¹וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃

¹ENTONCES entrando en el barco, pasó á la otra parte, y vino á su ciudad.

²והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃

²Y he aquí le trajeron un paralítico, echado en una cama: y viendo Jesús la fe de ellos, dijo al paralítico: Confía, hijo; tus pecados te son perdonados.

³והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃

³Y he aquí, algunos de los escribas decían dentro de sí: Este blasfema.

⁴וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃

⁴Y viendo Jesús sus pensamientos, dijo: ¿Por qué pensáis mal en vuestros corazones?

⁵כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃

⁵Porque, ¿qué es más fácil, decir: Los pecados te son perdonados; ó decir: Levántate, y anda?

⁶אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃

⁶Pues para que sepáis que el Hijo del hombre tiene potestad en la tierra de perdonar pecados, (dice entonces al paralítico): Levántate, toma tu cama, y vete á tu casa.

⁷ויקם וילך לביתו׃

⁷Entonces él se levantó y se fué á su casa.

⁸והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃

⁸Y las gentes, viéndolo, se maravillaron, y glorificaron á Dios, que había dado tal potestad á los hombres.

⁹ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃

⁹Y pasando Jesús de allí, vió á un hombre que estaba sentado al banco de los públicos tributos, el cual se llamaba Mateo; y dícele: Sígueme. Y se levantó, y le siguió.

¹⁰ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו׃

¹⁰Y aconteció que estando él sentado á la mesa en casa, he aquí que muchos publicanos y pecadores, que habían venido, se sentaron juntamente á la mesa con Jesús y sus discípulos.

¹¹ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃

¹¹Y viendo esto los Fariseos, dijeron á sus discípulos: ¿Por qué come vuestro Maestro con los publicanos y pecadores?

¹²וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃

¹²Y oyéndolo Jesús, le dijo: Los que están sanos no tienen necesidad de médico, sino los enfermos.

¹³ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃

¹³Andad pues, y aprended qué cosa es: Misericordia quiero, y no sacrificio: porque no he venido á llamar justos, sino pecadores á arrepentimiento.

¹⁴ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃

¹⁴Entonces los discípulos de Juan vienen á él, diciendo: ¿Por qué nosotros y los Fariseos ayunamos muchas veces, y tus discípulos no ayunan?

¹⁵ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃

¹⁵Y Jesús les dijo: ¿Pueden los que son de bodas tener luto entre tanto que el esposo está con ellos? mas vendrán días cuando el esposo será quitado de ellos, y entonces ayunarán.

¹⁶אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃

¹⁶Y nadie echa remiendo de paño recio en vestido viejo; porque el tal remiendo tira del vestido, y se hace peor la rotura.

¹⁷ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃

¹⁷Ni echan vino nuevo en cueros viejos: de otra manera los cueros se rompen, y el vino se derrama, y se pierden los cueros; mas echan el vino nuevo en cueros nuevos, y lo uno y lo otro se conserva juntamente.

¹⁸ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃

¹⁸Hablando él estas cosas á ellos, he aquí vino un principal, y le adoraba, diciendo: Mi hija es muerta poco ha: mas ven y pon tu mano sobre ella, y vivirá.

¹⁹ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃

¹⁹Y se levantó Jesús, y le siguió, y sus discípulos.

²⁰והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃

²⁰Y he aquí una mujer enferma de flujo de sangre doce años había, llegándose por detrás, tocó la franja de su vestido:

²¹כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃

²¹Porque decía entre sí: Si tocare solamente su vestido, seré salva.

²²ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃

²²Mas Jesús volviéndose, y mirándola, dijo: Confía, hija, tu fe te ha salvado. Y la mujer fué salva desde aquella hora.

²³ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃

²³Y llegado Jesús á casa del principal, viendo los tañedores de flautas, y la gente que hacía bullicio,

²⁴סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃

²⁴Díceles: Apartaos, que la muchacha no es muerta, mas duerme. Y se burlaban de él.

²⁵ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃

²⁵Y como la gente fué echada fuera, entró, y tomóla de la mano, y se levantó la muchacha.

²⁶ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃

²⁶Y salió esta fama por toda aquella tierra.

²⁷ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃

²⁷Y pasando Jesús de allí, le siguieron dos ciegos, dando voces y diciendo: Ten misericordia de nosotros, Hijo de David.

²⁸וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

²⁸Y llegado á la casa, vinieron á él los ciegos; y Jesús les dice: ¿Creéis que puedo hacer esto? Ellos dicen: Sí, Señor.

²⁹ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃

²⁹Entonces tocó los ojos de ellos, diciendo: Conforme á vuestra fe os sea hecho.

³⁰ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃

³⁰Y los ojos de ellos fueron abiertos. Y Jesús les encargó rigurosamente, diciendo: Mirad que nadie lo sepa.

³¹והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃

³¹Mas ellos salidos, divulgaron su fama por toda aquella tierra.

³²המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃

³²Y saliendo ellos, he aquí, le trajeron un hombre mudo, endemoniado.

³³וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃

³³Y echado fuera el demonio, el mudo habló; y las gentes se maravillaron, diciendo: Nunca ha sido vista cosa semejante en Israel.

³⁴והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃

³⁴Mas los Fariseos decían: Por el príncipe de los demonios echa fuera los demonios.

³⁵ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃

³⁵Y rodeaba Jesús por todas las ciudades y aldeas, enseñando en las sinagogas de ellos, y predicando el evangelio del reino, y sanando toda enfermedad y todo achaque en el pueblo.

³⁶ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃

³⁶Y viendo las gentes, tuvo compasión de ellas; porque estaban derramadas y esparcidas como ovejas que no tienen pastor.

³⁷אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃

³⁷Entonces dice á sus discípulos: A la verdad la mies es mucha, mas los obreros pocos.

³⁸לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃

³⁸Rogad, pues, al Señor de la mies, que envíe obreros á su mies.