¹ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃

¹ENTONCES llamando á sus doce discípulos, les dió potestad contra los espíritus inmundos, para que los echasen fuera, y sanasen toda enfermedad y toda dolencia.

²ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃

²Y los nombres de los doce apóstoles son estos: el primero, Simón, que es dicho Pedro, y Andrés su hermano; Jacobo, hijo de Zebedeo, y Juan su hermano;

³פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃

³Felipe, y Bartolomé; Tomás, y Mateo el publicano; Jacobo hijo de Alfeo, y Lebeo, por sobrenombre Tadeo;

⁴שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃

⁴Simón el Cananita y Judas Iscariote, que también le entregó.

⁵את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃

⁵á estos doce envió Jesús, á los cuales dió mandamiento, diciendo: Por el camino de los Gentiles no iréis, y en ciudad de Samaritanos no entréis;

⁶כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

⁶Mas id antes á las ovejas perdidas de la casa de Israel.

⁷ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃

⁷Y yendo, predicad, diciendo: El reino de los cielos se ha acercado.

⁸רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃

⁸Sanad enfermos, limpiad leprosos, resucitad muertos, echad fuera demonios: de gracia recibisteis, dad de gracia.

⁹לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃

⁹No aprestéis oro, ni plata, ni cobre en vuestras bolsas;

¹⁰ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃

¹⁰Ni alforja para el camino, ni dos ropas de vestir, ni zapatos, ni bordón; porque el obrero digno es de su alimento.

¹¹וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃

¹¹Mas en cualquier ciudad, ó aldea donde entrareis, investigad quién sea en ella digno, y reposad allí hasta que salgáis.

¹²ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃

¹²Y entrando en la casa, saludadla.

¹³והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃

¹³Y si la casa fuere digna, vuestra paz vendrá sobre ella; mas si no fuere digna, vuestra paz se volverá á vosotros.

¹⁴וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃

¹⁴Y cualquiera que no os recibiere, ni oyere vuestras palabras, salid de aquella casa ó ciudad, y sacudid el polvo de vuestros pies.

¹⁵אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃

¹⁵De cierto os digo, que el castigo será más tolerable á la tierra de los de Sodoma y de los de Gomorra en el día del juicio, que á aquella ciudad.

¹⁶הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃

¹⁶He aquí, yo os envío como á ovejas en medio de lobos: sed pues prudentes como serpientes, y sencillos como palomas.

¹⁷והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃

¹⁷Y guardaos de los hombres: porque os entregarán en concilios, y en sus sinagogas os azotarán;

¹⁸ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃

¹⁸Y aun á príncipes y á reyes seréis llevados por causa de mí, por testimonio á ellos y á los Gentiles.

¹⁹וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃

¹⁹Mas cuando os entregaren, no os apuréis por cómo ó qué hablaréis; porque en aquella hora os será dado qué habéis de hablar.

²⁰כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃

²⁰Porque no sois vosotros los que habláis, sino el Espíritu de vuestro Padre que habla en vosotros.

²¹והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃

²¹Y el hermano entregará al hermano á la muerte, y el padre al hijo; y los hijos se levantarán contra los padres, y los harán morir.

²²והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

²²Y seréis aborrecidos de todos por mi nombre; mas el que soportare hasta el fin, éste será salvo.

²³ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃

²³Mas cuando os persiguieren en esta ciudad, huid á la otra: porque de cierto os digo, que no acabaréis de andar todas las ciudades de Israel, que no venga el Hijo del hombre.

²⁴אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃

²⁴El discípulo no es más que su maestro, ni el siervo más que su señor.

²⁵דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃

²⁵Bástale al discípulo ser como su maestro, y al siervo como su señor. Si al padre de la familia llamaron Beelzebub, ¿cuánto más á los de su casa?

²⁶על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

²⁶Así que, no los temáis; porque nada hay encubierto, que no haya de ser manifestado; ni oculto, que no haya de saberse.

²⁷את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃

²⁷Lo que os digo en tinieblas, decidlo en la luz; y lo que oís al oído predicadlo desde los terrados.

²⁸ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃

²⁸Y no temáis á los que matan el cuerpo, mas al alma no pueden matar: temed antes á aquel que puede destruir el alma y el cuerpo en el infierno.

²⁹הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃

²⁹¿No se venden dos pajarillos por un cuarto? Con todo, ni uno de ellos cae á tierra sin vuestro Padre.

³⁰ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃

³⁰Pues aun vuestros cabellos están todos contados.

³¹לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃

³¹Así que, no temáis: más valéis vosotros que muchos pajarillos.

³²הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃

³²Cualquiera pues que me confesare delante de los hombres, le confesaré yo también delante de mi Padre que está en los cielos.

³³ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃

³³Y cualquiera que me negare delante de los hombres, le negaré yo también delante de mi Padre que está en los cielos.

³⁴אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃

³⁴No penséis que he venido para meter paz en la tierra: no he venido para meter paz, sino espada.

³⁵כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃

³⁵Porque he venido para hacer disensión del hombre contra su padre, y de la hija contra su madre, y de la nuera contra su suegra.

³⁶ואיבי איש אנשי ביתו׃

³⁶Y los enemigos del hombre serán los de su casa.

³⁷האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃

³⁷El que ama padre ó madre más que á mí, no es digno de mí; y el que ama hijo ó hija más que á mí, no es digno de mí.

³⁸ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃

³⁸Y el que no toma su cruz, y sigue en pos de mí, no es digno de mí.

³⁹המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃

³⁹El que hallare su vida, la perderá; y el que perdiere su vida por causa de mí, la hallará.

⁴⁰המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃

⁴⁰El que os recibe á vosotros, á mí recibe; y el que á mí recibe, recibe al que me envió.

⁴¹המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃

⁴¹El que recibe profeta en nombre de profeta, merced de profeta recibirá; y el que recibe justo en nombre de justo, merced de justo recibirá.

⁴²והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

⁴²Y cualquiera que diere á uno de estos pequeñitos un vaso de agua fría solamente, en nombre de discípulo, de cierto os digo, que no perderá su recompensa.