¹בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃

¹EN aquel tiempo Herodes el tetrarca oyó la fama de Jesús,

²ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃

²Y dijo á sus criados: Este es Juan el Bautista: él ha resucitado de los muertos, y por eso virtudes obran en él.

³כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃

³Porque Herodes había prendido á Juan, y le había aprisionado y puesto en la cárcel, por causa de Herodías, mujer de Felipe su hermano;

⁴כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃

⁴Porque Juan le decía: No te es lícito tenerla.

⁵ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃

⁵Y quería matarle, mas temía al pueblo; porque le tenían como á profeta.

⁶ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃

⁶Mas celebrándose el día del nacimiento de Herodes, la hija de Herodías danzó en medio, y agradó á Herodes.

⁷וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃

⁷Y prometió él con juramento de darle todo lo que pidiese.

⁸ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

⁸Y ella, instruída primero de su madre, dijo: Dame aquí en un plato la cabeza de Juan el Bautista.

⁹ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃

⁹Entonces el rey se entristeció; mas por el juramento, y por los que estaban juntamente á la mesa, mandó que se le diese.

¹⁰וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃

¹⁰Y enviando, degolló á Juan en la cárcel.

¹¹ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃

¹¹Y fué traída su cabeza en un plato y dada á la muchacha; y ella la presentó á su madre.

¹²ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃

¹²Entonces llegaron sus discípulos, y tomaron el cuerpo, y lo enterraron; y fueron, y dieron las nuevas á Jesús.

¹³ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃

¹³Y oyéndo lo Jesús, se apartó de allí en un barco á un lugar descierto, apartado: y cuando las gentes lo oyeron, le siguieron á pie de las ciudades.

¹⁴ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃

¹⁴Y saliendo Jesús, vió un gran gentío, y tuvo compasión de ellos, y sanó á los que de ellos había enfermos.

¹⁵ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃

¹⁵Y cuando fué la tarde del día, se llegaron á él sus discípulos, diciendo: El lugar es desierto, y el tiempo es ya pasado: despide las gentes, para que se vayan por las aldeas, y compren para sí de comer.

¹⁶ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃

¹⁶Y Jesús les dijo: No tienen necesidad de irse: dadles vosotros de comer.

¹⁷ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃

¹⁷Y ellos dijeron: No tenemos aquí sino cinco panes y dos peces.

¹⁸ויאמר הביאום אלי הלם׃

¹⁸Y él les dijo: Traédmelos acá.

¹⁹ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

¹⁹Y mandando á las gentes recostarse sobre la hierba, tomando los cinco panes y los dos peces, alzando los ojos al cielo, bendijo, y partió y dió los panes á los discípulos, y los discípulos á las gentes.

²⁰ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃

²⁰Y comieron todos, y se hartaron; y alzaron lo que sobró de los pedazos, doce cestas llenas.

²¹והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

²¹Y los que comieron fueron como cinco mil hombres, sin las mujeres y los niños.

²²ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃

²²Y luego Jesús hizo á sus discípulos entrar en el barco, é ir delante de él á la otra parte del lago, entre tanto que él despedía á las gentes.

²³ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃

²³Y despedidas las gentes, subió al monte, apartado, á orar: y como fué la tarde del día, estaba allí solo.

²⁴והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃

²⁴Y ya el barco estaba en medio de la mar, atormentado de las ondas; porque el viento era contrario.

²⁵ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃

²⁵Mas á la cuarta vela de la noche, Jesús fué á ellos andando sobre la mar.

²⁶והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃

²⁶Y los discípulos, viéndole andar sobre la mar, se turbaron, diciendo: Fantasma es. Y dieron voces de miedo.

²⁷וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

²⁷Mas luego Jesús les habló, diciendo: Confiad, yo soy; no tengáis miedo.

²⁸ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃

²⁸Entonces le respondió Pedro, y dijo: Señor, si tú eres, manda que yo vaya á ti sobre las aguas.

²⁹ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃

²⁹Y él dijo: Ven. Y descendiendo Pedro del barco, andaba sobre las aguas para ir á Jesús.

³⁰ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃

³⁰Mas viendo el viento fuerte, tuvo miedo; y comenzándose á hundir, dió voces, diciendo: Señor, sálvame.

³¹וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃

³¹Y luego Jesús, extendiendo la mano, trabó de él, y le dice: Oh hombre de poca fe, ¿por qué dudaste?

³²הם עלו אל האניה והרוח שככה׃

³²Y como ellos entraron en el barco, sosegóse el viento.

³³ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃

³³Entonces los que estaban en el barco, vinieron y le adoraron, diciendo: Verdaderamente eres Hijo de Dios.

³⁴ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃

³⁴Y llegando á la otra parte, vinieron á la tierra de Genezaret.

³⁵ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃

³⁵Y como le conocieron los hombres de aquel lugar, enviaron por toda aquella tierra alrededor, y trajeron á él todos los enfermos;

³⁶ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃

³⁶Y le rogaban que solamente tocasen el borde de su manto; y todos los que tocaron, quedaron sanos.