aprovechado, antes le iba peor,

²⁷ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃

²⁷Como oyó hablar de Jesús, llegó por detrás entre la compañía, y tocó su vestido.

²⁸כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃

²⁸Porque decía: Si tocare tan solamente su vestido, seré salva.

²⁹וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃

²⁹Y luego la fuente de su sangre se secó; y sintió en el cuerpo que estaba sana de aquel azote.

³⁰וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃

³⁰Y luego Jesús, conociendo en sí mismo la virtud que había salido de él, volviéndose á la compañía, dijo: ¿Quién ha tocado mis vestidos?

³¹ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃

³¹Y le dijeron sus discípulos: Ves que la multitud te aprieta, y dices: ¿Quién me ha tocado?

³²ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃

³²Y él miraba alrededor para ver á la que había hecho esto.

³³ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃

³³Entonces la mujer, temiendo y temblando, sabiendo lo que en sí había sido hecho, vino y se postró delante de él, y le dijo toda la verdad.

³⁴ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃

³⁴Y él le dijo: Hija, tu fe te ha hecho salva: ve en paz, y queda sana de tu azote.

³⁵עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃

³⁵Hablando aún él, vinieron de casa del príncipe de la sinagoga, diciendo: Tu hija es muerta; ¿para qué fatigas más al Maestro?

³⁶וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃

³⁶Mas luego Jesús, oyendo esta razón que se decía, dijo al príncipe de la sinagoga: No temas, cree solamente.

³⁷ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃

³⁷Y no permitió que alguno viniese tras él sino Pedro, y Jacobo, y Juan hermano de Jacobo.

³⁸ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃

³⁸Y vino á casa del príncipe de la sinagoga, y vió el alboroto, los que lloraban y gemían mucho.

³⁹ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃

³⁹Y entrando, les dice: ¿Por qué alborotáis y lloráis? La muchacha no es muerta, mas duerme.

⁴⁰וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃

⁴⁰Y hacían burla de él: mas él, echados fuera todos, toma al padre y á la madre de la muchacha, y á los que estaban con él, y entra donde la muchacha estaba.

⁴¹ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃

⁴¹Y tomando la mano de la muchacha, le dice: Talitha cumi; que es, si lo interpretares: Muchacha, á ti digo, levántate.

⁴²ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃

⁴²Y luego la muchacha se levantó, y andaba; porque tenía doce años. Y se espantaron de grande espanto.

⁴³ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃

⁴³Mas él les mandó mucho que nadie lo supiese, y dijo que le diesen de comer.