¹ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃

¹Y AQUEL día, saliendo Jesús de casa, se sentó junto á la mar.

²ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃

²Y se allegaron á él muchas gentes; y entrándose él en el barco, se sentó, y toda la gente estaba á la ribera.

³וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃

³Y les habló muchas cosas por parábolas, diciendo: He aquí el que sembraba salió á sembrar.

⁴ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃

⁴Y sembrando, parte de la simiente cayó junto al camino; y vinieron las aves, y la comieron.

⁵ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

⁵Y parte cayó en pedregales, donde no tenía mucha tierra; y nació luego, porque no tenía profundidad de tierra:

⁶ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃

⁶Mas en saliendo el sol, se quemó; y secóse, porque no tenía raíz.

⁷ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃

⁷Y parte cayó en espinas; y las espinas crecieron, y la ahogaron.

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

⁸Y parte cayó en buena tierra, y dió fruto, cuál a ciento, cuál á sesenta, y cuál á treinta.

⁹מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁹Quien tiene oídos para oir, oiga.

¹⁰ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃

¹⁰Entonces, llegándose los discípulos, le dijeron: ¿Por qué les hablas por parábolas?

¹¹ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃

¹¹Y él respondiendo, les dijo: Por que á vosotros es concedido saber los misterios del reino de los cielos; mas á ellos no es concedido.

¹²כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

¹²Porque á cualquiera que tiene, se le dará, y tendrá más; pero al que no tiene, aun lo que tiene le será quitado.

¹³על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃

¹³Por eso les hablo por parábolas; porque viendo no ven, y oyendo no oyen, ni entienden.

¹⁴ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

¹⁴De manera que se cumple en ellos la profecía de Isaías, que dice: De oído oiréis, y no entenderéis; Y viendo veréis, y no miraréis.

¹⁵כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

¹⁵Porque el corazón de este pueblo está engrosado, Y de los oídos oyen pesadamente, Y de sus ojos guiñan: Para que no vean de los ojos, Y oigan de los oídos, Y del corazón entiendan, Y se conviertan, Y yo los sane.

¹⁶ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃

¹⁶Mas bienaventurados vuestros ojos, porque ven; y vuestros oídos, porque oyen.

¹⁷כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃

¹⁷Porque de cierto os digo, que muchos profetas y justos desearon ver lo que veis, y no lo vieron: y oir lo que oís, y no lo oyeron.

¹⁸לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃

¹⁸Oid, pues, vosotros la parábola del que siembra:

¹⁹כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃

¹⁹Oyendo cualquiera la palabra del reino, y no entendiéndola, viene el malo, y arrebata lo que fué sembrado en su corazón: éste es el que fué sembrado junto al camino.

²⁰והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃

²⁰Y el que fué sembrado en pedregales, éste es el que oye la palabra, y luego la recibe con gozo.

²¹אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃

²¹Mas no tiene raíz en sí, antes es temporal que venida la aflicción ó la persecución por la palabra, luego se ofende.

²²והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

²²Y el que fué sembrado en espinas, éste es el que oye la palabra; pero el afán de este siglo y el engaño de las riquezas, ahogan la palabra, y hácese infructuosa.

²³והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

²³Mas el que fué sembrado en buena tierra, éste es el que oye y entiende la palabra, y el que lleva fruto: y lleva uno á ciento, y otro á sesenta, y otro á treinta.

²⁴וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃

²⁴Otra parábola les propuso, diciendo: El reino de los cielos es semejante al hombre que siembra buena simiente en su campo:

²⁵ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃

²⁵Mas durmiendo los hombres, vino su enemigo, y sembró cizaña entre el trigo, y se fué.

²⁶וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃

²⁶Y como la hierba salió é hizo fruto, entonces apareció también la cizaña.

²⁷ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃

²⁷Y llegándose los siervos del padre de la familia, le dijeron: Señor, ¿no sembraste buena simiente en tu campo? ¿de dónde, pues, tiene cizaña?

²⁸ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃

²⁸Y él les dijo: Un hombre enemigo ha hecho esto. Y los siervos le dijeron: ¿Quieres, pues, que vayamos y la cojamos?

²⁹ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃

²⁹Y él dijo: No; porque cogiendo la cizaña, no arranquéis también con ella el trigo.

³⁰הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

³⁰Dejad crecer juntamente lo uno y lo otro hasta la siega; y al tiempo de la siega yo diré á los segadores: Coged primero la cizaña, y atadla en manojos para quemarla; mas recoged el trigo en mi alfolí.

³¹וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃

³¹Otra parábola les propuso, diciendo: El reino de los cielos es semejante al grano de mostaza, que tomándolo alguno lo sembró en su campo:

³²והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃

³²El cual á la verdad es la más pequeña de todas las simientes; mas cuando ha crecido, es la mayor de las hortalizas, y se hace árbol, que vienen las aves del cielo y hacen nidos en sus ramas.

³³וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

³³Otra parábola les dijo: El reino de los cielos es semejante á la levadura que tomó una mujer, y escondió en tres medidas de harina, hasta que todo quedó leudo.

³⁴כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃

³⁴Todo esto habló Jesús por parábolas á las gentes, y sin parábolas no les hablaba:

³⁵למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

³⁵Para que se cumpliese lo que fué dicho por el profeta, que dijo: Abriré en parábolas mi boca; Rebosaré cosas escondidas desde la fundación del mundo.

³⁶אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃

³⁶Entonces, despedidas las gentes, Jesús se vino á casa; y llegándose á él sus discípulos, le dijeron: Decláranos la parábola de la cizaña del campo.

³⁷ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃

³⁷Y respondiendo él, les dijo: El que siembra la buena simiente es el Hijo del hombre;

³⁸והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃

³⁸Y el campo es el mundo; y la buena simiente son los hijos del reino, y la cizaña son los hijos del malo;

³⁹והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃

³⁹Y el enemigo que la sembró, es el diablo; y la siega es el fin del mundo, y los segadores son los ángeles.

⁴⁰והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃

⁴⁰De manera que como es cogida la cizaña, y quemada al fuego, así será en el fin de este siglo.

⁴¹בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃

⁴¹Enviará el Hijo del hombre sus ángeles, y cogerán de su reino todos los escándalos, y los que hacen iniquidad,

⁴²והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁴²Y los echarán en el horno de fuego: allí será el lloro y el crujir de dientes.

⁴³אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁴³Entonces los justos resplandecerán como el sol en el reino de su Padre: el que tiene oídos para oir, oiga.

⁴⁴עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

⁴⁴Además, el reino de los cielos es semejante al tesoro escondido en el campo; el cual hallado, el hombre lo encubre, y de gozo de ello va, y vende todo lo que tiene, y compra aquel campo.

⁴⁵עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃

⁴⁵También el reino de los cielos es semejante al hombre tratante, que busca buenas perlas;

⁴⁶וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

⁴⁶Que hallando una preciosa perla, fué y vendió todo lo que tenía, y la compró.

⁴⁷עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃

⁴⁷Asimismo el reino de los cielos es semejante á la red, que echada en la mar, coge de todas suertes de peces:

⁴⁸וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃

⁴⁸La cual estando llena, la sacaron á la orilla; y sentados, cogieron lo bueno en vasos, y lo malo echaron fuera.

⁴⁹כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃

⁴⁹Así será al fin del siglo: saldrán los ángeles, y apartarán á los malos de entre los justos,

⁵⁰והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁵⁰Y los echarán en el horno del fuego: allí será el lloro y el crujir de dientes.

⁵¹ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

⁵¹Díceles Jesús: ¿Habéis entendido todas estas cosas? Ellos responden: Sí, Señor.

⁵²ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃

⁵²Y él les dijo: Por eso todo escriba docto en el reino de los cielos, es semejante á un padre de familia, que saca de su tesoro cosas nuevas y cosas viejas.

⁵³ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃

⁵³Y aconteció que acabando Jesús estas parábolas, pasó de allí.

⁵⁴ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃

⁵⁴Y venido á su tierra, les enseñaba en la sinagoga de ellos, de tal manera que ellos estaban atónitos, y decían: ¿De dónde tiene éste esta sabiduría, y estas maravillas?

⁵⁵הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃

⁵⁵¿No es éste el hijo del carpintero? ¿no se llama su madre María, y sus hermanos Jacobo y José, y Simón, y Judas?

⁵⁶ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃

⁵⁶¿Y no están todas sus hermanas con nosotros? ¿De dónde, pues, tiene éste todas estas cosas?

⁵⁷ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃

⁵⁷Y se escandalizaban en él. Mas Jesús les dijo: No hay profeta sin honra sino en su tierra y en su casa.

⁵⁸ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃

⁵⁸Y no hizo allí muchas maravillas, á causa de la incredulidad de ellos.